שי ליברמן, מנכ"ל חברת קווליטסט (QUALITEST) ישראל ומזרח אירופה מנהל 2,000 עובדים. זה לא מונע ממנו להמשיך ולשרת כסא"ל במילואים בחיל התותחנים, והוא ממש לא היחיד. "בגילי המתקדם (42.5) אני משרת בתפקיד מטה באוגדה בפיקוד דרום ונדרש להחלטות מקצועיות עבור מערך האש", הוא משתף. "בתפקיד הקודם הייתי מג"ד שעושה למעלה מחודשיים מילואים בשנה בממוצע".
"שירות מילואים הוא עוד לו"ז שאתה צריך לשלב ולתמרן איתו. זה לא תמיד מגיע במועד שהכי מתאים לך, אבל בסוף זו המשימה והיא מספיק חשובה כדי שתעשה שמיניות באוויר ותבצע אותה. אני עושה את זה לאורך שנים. המורכבות המשמעותית היא כחברה בינ"ל שעבור אנשים מחוץ לישראל זה נראה חריג ולא מובן אבל גם ההנהלה הגלובלית מבינה ומגבה את זה. זה לא נורא לתת לארגון שלך להתנהל בלעדיך ולהסתכל מבחוץ איך כולם מסתדרים. קווליטסט לא תתפרק אם אני אלך לכמה ימי מילואים, יש לנו מערך מנהלים מורכב שיודע לתפעל את המשימות השוטפות, ואם נדרשות החלטות חשובות – אפשר לעלות בזום גם באמצע תרגיל במדבר".
מה אתה לוקח משני העולמות?
"יש הרבה קווי דמיון לעולמות ההייטק, בעיקר העומסים והדינמיקה. קבלת החלטות בשטח לא רחוקה מאוד מקבלת החלטות במשרדים. בסופו של דבר יש משימה שצריך לרתום את העובדים או החיילים לבצע אותה. יש גם שיעור אישי שאני תמיד מתפעל ממנו במילואים – כולם שווים - אתה כמנכ"ל יכול לשרת תחת פיקודו של מישהו שבאזרחות הוא עובד מן המניין, זה "קיבוץ גלויות" מרשים וחשוב. אבל אני חושב שהדבר החשוב ביותר שלקחתי מהצבא לאזרחות אלו הפרופורציות. מנהלים בכירים בעולם העסקי שהגיעו מיחידות קרביות, מקומות שבהם היו אחראים לחיים של החיילים תחת פיקודם, לא יכנסו ללחץ בקלות. מה זו כבר נפילה של עסקה גדולה אל מול חיי אדם?".
שירות מילואים של עובדי החברה - איך אתה רואה את זה ומה המדיניות שלך בנושא?
"רבים מאוד מתוך 1,500 עובדי החברה בארץ עושים מילואים, יש לנו עובדים שבגלל הקורונה מגויסים כבר שנתיים, יש שנמצאים חודשים שלמים בגלל תפקידים רגישים שהם ממלאים במילואים. לא רק גברים, גם חלק לא מבוטל מהנשים משרתות במילואים. כחברה שנותנת שירותים לחברות אחרות – אנו נאלצים בכל פעם לתת מענה שירותי לעשרות אלפי היעדרויות בשנה כתוצאה ממילואים. זה מורכב ומאתגר אבל זה חשוב לנו כחברה. מבחינת כוח אדם, עובדים שמשרתים במילואים מקבלים הרבה מאוד פעמים קדימות בבחירת פרויקטים וקידום בחברה. שירות פעיל מעיד מבחינתי על תכונות אופי של אכפתיות, מחויבות, ראיית האחר – ולכן מתגמל את העובדים בהתאם".
בעיניך, מנהלים בכירים שעושים מילואים זה דבר שיכול לתרום למוטיבציה ולשיעור ההתייצבות?
"כשהייתי מג"ד תמיד אמרתי שברגע שכולם הגיעו אני את תפקידי עשיתי. הכי קשה זה להביא את האנשים, שבסופו של דבר, אף פעם לא נוח להם לבוא – גם לי יש 2,000 עובדים ושתי בנות בבית. אבל אם אתה, המנכ"ל, שיש לך מספיק אחריות ועומס על הראש, מוצא את הזמן והדרך לבוא ולתרום – זה נותן דוגמא כפולה: גם לעובדים שלך, שרואים שאפשר למצוא את האיזון בין המשימות וגם לחיילים, שמקבלים יותר מוטיבציה".
מההתרשמות שלך, מה מצב מערך המילואים כיום?
"מצב המילואים רק משתפר באיכות כוח האדם ובאיזון המתאים לסביבה האזרחית. אמנם זה נדוש אבל זה לא סוד שהנטל לא מתחלק בצורה שווה. אלו שכין מגיעים הם בעיניי מטובי האנשים שחיים פה".
אייל זיו הוא מנהל פעילות שירות התשלומים של חברת Moovit – Pango. לאחר עשור של שירות כקצין אספקה באוגדת צנחנים מובחרת, הוא משרת כיום כמפקד תכנון לוגיסטי של האוגדה ועושה בין 20-30 ימי מילואים בשנה. "עיקר העשייה בתפקידים הללו במילואים היא האחריות הלוגיסטית לאלפי חיילים בסדיר ובמילואים, באימונים ב'מתארי לחימה' מורכבים וייחודיים", הוא מספר על השירות.
"כל אימון שכזה מחייב השתתפות בהכנות שלפני וכן, תפקוד בתרגילים, תוך מיעוט שעות שינה. מאחר ועיקר הידע נצבר בקרב אנשי המילואים, אנו לוקחים חלק במפגשי סיכומים ולקחים לאחר הפעילות. לצערי, אנשי המילואים הם מיעוט בחברה בישראל. עם זאת, התברכנו באנשי מילואים נהדרים ומחויבים. כל מי שמגיע נותן 120% מיכולותיו, כך שמערך המילואים אליו אני שייך פועל בצורה משומנת ומקצועית מאוד".
איך זה מסתדר לנהל חברה וגם לשרת משמעותית במילואים?
"מילואים הם בפירוש עבודה נוספת. אפשר לומר שאני עובד בו זמנית בשתי עבודות אם כי לא באותו היקף וסדרי עדיפויות. גם כאשר לא נמצאים בשירות מילואים פעיל (שמ"פ), תמיד טרודים בהכנות שלפני, טלפונים ומחשבות. למשל, הכנות לנוהל קרב או תרגיל גדול. כאשר נמצאים בשמ"פ התפקידים מתהפכים - תוך כדי השירות במילואים טרודים בעבודה האזרחית ונדרשים מידי פעם להגיע לפגישות עבודה (שעכשיו כשעורכים אותן בזום זה הרבה יותר פשוט), או לפתור בעיות שגרתיות. אני רואה זאת כאתגר וסוג של שבירת שגרה".
מה אתה לוקח משני העולמות?
"קצב האירועים בצבא והצורך לפתור בעיות בלתי מתוכננות מייצר יכולת לאלתור ועבודה תחת לחץ, שמסייעים לי רבות באזרחות. מהאזרחות אני מביא למילואים את ההסתכלות הרחבה, כי בניהול מסתכלים כמה שנים קדימה".
שירות מילואים של עובדי החברה - איך אתה רואה את זה ומה המדיניות שלך בנושא?
"בכל חברה בה עבדתי כבר בראיון העבודה הצהרתי מראש שאני עושה מספר לא קטן של ימי מילואים, כי ברור לי שיציאה של עובד למילואים כרוכה בפשרה לא פשוטה מצד המעסיק. חלק מהעובדים ממלאים תפקידים ייחודים, בעלי ידע וקשה למלא את מקומם. מצד אחד הם מחסירים מספר ימים לא מבוטל, אך לא כמות שמצדיקה לגייס ממלא מקום. מנהל חייב לדעת לסמן מראש את אלה שמשרתים במילואים וללמוד כיצד לתמרן בין חיוניות העובד, לבין היכולת למלא את מקומו בהעדרו, מבלי לפגוע במחויבותו האישית-לאומית לצאת למילואים".
בעיניך, מנהלים בכירים שעושים מילואים זה דבר שיכול לתרום למוטיבציה ולשיעור ההתייצבות?
"בכל יחידה תמיד קיימים אנשי מילואים שכולם מכירים את תפקידם הבכיר באזרחות ומסתכלים עליהם בהערכה רבה. לדעתי, התייצבותם של מנהלים בכירים והשתלבותם במסגרת מילואים, מהווה דוגמא אישית כלפי האנשים המשרתים לצידם, מעוררת בהם מוטיבציה וגאוות יחידה. בנוסף, שירות עם בכירים במשק לעיתים יכול לסייע לחיבורים עסקיים ושיתופי פעולה באזרחות".
אבי שניר הוא מנכ"ל ומייסד Elevation – המכשירה עובדים ומגייסת עובדים דרך הכשרות. במקביל הוא גם סגן אלוף המפקד על יחידת מגלן במילואים של חטיבת הקומנדו.
"האתגר לשרת במילואים הוא כפול כשצריך גם להקים חברה ולא רק לנהל אותה", הוא משתף. "אני באמת מאמין שכשאתה עושה משהו שאתה מאמין בו הדברים מסתדרים, בטח כשמדובר בעניין משמעותי כל כך כמו שירות מילואים, אבל מכיוון שכמות השעות ביום מוגבלת, חייבים לתעדף ובחלק גדול מהמקרים המשפחה משלמת את המחיר. הנקודה החשובה ביותר היא לנסות לייצר שגרה גם במילואים - אצלי יום קבוע בשבוע היה מוקדש לזה, כשלא היה מדובר בפעילות מבצעית או תקופת אימון".
לדבריו התפקיד דרש ממנו בתקופת מסוימת גם 100 ימי מילואים בשנה שהתחלקו בין פעילות מבצעית לאימונים. "יחידת המילואים קיבלה הצטיינות מנשיא המדינה על פעילות מבצעית, עניין שאינו שגרתי בכלל. לפחות בחלקה הקטנה שלנו אני חושב שהלוחמים היום טובים יותר וככלל אנחנו במגמת התקדמות עם אימוני וכשירות המילואים".
מה אתה לוקח משני העולמות?
"מהעבודה למילואים לקחתי המון - ניהלתי את היחידה קצת כמו הסטארטאפ שהקמתי, עם הרבה כוח להנהלה וכוכב צפון שכולם מתיישרים לאורו. גם ניסיון להכניס קצת יותר טכנולוגיה זה משהו שאימצתי.
מהמילואים לעבודה לקחתי בעיקר הרבה אנרגיה וכוחות. שירות משמעותי ממלא לך את המצברים, לא מרוקן אותם. דבר נוסף שלקחתי הוא הערכות מצב – שאותן אנחנו עושים כל הזמן מול המתחרים והסביבה בה עובדים. מה שמוגדר בקומנדו כזמישות - יכולת התאמה מהירה לנסיבות משתנות - נתן לי הרבה כלים ליום-יום בחברה".
שירות מילואים של עובדי החברה - איך אתה רואה את זה ומה המדיניות שלך בנושא?
"כמובן בעד, בעיקר בתפקידי פיקוד. כל מי שמעוניין או מעוניינת לבצע שירות מילואים אנחנו נעודד ונתמוך בכך. אני חושב שיש לנו אחריות כאזרחים, שצריכה לבוא לידי ביטוי גם בשירות המילואים. ככלל, לדעתי לוחמים קרביים צריכים לקבל קרדיט גדול יותר כעובדים, בעיקר בסטארטאפים, ואני גאה לתעדף לוחמים למשרות אצלנו בחברה".
בעיניך, מנהלים בכירים שעושים מילואים זה דבר שיכול לתרום למוטיבציה ולשיעור ההתייצבות?
"בהחלט. יש תפיסה מוטעית שאומרת שמילואים זה נטל ושקשה לנהל במקביל את החיים עצמם. ככל שיותר עובדים ומנהלים, עם שגרת יומיום עסוקה, ייקחו חלק בשירות המילואים זה ישדר את המסרים הנכונים כלפי הדור הצעיר - מילואים זו זכות. כששירתי במילואים כמפקד פלוגה והייתי סטודנט, תמיד הסתכלתי בהערצה על המילואימניקים המבוגרים יותר, שהגיעו בשיא הקריירה ובשיא צמיחת התא המשפחתי. הדוגמא האישית בעולם המילואים באה לידי ביטוי הרבה בעניין הזה ולא רק בהסתערות בשדה הקרב".
תא"ל במיל' יואלי אור עומד בראש 3 חברות: מנכ"ל חברת קנדו העוסקת בפתרונות מבוססי רחפנים, מנכ"ל חברה בתחום הקנאביס הרפואי ויו"ר חברה העוסקת בפתרונות מים וחקלאות לאזורים נידחים. בנוסף מכהן כמנכ"ל עמותת גולני.
"הרבה פעמים חשבתי לעצמי די, אני מבוגר, אפרוש ממילואים ואשאיר את זה לדור הצעיר. אבל בכל פעם שהייתי בדרך לפרישה שוב קראו לי לדגל. לאורך הדרך עברתי מגולני לפיקוד העורף, להיות חלק בהכנת ישראל לאתגרים הבאים שלה, כגון התמודדות עם רעידות אדמה. בכל פעם מחדש אתה מבין שיש לך לא מעט לתרום בצה"ל ורוצים אותך לא בגלל השם, אלא בגלל הניסיון ומה שאתה מביא מהאזרחות – יחד עם הרבה ציונות ומוטיבציה".
שירות מילואים של עובדי החברה - איך אתה רואה את זה ומה המדיניות שלך בנושא?
"אין לנו ארץ אחרת, לכן בחברה מי שיכול לתרום תורם וגם אם זה פוגע בחברה העסקית, אז זה פוגע. זה מתחיל ממני בדוגמא אישית, רואים אותי משרת ומבינים שזה חלק מהתרבות הארגונית. בכל ראיון עבודה שואלים תמיד מה עשית בצבא ועם אתה עושה מילואים, זה חלק מהקריטריונים שנבדקים, כי הם מעידים על האופי, אם אתה בעולם של לתת אז תתן גם בעבודה, אם אתה מחושל והתמודדת בכל מיני סיטואציות, אז סביר שגם בסיטואציות מורכבות בחברה תהיה לצידנו".
עופר סיני, מייסד ושותף בהופאון הופאון - חברה העוסקת בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לתחבורה הציבורית והשיתופית, הראשונה שפיתחה בארץ תשלום דיגיטלי בתחבורה ציבורית תחתיו 90 עובדים בחברה, עם משרדים בישראל, אנגליה וגרמניה.
"אני משרת בחטיבת מילואים כקצין המודיעין החטיבתי. החטיבה מבצעת אימונים רבים ואחת לכמה שנים גם תעסוקות מבצעיות. בימים אלו לוחמי החטיבה מבצעים תעסוקות מבצעיות באיו"ש במסגרת תגבור קו התפר. נוכחות של אנשי תעשיה בכירים ועסוקים בשירות המילואים, מגבירה את המוטיבציה של יתר אנשי המילואים להירתם לקריאה, עם כל הקשיים הכרוכים בהתנתקות מהבית וממקום העבודה לטובת הזימון. החברה מעודדת צירוף של אנשי מילואים לשירותיה. אנו מאמינים כי ביצוע שירות מילואים פעיל - מעיד פעמים רבות על ערכיותו וערכיו של העובד/ת".
הסיפור של יוסי כרמיל הוא קצת אחר. כרמיל הוא מנכ"ל סלברייט, חברת הייטק ישראלית נסחרת בנאסדק המונה מעל 1,000 עובדים. כיום הוא כבר לא עושה מילואים, אך שירת כלוחם וקצין בחטיבת הצנחנים ולאחר מכן עבד במשרד הביטחון ולכן לא שירת במילואים אלא כאיש קבע ועובד המשרד. כרמיל הוא דוגמה למנכ"ל שעבורו שירות במילואים הוא שיקול מרכזי בקבלת עובד חדש לחברה.
"אנחנו מחבקים ומכבדים מאוד את נושא השירות במילואים, כך שאנשים שיוצאים למילואים זה אפילו תמריץ וזרז לקבלה לעבודה, מסיבות ערכיות וגם פרקטיות", מסביר כרמיל. "על רקע העבר האישי שלי והחוויה הצבאית, הצבא הוא מאוד מהותי. אני אישית רואה בזה כערך מוסף לעובד, כי זה נותן איזון וגם תורם למנהיגות עבור מי שעושה תפקידי ניהול. אני מעודד את זה, ונוהג באותה מידה מול חייל מילואים קרבי כמו מול מי שמשרת ביחידה טכנולוגית או אחרת במילואים. בעיניי זו תרומה לקהילה. העובדה שאנשים עוזבים את החיים באמצע והולכים לתרום לביטחונם של אחרים, עולה בקנה אחד עם המשימה שלנו בסלברייט, שפועלת כדי ליצור עולם בטוח יותר באמצעות הטכנולוגיה שאנו מפתחים".
