מחנה אימונים של דעאש (צילום: דעאש)
הגוף לא מוכן אנטומית לירות בנשק, אבל אין ברירה. ילד באימון ירי של מחנה דעאש|צילום: דעאש

אחרי שהוא עבר על שטחים נרחבים בעירק ובסוריה, טבח באלפי בני אדם, גרם לעוד רבים אחרים להתאסלם והפיץ את הרשת בסרטוני עריפות ראשים, נחשף עוד טפח במסכת האימה של דעאש – הכשרת דור הלוחמים העתידי שלו במחנה אימונים שמיועד לקהל של ילדים.

בכתבה שפורסמה על ידי ה-cnn, נראים הילדים במחנה האימונים כשהם לומדים פרקי קוראן ולאחר מכן עוברים לחלק האכזרי יותר – אימוני הירי. הסרטונים הקשים נראים הילדים כשהם לומדים איך לתפעל את כלי הנשק, איך להיכנס לתנוחות הירי השונות וכן, כשהם מנהלים מטווחים באש חיה עם נשקים שהרבה פעמים הם ארוכים יותר מהם מבלי שיש להם את היכולת הפיזית והאנטומית להתמודד איתם.

מחנה אימונים של דעאש (צילום: דעאש)
אף הורה לא היה מאחל את זה לילדים שלו|צילום: דעאש

מחנה אימונים של דעאש (צילום: דעאש)
מפגש עם אל בגדדי, אחד מרב המרצחים המבוקשים בעולם|צילום: דעאש

המרואיין העיקרי בכתבה הוא מוחמד, נער מוסלמי בן 13 שהצליח להיחלץ משורות דעאש וכעת נמצא במקלט בטורקיה. את הריאיון הוא מקיים כשפניו מטושטשים מחשש שמא יאותר או יפגע בעתיד. מוחמד מספר איך הוא נקלע לאותו מחנה נוראי. "הם לא איימו עלי. הם איימו על אבא שלי. הם אמרו שאם ימנעו ממני ללכת בדרך הג'יהאד ולהצטרף למחנה, הם יערפו את ראשו", הוא מספר. "הייתי במחנה למשך חודש. בכל בוקר התעוררנו, התאמנו, עשינו הליכה, אכלנו ארוחת בוקר, לאחר מכן ישבנו ולמדנו דת, קוראן ועל החיים של הנביא [מוחמד] ואז התאמנו על כלי הנשק, על הקלאצ'ניקוב ועל שאר הנשקים הקלים", הוא משחזר את הימים שעברו עליו במחנה. "הבנתי חלק מהדברים, כמו חלק מהמשפטים בתפילות. היו הרבה מילים שלא הבנתי כמו 'כופרים' ו'בוגדים' ולא הבנתי למה אני אמור להילחם בהם".

לדברי מוחמד וכפי שזה נראה בסרטונים שמופצים על ידי הארגון, כל המשתתפים במחנה נפגשים באופן אישי עם אל בגדדי, ראש הארגון, דמות שלילית ואלימה אשר משפיעה על אותם הילדים בהתאם. ההשפעה השלילית לא מסתיימת כאן. "הוזמנו בשעות מסוימות למקומות ספציפיים כדי לצפות בעריפות ראשים או רגימה באבנים. היה מישהו שלא צם בכל הרמדאן אז הם צלבו אותו למשך שלושה ימים והייתה אישה שהם רגמו באבנים כי היא עסקה בעבודה זרה".

הילדים בסרטונים נראים יחסית מרוצים מהסיטואציה, אך יש לזכור למעט מאוד מהם שם ברצון וספק רב אם נשלחו על ידי הוריהם מרצון. מוחמד מספר בראיון כי אחד מחבריו נשלח במהלך המחנה כדי להשתתף בקרב, קרב אשר הוא נהרג בו והוא רק בן 13. בהיבט זה, דעאש מעמיד למערב אתגר שהעולם יידרש למצוא לו פתרון מושכל – הוא לא מתחבא מאחורי ילדים חסרי ישע, הוא שולח אותם להילחם בחזית. איך יתמודדו כוחות אמריקאים עם פלוגה של ילדים חמושים שמלחמים בכפיה? לא ברור. מה שכן ברור זה ששום דבר טוב לא יצא מזה.

>> מה גורם לאנשים לעזוב את הכל ולערוף ראשים של אנשים?