משרד ההגנה הרוסי פרסם השבוע סרטון שחובבי התעופה ימצאו מעניין ואפילו מרהיב: בסרטון ניתן לראות גיחת תקיפה בסוריה של מטוס קרב מסוג סוחוי 24. עוד מתועד היטב רגע ההמראה ומהלך הטיסה - כולל צילומים מתא הטייס, וכמובן שהם לא ויתרו גם על זווית הצילום מרגע שחרור הפצצות. הסרטון הזה מצטרף לפרסומים קודמים ורבים של גיחות תקיפה, ירי טילים ותותחים וכמו כן גם תדרוכים קבועים של קצינים בכירים, ובכלל, נראה שהרוסים הפכו את סוריה לגן המשחקים הצבאי שלהם. אם נבחן את זה לעומק, נשים לב למשהו גדול הרבה יותר - בניגוד לעבר, הרוסים יצאו לקמפיין יחסי ציבור אגרסיבי ומאוד נדיר לאופי שלהם, כזה שלא ראינו מעולם במלחמות העבר שלהם שבדרך כלל הם ניסו להסתיר.
היסטוריה של הסתרות והכחשות
אם יש משהו שהרוסים אוהבים לעשות בכל הקשור לתחום הצבאי זה לשמור על חשאיות, גם כשמדובר במלחמות. באופן רשמי הצבא הרוסי (גם זה של ברית המועצות שלפני ההתפרקות) כמעט ולא ניהל מלחמות מאז מלחמת העולם השנייה. באופן לא רשמי, הם היו מעורבים כמעט בכל סכסוך, כולל באזור שלנו.
אנשי צבא רוסים נלחמו נגד ארה"ב במלחמות בקוריאה וגם בזו שהתנהלה בוייטנאם. הרוסים שלחו לשם חיילים וקצינים שהפעילו סוללות של טילי נ"מ, טייסים ובנוסף לוחמי חי"ר, הנדסה ואנשי מודיעין. אלה הסתירו את הזהות שלהם, נלחמו תחת הדגל של צפון קוריאה ולאחר מכן תחת זה של וייטנאם. הרוסים נלחמו באופן דומה גם נגד סין כשהמדינות ידעו התדרדרות ביחסים ובמדינות נוספות. השמירה על הסוד, הדי גלוי צריך להגיד, הייתה קיצונית במיוחד. למשתתפים באותן מלחמות היה אסור לספר על כך, גם לא לבני משפחתם. זה השתנה רק בתחילת שנות ה-90, אחרי שברית המועצות התפרקה והארכיונים התחילו להיפתח.
גם לישראל היה עימות ישיר וסודי נגד הרוסים ששיאו היה בימי מלחמת ההתשה, אז נשלחו אלפי חיילים רוסים להילחם תחת הדגל המצרי. הם שלחו למצרים אנשי לוגיסטיקה, מפעילי נ"מ וטייסי קרב, שלא סיפרו אף לא לבני משפחתם על המשימה. גם פה זה היה סוד גלוי, והמודיעין הישראלי והאמריקאי עלה על זה כמעט בזמן אמת. גם העובדה שחיל האוויר הישראלי הפיל חמישה מטוסי מיג 21 רוסים לא הביאה אותם להודות בזה, ולישראל היה נוח להסתיר את העובדה הזו כדי לא להחמיר את המצב.
מלבד המלחמה באפגניסטן ושתי המלחמות בצ'צ'ניה, רוסיה שמרה על מורשת הסודיות הזו, כולל במערכות באי קרים ובזו באוקראינה שמתנהלת עד היום. בעוד שארה"ב, ובהמשך גם מדינות נוספות בהן ישראל, הביאו לנו את המלחמה היישר לסלון הבית, הרוסים שמרו על עמימות. כל זה השתנה, כך נראה, במעורבות שלהם בסוריה שמזכירה לנו מאוד את הסגנון האמריקאי.
כמו בעבר, גם המעורבות הרוסית בסוריה התחילה באופן חשאי. כבר בשנת 2014 החלו להופיע ידיעות ראשונות על המעורבות הרוסית שם, אולם אלה הכחישו אותם בחריפות. מי זוכר היום את בכירי הממשל הרוסי, כולל את פוטין עצמו, מכחישים כל מעורבות של חיילים רוסים בסוריה. גם כאשר הם התחילו להעביר לשם כוחות כבדים, כולל מטוסי קרב ומסוקים, סוללות נ"מ, מערכות פיקוד ושליטה וחיילים, הם לא סיפרו על זה לאף אחד. העולם פתאום הוצף בכתבות עם תמונות של צילומי לוויין, שם ראו את הרוסים על המסלולים ובבסיסים סורים.
רק שהפעם זה היה שונה: זמן קצר אחרי שהכוח הרוסי התבסס בסוריה והחל להשתתף בלחימה, הרוסים פרסמו באופן רשמי שהם פועלים באזור, ומאז הם לא מפסיקים לדווח על מה שהם עושים, מעין קמפיין תקשורתי שלא יבייש אף משרד יחסי ציבור גדול.
גם הטבחים בחזית: בליץ תקשורתי
כמו בארה"ב בימי מלחמת המפרץ הראשונה, הרוסים שלחו את דובר הכוחות שלהם בסוריה, הגנרל איגור קונשנקוב, למסיבות עיתונאים על בסיס יומי ולפעמים גם כמה פעמים ביום. הגנרל הזה עשה לנו פלאשבק לימיו של הגנרל האמריקאי נורמן שוורצקופף ז"ל, מפקד הכוחות במלחמת המפרץ, כשבכל יום הציג את ההצלחות של הכוח הרוסי בסוריה, כולל כמובן סרטוני הכוונת מטוסי קרב רוסים שתקפו מטרות ברחבי סוריה.
צעד נוסף שעד אז היה נדיר, היה פרסומים רשמיים של משרד ההגנה בדפי הפייסבוק של חיל האוויר הרוסי ואחרים. מאז האישור הרשמי לנוכחות, הם מעלים לשם בכל יום תמונות של מטוסי קרב, של המסוקים ושל החיילים. מלבד זה, הם מעלים גם סרטונים רבים ליוטיוב, אפילו כאלו שמציגים את אנשי הלוגיסטיקה שנשלחו לסוריה אפילו את הטבחים. הרוב אגב, הן נשים שעובדות כאזרחיות בצבא הרוסי.
יחסי הציבור של הרוסים אפילו הציגו את כלי הנשק שהם שלחו לסוריה, וזה כולל מלבד התקיפות האוויריות גם את מערך מטוסי התובלה. לא נשכח גם את הפרסומים של ירי טילים בליסטיים מספינות בלב ים או שיגור של מפציצים שמורידים על הקרקע הסורית מאות פצצות. הרוסים אפילו העלו סרטון ובו הם מציגים לראווה את הציוד של החיילים, אפילו את הציוד של הטייסים.
והם לא הסתפקו בפרסומים הרשמיים. מספר שבועות אחרי ששחררו את האישור הרשמי לפעילות שלהם בסוריה, הרוסים אפילו אפשרו לקבוצות של עיתונאים להגיע לבסיסים שלהם, נתנו להם גישה כמעט חופשית ללוחמים ולטייסים ואפילו נתנו להם לצלם תמונות וסרטונים של אקשן ממסלולי ההמראה. מערך הדוברות של משרד ההגנה שולח למערכות התקשורת צילומים מכוונות המטוסים על בסיס יומי, משהו שמאוד מזכיר לנו את האזור שלנו. מה שעוד מעניין זה שהם אפילו נתנו גישה חופשית לרשתות תקשורת מערביות, וזה כלל אפילו צוות של רשת CNN האמריקאית.
אין ספק, הם משקיעים בחומר שהם מפרסמים, ומה שיוצא משם מרהיב למדי, גם עבור מי שלא חובב את התחום הביטחוני. מטוסים בשחקים, ספינות בלב ים וחיילים בתמונות שנועדו גם לשחק על הרגש. די ברור שאנשי דוברות מקצועיים ועורכי וידאו מוכשרים עובדים שעות על כל תמונה ועל כל הפקה של סרטון.
את פני הטייסים הרוסים לא ניתן להראות גם כדי לשמור על ביטחונם, אבל נראה שגם כי זה פשוט מעלה את ערך התמונה. משהו בחשאיות הזו והסיווג עושה אותם יותר מעניינים, כמעט כמו פה בישראל. כל סרטון מושקע שמוצג על ידי הגנרל קונשנקוב כולל את אותן הפקות ומפות אינטראקטיביות שמציגות כמובן את ההתקדמות וההצלחה של הרוסים בסוריה, גם לא מעט איומים והפחדות נגד מי שנמצא מולם.
התשובה לשאלה למה הם עושים את זה די ברורה: רוסיה ממתגת את עצמה מחדש כמעצמת על ומתחרה של ארה"ב, ונראה שהם למדו את התחום מהטובים ביותר. חוץ מזה, אפשר להגיד שזה גם מוסיף לאגו הלאומי של הרוסים ומפה לתמיכה שלהם במלחמה וכמובן בפוטין. כמו שאי אפשר להתעלם מהעוצמה הרוסית, ואת זה בדיוק הם רוצים להראות לכל מי שמתמודד מולם. הנה, זה מה שיש לנו, וממש לא כדאי לכם להיות בצד הלא נכון של הכוונת. אנחנו נוסיף שלנו זה מספק הצצה מאוד נדירה לכלי נשק מעניינים שחלק ניכר מהם לא מוכר במחוזותינו, במיוחד הטילים, סוללות הנ"מ החדישות ומטוסי הקרב המתקדמים. אגב, זה ללא ספק גם מסע פרסום מעולה למכירה של אותם כלי נשק.