גל פיגועי הטרור של השבועיים האחרונים כבר הביאו חלק מכלי התקשורת לכנות את מרץ 2022 כ"מרץ השחור". הקבלה מכוונת ל"מרץ השחור" של שנת 2002 - אז יצא צה"ל ל"מבצע חומת מגן", בתגובה לפיגועי טרור קשים שהביאו למותם של ישראלים רבים.

בחינה של הטרור הפלסטיני נגד אזרחי ישראל, מראה שלא מעט השתנה ב-20 השנים האחרונות, גם בארגוני הטרור וגם בצה"ל.

לא מעט גלגולים עבר הטרור הפלסטיני לאורך השנים. בשנות ה-90 עיקר פיגועי הטרור כללו שימוש באש חיה (כמעט 80 אירועים), תקיפות סכין (76 אירועים) ופחות מזה שימוש בבקבוקי תבערה.

באמצע שנות ה-90 המימד של מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת החל לצבור תאוצה. על פי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון – JISS - לאורך שנות ה-90 היו בישראל קצת יותר מ-20 פיגועים של מחבלים מתאבדים וכמות מעט יותר גבוהה של מטעני נפץ.

כל זה השתנה באינתיפאדה השנייה שפרצה בשנת 2000 והביאה ל"אבולוציה" של הטרור הפלסטיני, שהגביר את השימוש במחבלים מתאבדים, מכלל הארגונים. עד שנת 2002 כולל נרצחו למעלה מ-600 ישראלים ועוד כ-5,000 נפצעו. כמעט ולא עבר יום בלי שאוטובוס התפוצץ בישראל, שמחבל מתאבד התפוצץ במסעדה ובכל מקום בילוי אחר. היו ימים גם עם יותר מפיגוע תופת אחד ביום. השיא, כאמור, היה במרץ 2002, שהוביל למבצע חומת מגן.

למרות מה שמקובל לחשוב, מבצע חומת מגן לא עצר את פיגועי ההתאבדות בישראל. בשנת 2003 נהרגו למעלה מ-140 ישראלים ב-22 פיגועי תופת, כולל ממחבלים מתאבדים באוטובוסים, ב-2004 נהרגו 55 ישראלים ב-12 פיגועים קשים.

נראה אם כן כי מה שהביא לריסוק ארגוני הטרור, היה שילוב בין מבצע חומת מגן לצד המשך סדרת מבצעים ושליטה בשטח, יחד עם סיום בניית גדר ההפרדה.

עד שנת 2015 היה שקט יחסי, שהסתיים עם גל המפגעים הבודדים, שהתאפיין בעיקר בפיגועי סכינים ודעך באמצע 2016. השקט חזר, שוב באופן יחסי, עד מבצע שומר החומות, שהעלה הלכה למעשה את המעורבות של ערביי ישראל, כאשר השיא הגיע בגל האחרון, החל מפיגוע בבאר שבע שביצע ערבי-ישראלי תושב הפזורה הבדואית בנגב ונמשך בפיגוע בחדרה אותו ביצעו שני תושבי אום אל פאחם שבוואדי ערה.

פחות מטענים - יותר רובים

המאפיינים של הטרור הפלסטיני שונים ממה שהיה ערב חומת מגן. ככל הידוע ולפחות על פי הפרסומים, שב"כ מצליח לאתר ולהשמיד את רוב מעבדות הנפץ, ועיקר האמל"ח של ארגוני הטרור בשטחי הגדה הינו בתחום הנשק הקל: רובי סער, רובי צלפים, אקדחים ועוד, כמו גם רימוני יד. ישנה גם כמות גדולה של מטענים מאולתרים וחומר נפץ.

השליטה של שב"כ והכניסה החופשית כמעט של צה"ל לערים הפלסטיניות, פגעה קשות ביכולת הלחימה של ארגוני הטרור שם. היכולת שלהם להתאמן פחתה משמעותית. למרות זאת, מחבל לא צריך לשלוט בתו"ל מתוחכם מעבר ליכולת לירות מחלון של בית או סמטה.

חיסול חוליית המחבלים בשכם (צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, לפי סעיף 27 א')
חברי חוליה שחוסלו השנה בשכם|צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, לפי סעיף 27 א'

מהצד השני, בצה"ל נרשם שינוי משמעותי ביכולות הלחימה, כולל שילוב של רכש אמל"ח מתקדם ופיתוח תורת לחימה חדשה. חשוב אף יותר מכך, היכולות המודיעיניות של צה"ל ובעיקר שב"כ השתדרגו באופן חסר תקדים, עד כדי מהפכה של ממש.

האווירה בצה"ל ערב חומת מגן – אגב, גם בצבאות בעולם - הייתה שכניסה לערים פלסטיניות ומחנות הפליטים תהיה "מלכודת מוות" לכוחות.

לחימה בשטח בנוי נחשבת אכן למורכבת ואחת מהקשות לביצוע. אולם, צה"ל הפתיע בזכות פיתוח של תורת לחימה חדשה לשטחים בנויים, למשל מעבר דרך קירות הבתים ולא בצירים רוויי המטענים. תו"ל זה כלל גם הכנסה של אמל"ח חדש ושינוי שיתוף הפעולה שבין הכוחות. כל זה אגב נלמד עד היום, בלא מעט צבאות בעולם.

המהפכה המודיעינית

השינוי העיקרי והמרכזי מגיע מתחום המודיעין. שב"כ הפיק לקחים בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה, הקים יחידות חדשות, נתן דגש לאמצעים טכנולוגיים ולא פחות מזה לתחום הפעלת הסוכנים על ידי הרכזים של השירות.

השינוי היה דרמטי עד כדי "כיסוח דשא של ממש": כיום כל פלסטיני יודע לדקלם את המשפט ש"מי שחולם על פיגוע בלילה מתעורר מול קנה של חייל צה"ל בבוקר". למעשה, חלק מלקחי צה"ל אחרי חומת מגן היו כי יש לאסוף מודיעין רב ככל האפשר, לפני ובמהלך הכניסה לשטח בנוי, כבסיס לכל כניסה וגם בשגרה. עוד לקח היה כי יש לבצע שימוש בכוחות רגליים ולא משוריינים.

מודיעין איכותי הוא הבסיס לשינוי ולשקט היחסי בשנים האחרונות, כמו גם ליכולת של צה"ל להילחם נגד הטרור הפלסטיני. שב"כ מסכל בכל שנה כ-500 פיגועים קשים הכוללים גילוי ומעצר של חוליות ירי, הנחות מטענים או חטיפה.

בצה"ל הבינו כי למרות השיפור ביכולות ובעוצמת האש מנגד, אין מנוס מהפעלה של כוח רגלי בשטח הערים והכפרים, במטרה "לטהר" את השטח. על פי הצבא, השיטות של הפעלת לחימה ו"אש מנגד", נכשלו בכל הקשור ללחימה נגד ריכוזי הטרור בלב השטח הבנוי.

שב
צה"ל באיו"ש לאחרונה. דגש על כוחות רגליים|צילום: דובר צה"ל

בשל כך, צה"ל נתן דגש ביכולות של כוחות החי"ר ויחידות מיוחדות, שחלק מהן אוגדו במסגרת של חטיבת הקומנדו. גם ההקמה של "חטיבת כפיר", בתוכה אוגדו גדודי חרמ"ש (חי"ר משוריין) ייעודיים לשטחים, היא חלק מהמהלך שנועד לשפר את היכולות של אותם גדודים, שבשנות ה-90 מעמדם היה שונה.

אם בחומת מגן נכנסו לערים הפלסטיניות כוחות כבדים של חי"ר, שריון והנדסה עם אותם אמצעים שהיו להם בשנות ה-90, שהיו מוכווני חיזבאללה ואפילו צבא סוריה, צבא היבשה של היום מפעיל שורה של אמצעי לחימה איכותיים, המאפשרים לו לבצע לחימה בשטח בנוי, בין שבהיקף מלא ובין שבכניסה לצורך מעצר מבוקש.

כיום צבא היבשה מפעיל באופן ישיר את "הרובד האווירי" דרך רחפנים, מזל"טים וכטב"מים (סוגים שונים של מטוסים ללא טייס). אלה משפרים את יכולת האיתור, גילו והשמדה של הכוחות בשטח בנוי.

לשירות נכנסה מערכת "צי"ד" (צבא יבשה דיגיטלי) בהשקעה של יותר מ-15 מיליארד שקלים, המאפשרת תיאום איכותי יותר בין הכוחות. מרכיב קריטי בשטח בנוי, שם כמעט ולא קיים קשר עין. צוותי הקרב הגדודי (צק"ג) של צה"ל או הגדודים הרב-ממדיים כפי שהם מכונים כיום, הוצפו בשנים האחרונות מלבד הרחפנים גם בטילי נ"ט, יכולות איסוף עצמאיות וביכולת לחבר לשטח באופן יעיל מטוסים ומסוקי קרב.

בנוסף, ניתן דגש לתחום האופטיקה ויכולות הראייה בלילה. התהדק גם שיתוף הפעולה בין השריון והחי"ר, כאשר כל התיאום הזה מבוצע תקשורתית באמצעות מערכת צי״ד של מפקדות הצק"גים והמפקדות הרב-זרועיות.

האויב השתנה. והמילואים?

הבעיה היא שהדבר מורגש פחות בחטיבות המילואים, אשר מאומנות פחות מאשר הצבא הסדיר. אלה ידרשו לכל מבצע צבאי בשטחי הגדה, משום ששטח בנוי שואב כוחות רבים, הרבה מעבר ליכולות של הצבא הסדיר. כוחות לא מאומנים בהפעלה של מערכות מתקדמות, יתקשו לתפקד גם אם הציפו אותם בטכנולוגיה מהשורה הראשונה.

חשוב לזכור שהאויב של 2002 שונה מאוד מזה שמולו צה"ל מתמודד עשרים שנים אחרי. גם בצד השני יש מי שהפיק לקחים, חוליות הטרור קטנות יותר, ממודרות הרבה יותר כשבנוסף, הן מוקפות באלפי מחבלים בודדים פוטנציאלים, שחמושים היטב והרבה יותר קשים לגילוי מודיעיני.

מצד אחד, צבא מותאם ומצויד יותר לשטחי הערים הפלסטיניות, שמתבסס על כיסוי מודיעיני טכנולוגי ומקיף. מולו, טרור מאורגן שמוצף בנשק לא חוקי ויחד איתו מפגעים בודדים פוטנציאליים, שקשה מאוד לאתר. מציאות שעם השנים נראה כי רק הפכה ליותר מורכבת ולכן, מי שמחפש פה פעולת בזק שתחסל את הטרור אחת ולתמיד, לא ימצא כנראה את מבוקשו. מדובר במלחמה שלמעשה לא הסתיימה פעם, ואחת לתקופה גולשת אל מעבר לאזורי החיכוך.

הכתבה פורסמה במקור בתאריך 31.3.2022