משרד ההגנה של אוקראינה פרסם ביום רביעי את תכניות הצבא הרוסי, לכאורה, למלחמה באוקראינה. מהמסמכים עולה שהצבא הרוסי העריך שהלחימה באוקראינה תימשך שבועיים בלבד, מה שלא נראה שהולך לקרות.
ייתכן שזאת הסיבה שרואים שינוי באופן הפעולה של הכוחות הרוסים בשטח. אם בהתחלה הם ירו על מטרות צבאיות בלבד, ביום שלישי ועוד יותר ברביעי הם החלו לירות אש מאסיבית על הערים האוקראיניות, פגעו בשכונות מגורים וגרמו הרס רב עם מאות אזרחים נפגעים.
בכל הקשור ללחימה של הרוסים, לא מדובר בשיטת פעולה חדשה. לרוב, הדרך הזו לא עזרה להם לקצר את המלחמה או לנצח אותה.
מה רוצה פוטין? כל מה שצריך לדעת על המלחמה בין רוסיה ואוקראינה
ООС повідомляє:
«Завдяки успішним діям одного з підрозділів Збройних Сил України російські окупанти втрачають не тільки техніку та живу силу»
Більше тут https://t.co/VR6svFLizp pic.twitter.com/C2L9FzDCUA
בפרסום של משרד ההגנה האוקראיני בדבר תכניות הפעולה של הצבא הרוסי בלחימה (המצורף כאן מעל), נטען שכוח שלהם הצליח למצוא את המסמכים כשתקף את יחידת המארינס של הצי השחור ה-810. "הם לא נוטשים רק הרוגים וטכנולוגיה, כשהם בפאניקה. הם משאירים גם מסמכים סודיים", נכתב בהודעה של משרד ההגנה האוקראיני, לצד צילומים של מסמכי הצבא הרוסי.
על בסיס אותם מסמכים, נראה כי תכניות המלחמה נגד אוקראינה אושרו ב-18 לחודש ינואר והמבצע אמור היה להימשך 15 ימים, מתאריך ה-20 בפברואר ועד ל-6 במרץ 2022. בהמשך ההודעה נכתב, כסוג של עקיצה לשבויים הרוסים, שטוענים כי לא ידעו שהם הולכים להשתתף במלחמה: "בפעם הבאה שמישהו יגיד שהוא הלך לאיבוד, אל תאמינו להם".
אם להסתמך על המסמכים שנחשפו על ידי משרד ההגנה של אוקראינה, הרי שהפלישה הרוסית מתנהלת באופן איטי הרבה יותר ממה שהרוסים תכננו וצפו. נראה שזה מה שגורם להם לשנות את אופן הפעולה, ולפתוח באש ארטילרית ואווירית חסרת הבחנה על שכונות אזרחיות.
מלחמת אפגניסטן
בדצמבר 1978 רוסיה פולשת לאפגניסטן. תחילה מדובר בתקיפות מהאוויר ופשיטות של כוחות ספצנאז וצנחנים. בהמשך מגיע גם הצבא הגדול, ששולח עשרות אלפי חיילים, אלפי טנקים, תותחים וכלי טיס שונים, אך מתקשה מאוד בלחימה ההררית נגד המורדים. מה שלא מונע ממנו לנצח באופן מובהק בכל הקרבות שם.
המצב משתנה ככול שהם נכנסים לעומק המדינה. מארבים של לוחמי המוג'הידין גובים מחיר כבד מהצבא הרוסי, חיילים רבים נהרגים, רבים גם נופלים בשבי, שם הם עוברים עינויים קשים וגם נרצחים.
בנוסף, יש פגיעות רבות בטנקים ומשוריינים רוסים. בסיוע אמל"ח אמריקאי נרשמת פגיעה גם בחיל האוויר הרוסי, בעיקר במסוקים. הערכה היא שבמלחמה נהרגו כ-15,000 חיילים רוסים, ועוד עשרות אלפים נפצעו.
בשל כך, צבא רוסיה מגיב באש ארטילרית, ירי רקטות ותקיפות אוויריות חסרות הבחנה. הרוסים מוחקים כפרים שלמים, מחריבים את הערים של אפגניסטן ויש גם עדויות למעשי זוועה ופשעי מלחמה שמבצעים החיילים הרוסים. מעל מיליון אפגנים נהרגים, רובם אזרחים. מיליונים הופכים לפליטים.
למרות האכזריות הרבה כל זה לא עזר לסובייטים. כמעט עשר שנים אחרי שפלשו לאפגניסטן, הצבא הענק שלהם נסוג משם וחוזר למדינה עם כלכלה חרבה. זמן קצר לאחר מכן ברית המועצות התמוטטה, כשבעיני רבים למלחמה באפגניסטן היה משקל משמעותי באותה הקריסה.
מלחמת צ'צ'ניה הראשונה
זאת הייתה אחת מהמלחמות האכזריות שאותן ניהל הצבא הרוסי. מיד אחרי שברה"מ קרסה, צ'צ'ניה הקטנה החליטה שהיא רוצה להכריז על העצמאות שלה ולהיפרד מרוסיה הגדולה.
מי שעמד בראש הצ'צ'נים הוא גנרל לשעבר בחיל האוויר הסובייטי, בשם דז'וחאר דודאייב. ב-8 ביוני 1991 הוא הכריז על עצמאות הרפובליקה הצ'צ'נית. כמה חודשים אחרי התמנה לנשיא המדינה החדשה.
תחילה פורצת שם מלחמת אזרחים, שאותה מובילים בדלנים פרו-רוסים תחת ניהול של ה- FSB - הארגון שירש את ה-KGB. המדינה נכנסת לכאוס של מעשי רצח, חטיפות ופגיעה במוסדות השלטון הרוסי ולכן, ב-1994, צבא רוסיה נשלח לשם כדי להשתלט על המצב.
כמו באוקראינה של 2022 למורדים הצ'צ'נים לא היה שום סיכוי מול הסד"כ האדיר של הצבא הרוסי. רק שזה היה צבא עני, שכמעט ולא התאמן ועם רמת פיקוד נמוכה ביותר, לצד שחיתות אדירה.
כבר מההתחלה הרוסים הסתבכו בקרבות גרילה וספגו נפגעים רבים. אלפי חיילים רוסים נהרגו במארבים. לא פעם הצ'צ'נים פצעו חייל רוסי באש צלפים ואז פגעו בכל מי שבא לחלץ אותו.
זה גרם לרוסים, ממש כמו באפגניסטן, לנצל את הדבר היחיד שיש להם, כוח אש אדיר וחסר הבחנה. הרוסים פשוט החריבו את הערים הצ'צ'ניות ומחקו כפרים שלמים באש רקטות, ארטילריה והפצצות מהאוויר.
בתוך זמן קצר, גרוזני הבירה הייתה עיר חרבה. בזכות היתרון המספרי שלהם, הרוסים כבשו אותה, אולם במחיר כבד. רק שזה לא היה סוף הסיפור. המורדים הצליחו לכתר את הכוח הרוסי, העדיף מהם, בתוך העיר ולגרום להם ולמי שבא לחלץ אותם לאבדות כבדות.
שנתיים אחרי תחילת המלחמה, באוגוסט 1996 נחתם הסכם הפסקת האש שהביא לסיום הלחימה בהפסד רוסי צורב, למרות ההרס הרב לו גרמו.
מלחמת צ'צ'ניה השנייה
ב-1999 הרוסים שוב מצאו את עצמם בצ'צ'ניה, גם בסיבוב הזה נגד מורדים מוסלמים קיצוניים ומול פלישה שלהם לחבלים שכנים, כאשר בשלטון הרוסי חששו שהמצב יביא לערעור באזור כולו, כולל ברוסיה עצמה.
העובדה שמחבלים צ'צ'נים ביצעו פיגועים רבים ברוסיה, כולל פיצוץ של בנייני דירות שלמים, שלחה לשם את הצבא הרוסי, שגם הפעם לא הפגין שום מידה של רחמים.
זה החל בתקיפות אכזריות וחסרות הבחנה של חיל האוויר הרוסי. משם המשיך לפלישה של כוחות היבשה שנכנסו עם אלפי טנקים, תותחים ורקטות. די מהר הרוסים כבשו את כל המדינה, והטילו מצור הדוק על גרוזני הבירה.
מיד עם הטלת המצור הרוסים החלו לשגר על העיר אלפי פגזים ורקטות בכל יום. למרות האש הכבדה ואלפי האזרחים שנהרגו, לקח להם כחודשיים להכניע את העיר, מה שלא סיים את המלחמה.
הקרבות עברו להתנהל באזור ההררי, שם הרוסים ספגו נפגעים רבים ממארבים ומטעני צד. שלב לחימת הגרילה נמשך כמה שנים. ולדימיר פוטין הקים בשנת 2005 "ממשלת בובות" תחת הנהגתו של רמזן קדירוב, שליט צ'צ'ניה עד היום. אולם גם פעולה זו לא סייעה לסיום הלחימה, שנמשכה עד לשנת 2009, עשר שנים אחרי שהחלה.
גם היום צ'צ'ניה היא לא מקום שקט. אבל הביטחון האישי של האזרחים שם פחות מעניין את פוטין. כמו שזה נראה ולאור ניסיון העבר, היתרון המספרי יאפשר לרוסים לכבוש את אוקראינה ואולי אף להחריב אותה. זה יקרה לאט יותר ממה שהיה נדמה בתחילה, לאור רוח הלחימה של צבא אוקראינה.
רק שלא ברור האם כיבוש שכזה יחד עם הרס של הערים האוקראיניות ומצב שבקלות יכול להתדרדר ללחימת גרילה, מתיישב עם המטרות של פוטין במלחמה. בטח אם נחזור למסמכים שנתפסו על ידי המודיעין האוקראיני, שצפו מלחמה קצרה בת שבועיים בלבד.