תיעוד התקרית עם פעיל השמאל (צילום: יוטיוב)
סא"ל שלום אייזנר מכה את הפעיל. "כל חייל שנמצא בלחץ הזה יכול להגיע למצב של פיצוץ"|צילום: יוטיוב

בסרטון שהעלו אתמול (א') פעילי שמאל לרשת האינטרנט נראה סמח"ט הבקעה סא"ל שלום אייזנר, כשהוא חובט בפניו של פעיל באמצעות נשקו האישי. מהר מאוד הסרטון הגיע לכותרות הראשיות של כל אמצעי התקשורת, ובצה"ל השעו את סא"ל אייזנר והגדירו את המקרה כאירוע חמור שיטופל אחרי ביצוע של תחקיר יסודי.

התקרית בבקעה היא האחרונה ברשימת אירועי אלימות קשים מהשנים האחרונות, בהם חיילים איבדו את העשתונות והשתמשו באלימות על האוכלוסייה המקומית. לזכותו של הצבא יאמר שהם עושים לא מעט בכדי למגר את התופעה באמצעות הרצאות לחיילים וענישה מחמירה, אך עדיין לא פשוט להבין מה מביא את אותם חיילים וקצינים להפר פקודות ולהרים יד – וחמור מכך – על אנשים לא חמושים שאינם מהווים סכנת חיים? סקירה של אותם אירועים מצביעה על מספר גורמים שמביאים לתופעה, ובראשם העובדה שחיילים שאומנו להילחם נשלחים למשימות שיטור, יחד עם לחץ כבד שנובע מעומס פעילות.

"99 אחוז מהלוחמים פועלים על פי הנורמות. הבעיה זה האחוז הבודד"

מי שמתגייס להיות חייל קרבי יודע שהוא לוקח על עצמו תפקיד שכולל בתוכו אישור לאלימות נגד מי שמוגדר כאויב – החייל יודע שהחברה נותנת לו אישור להרוג מבלי שהדבר אמור לגרום לו לרגשות אשם. הבעיה של העשורים האחרונים היא שמלחמות העבר הקלאסיות נעלמו ובמקומם מתמודד הצבא עם אנשי טרור פלסטיניים שמנסים לפגוע בחיילים ובאזרחים שעליהם צריך לשמור. בתוך כל זה מוצא עצמו הלוחם משרת ומתמודד רוב הזמן מול אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, מול מפגינים, מול אזרחים שצריך לפנות מביתם – ולא מול חיילי אויב סדירים.

החיילים הצעירים, בני 18 בלבד, מוצאים עצמם בעמדות של כוח כשהם מביאים איתם לא פעם מטען אישי כבד מהבית. בעדויות של חיילים קרביים ששרתו בשטחים ונמסרו לארגון "שוברים שתיקה", מספרים החיילים על הכוח והעוצמה הנמצאים במסגרת תפקידם. במילה קצרה או בתנועת יד בלבד האזרחים הפלסטינים מבצעים את פקודתם. כשזה לא קורה מתחילות הבעיות.

סא"ל ר', קצין קרבי ששרת שנים ארוכות בשטחים, מאמין שמקרי האלימות כמו זה שתועד השבוע הם נדירים, ושהצבא עושה הכול כדי שאירועים כאלה לא יקרו. "בדרך כלל הכל עובר חלק ולפי הפקודות", אומר סא"ל ר'. "הבעיה היא שבסוף אנחנו מדברים על גיוס חובה וכל חייל מגיע עם הערכים שלו והחינוך שלו. אני יכול לומר ש-99 אחוז מהלוחמים פועלים על פי הנורמות המקובלות, הבעיה זה האחוז הבודד שמשפיע על כולם. הצבא מעביר לא מעט הרצאות וסדנאות בנושא ולדעתי האישית זה עובד. אני חושב שמקרים כאלה שיצאו משליטה טופלו ביד קשה".

היסטוריה של אלימות

צה"ל ידע, כאמור, מקרים רבים של אלימות בה השתמשו חייליו ומפקדיו נגד אזרחים.

בנובמבר 2003 הודח מתפקידו סגן מפקד פלוגה לאחר שהשליך רימון הלם לעבר ילדים פלסטינים סמוך ליישוב כרמל שבדרום הר חברון. המקרה אירע במהלך פעילות מבצעית. בצבא ראו את המקרה בחומרה והקצין נשפט על ידי מפקד החטיבה ל-14 ימי מחבוש בפועל, כשבסיום ריצוי העונש הוא הודח מתפקידו.

אין תמונה
לוחמת מג"ב שני סביליה. עורך דינה טען שמי שאשם הוא מי שמגייס צעירים בני 18 ומציב אותם במרכז הסכסוך

בספטמבר 2004 הוגש כתב אישום כנגד חמישה חיילי מג"ב לאחר שהתעללו בפלסטיני. על פי כתב האישום החמישה הגיעו למנוחה במלון באבו דיס. במקום הם נתקלו בפלסטיני שעליו ערכו חיפוש. לאחר החיפוש הם היכו אותו בפניו וצווארו בעטו בו והיכו אותו עם כלי הנשק שלהם. כמו כן על פי כתב האישום אחד מהמכים כיוון נשק לראשו של הפלסטיני תוך שהוא מאיים לירות בו וצועק לעברו "אתה יודע כמה הרוגים היו בפיגוע בבאר שבע?". החמישה נדונו ל-8 חודשי מאסר בפועל ועוד שנה על תנאי. חלק מהמעורבים בפרשה היו חדשים בפלוגה ונראה כי הלחץ של המשימות ואופי הפעילות היה מהגורמים שהביאו את אותם חיילים שהיו עם עבר פלילי נקי לסיטואציה הבעייתית.

ביולי 2008 תיעדה ילדה פלסטינית בת 14 את חיילי צה"ל כשהם יורים מטווח אפס כדור גומי ברגלו של פלסטיני כפות. החייל, סמל לאונרדו קוריאה, ירה כדור גומי לעבר רגלו של הפלסטיני, אשרף אבו רחמה, בזמן שמפקד הגדוד סא"ל עמרי ברבורג מחזיק בידו ומדבר עם שוטר מג"ב שעמד בסמוך. יש לציין כי מיד לאחר הירי של קוריאה צעק עליו סא"ל ברבורג "מה אתה עושה" וקוריאה ענה לו שהבין כי זה מה שעליו לעשות. בתחילה הוגש נגד השניים כתב אישום קל אולם לאחר פניה לבג"ץ הוחמר כתב האישום. קוריאה הורד לדרגת טוראי וקידומו של ברבורג עוכב לשנתיים. שנתיים מאוחר יותר הבין קוריאה את טעותו: "הייתי צריך לסרב פקודה".

אשרף אבו רחמא. ארכיון (צילום: סלאם עמירה, בצלם)
לאונרדו קוריאה, "היורה מנעלין". הצטער שלא סירב פקודה|צילום: סלאם עמירה, בצלם

מקרה ידוע נוסף הוא של לוחמת מג"ב שני סביליה. ביולי 2011 הרשיע בית המשפט את סביליה בהתעללות בעציר פלסטיני. סביליה הודתה שהורידה את העציר על הברכיים ואז הצמידה לו אקדח שאינו טעון ולחצה על ההדק. הכל תוך האמירה "כל הערבים זונות". לאחר ההרשעה אמר עורך דינה של סביליה כי האשמים הם לא רק אנשים כסיביליה אלא כל מי שמגייס צעירים בני 18 ומציב אותם במרכז הסכסוך הישראלי ערבי.

למרות הענישה וההקפדה של צה"ל בנושא ניסיון העבר מלמד שלא תמיד זה מסתיים כך. באוקטובר 2005 תועד קצין בדרגת סא"ל כשהוא נוגח במפגין כשלראשו קסדה. הקצין, מג"ד שריון, היה אמור לסיים את תפקידו ולהתמנות לסמח"ט. בעוד שחיילים שבצעו עבירות דומות נענשו ואף נאסרו, הקצין המדובר קודם בתפקיד.

"היום לכל מפגין יש מצלמה. הם מחפשים את הפרובוקציה"

בחינה של אתרי "בצלם" או "שוברים שתיקה" מגלה חיילים שטוענים כי יש עוד לא מעט מקרים שאינם מגיעים לתודעה הציבורית, פשוט משום שלא תועדו. באתרים אלו ניתן למצוא לא מעט עדויות של פלסטינים וגם של חיילים לשעבר אשר מספרים את הסיפור מהזווית שלהם. על כך אומר סא"ל ר' - "זה שטויות, קשקוש מוחלט. היום לכל מפגין יש מצלמה ואפילו שתיים. זה חלק מהמהות שלהם כאנשים שמחפשים פרובוקציה. אין עימות שלא נמצאות בו לפחות עשר מצלמות ולכן נדיר שקיימים אירועים שלא מתועדים".

"מקרים כאלה היו ויהיו", ממשיך סא"ל ר'. "בסופו של דבר כשאתה בודק את נפח הפעילות ביחס לכמות האירועים זה אפסי. בצדק אני יכול להגיד שצה"ל הוא צבא מוסרי. לא שאני מתיימר לקבוע איפה הצבא צריך להיות ומבחינתי כל פקודה זה קודש. אבל חייל צעיר שמגיע מהבית עם הצרות שלו ונמצא בלחץ הזה של השרות בשטחים אז הוא יכול להגיע למצב של פיצוץ. בסופו של דבר, אנחנו מתעסקים פה בבני אדם צעירים".

>> לחץ נפשי בטירונות: עד כמה המעבר החד לצבא מסוכן?