מדי כמה ימים יוצאת אחת מספינות הטילים "סער 6" החדשות של חיל הים להפלגת ניסוי, ובמהלכה הם בודקים עוד מערכת לחימה שהותקנה בגופה של הספינה. הניסוי שנערך לאחרונה במערכת "כיפת ברזל ימית" עורר עניין רב. אולם לפני ואחרי אותו ניסוי, הספינות יצאו לים כדי לבדוק את מערכות המכ"ם, מחשבי השליטה ובקרה, מערכות הטילים ועוד כמה דברים סודיים, שספק אם נשמע עליהם בשנים הקרובות. הרבה לפני שהספינות האלו יצאו לים - המערכות עברו סדרת ניסויים "אגרסיביים" במתקן סודי - שנמצא בלב בסיס חיל הים בחיפה.
לקציני חיל הים שפגשנו באותו מתחם לא היה קל לקבל כניסה ראשונה של כלי תקשורת למתקן עליו הם אחראים. למרות האירוח מאיר הפנים שלהם, זה הורגש היטב. שום דבר במראה החיצוני של הבניין שנראה כמו קוביית ענק, לא מעיד על מה שקורה שם בפנים.
"הלגונה", כפי שהוא מכונה, הנו מתקן שמטרתו לבדוק את כל מערכות הלחימה אותן מתקינים על ספינות הסער 6 החדישות של זרוע הים. בנוסף, צוותי הספינות מתאמנים שם כאילו הם נמצאים בדבר האמיתי ועושים זאת בתרחישי קיצון מורכבים. כך שכאשר הם יוצאים לים בפעם הראשונה, הם עושים זאת כשהם כבר מיומנים בהפעלת כלי השיט המתקדם.
הלגונה שייכת ליחידת מפת"ח (מחשוב ופיתוח תוכנה), יחידת התקשוב המרכזית של חיל הים. "המתקן הזה הוא לב לבו של הסוד שלנו, חליפת הלחימה של ספינות הטילים", מסביר סא"ל ש' ראש ענף שילובים ביחידת מפת"ח. "המטרה של המקום הזה, לעשות את החיים הכי קשים שאפשר למערכות הלחימה ולגרסאות התוכנה שלהן, רגע לפני שהן עולות על הספינות ויוצאות למשימה המבצעית שלהן".
אם מבחוץ הלגונה נראית כמו קוביית ענק חסרת עניין, הרי שמבפנים הכל נראה כמו בחברת הייטק מתקדמת. הכניסה דורשת קוד אישי ומשם ממשיכים לשורה של חדרים וחוות שרתים ענקית, הזהה אחד-לאחד למה שקיים בספינות עצמן. לשם רק מורשים נכנסים עם טביעת אצבע.
"לקחנו כל מה שחלמנו והבאנו לפה"
את כל הקומפלקס הזה של משרדים וחוות שרתים מקיף אולם ענק רווי במסכים ומחשבים שהם למעשה מערכות הלחימה, הלוחמה האלקטרונית, המודיעין והסייבר שיש על הספינות. התחושה באולם הזה שגם בנוי, למעט שינויים ארגוניים, בדיוק כמו בספינות, מזכירה סרט הוליוודי. ולחשוב שרק לפני שנה וחצי המקום הזה לא היה קיים. "אפילו גג לא היה פה", כפי שאמרה רס"ן אילנה שפירו, מפקדת מתקן הלגונה ומהמקימות של המקום.
"לקחנו את כל מה שחלמנו עליו והבאנו את זה לפה", הסבירה רס"ן שפירו. "בהתחלה המתקן הזה נבנה לטובת הסער 6, לאחר מכן הבנו לפה את המערכות של הפלטפורמות הישנות יותר, ספינות הסער 5 וסער 4.5. במקום הזה אנחנו יכולים לעשות בדיקות לכל ספינה בנפרד וגם יחד, כאשר הרעיון לתת לאנשים פה שירות ולהרגיש שהם בחברת הייטק מתקדמת. במתקן הזה יש מערכת מאוד מתקדמת שמאפשרת לנו לנהל ולבצע תרחישים של מצבי אמת, משימות קרב של ספינה".
האולם המרכזי מחולק לפי סוגי ספינות ונראה כמעט זהה למבנה של הספינה, למעט החלק המרכזי בו יושבים המנהלים והבקרים של הניסויים או האימונים. כל ניסוי שנעשה בים מתחיל בלגונה, אבל לא רק ניסויים. כל משימה מבצעית או אימון מורכב של צוותי הספינות, נעשה גם הוא במקום הזה.
לפני כל משימה מבצעית, בדומה לסימולטורים של חיל האוויר, לוחמי ספינות הטילים מגיעים ללגונה ומבצעים שם אימון הכולל תרחישים מאתגרים, החל מתקלות במהלך המשימה ועד התמודדות עם איום טילים, אפילו סייבר או תקיפת מטוסי אויב.
"נגרום להם להזיע, מההבנה שזה בדיוק כמו במשפט המפורסם 'קשה באימונים קל בקרב'. בוא נגיד שכדי לעשות בים אימון כמו שאני עושה להם פה, היינו צריכים להרים את כל חיל האוויר ולשלוח את כל חיל הים וגם אז זה לא היה מספיק", הסביר ראש הענף סא"ל ש'. "כל הניסויים מבוצעים כאן, כלומר חוץ מזמן המתקן הזה גם חסך עשרות מיליוני דולרים".
חיל הים הישראלי, בניגוד לציים זרים, לא מקבל ספינות מוכנות מהיצרן. ישראל קונה למעשה רק את הגוף של הספינות עם מנועים. את כל המערכות האלקטרוניות, מערכות הלחימה ושאר מערכות הספינה, מתקינים בישראל על פי הדרישה של החיל. "זאת אחת מהסיבות העיקריות שאנחנו מחזיקים מקום הייטקי כזה. זה משהו ייחודי לחיל הים ולכן, אין מתקן כזה בצה"ל", מסביר סא"ל ש'.
"אנחנו לוקחים מערכות לחימה מהתעשיות הישראליות, מורידים מהמדף מערכות כמו למשל כיפת ברזל ימית, מה שמאפשר לנו להיות יותר יעילים. אבל, זה מצריך מאתנו לשמור שתי יכולות ליבה: לקחת מערכות לחימה שונות, מכ"ם ועוד ולשלב את כולן על גוף של 70 מטרים, ולדאוג שכולן יעבדו יחד וגם עם מערכות אחרות של צה"ל. מדובר באתגר הנדסי וטכנולוגי מורכב לביצוע. הלגונה היא המעבדה שבה הכל נבדק, עובר מקצה שיפורים אם צריך ורק אז יוצא לים".
"אין כמעט איום שלא נוכל לדמות"
חשוב לציין שהלגונה היא לא רק מתקן ניסויים למערכות חדשות. זה יהיה המקום בו מתאמנים ויתאמנו צוותי הלוחמים בספינות הטילים, זה יהיה המוח של חיל הים לפתרון בעיות מבצעיות לפני וגם תוך כדי מבצע. מבלי לפרט יותר מדי, סטי"ל של חיל הים שיצא למבצע בטווחים מאוד רחוקים ויתקל בבעיה מבצעית, יכול כבר היום ליצור קשר עם הלגונה, כדי לקבל פתרונות מבצעיים בזמן אמת.
"לפני כחמש שנים התחלנו להניע פרויקט, במסגרתו בין היתר הבאנו תשתיות סימולציה מאוד מתקדמות למתקן הזה, על מנת לדמות ספינה בלב ים. מה שרואים פה אלו אותן מערכות בדיוק שיש בספינה", מסביר רס"ן שי מלכה.
"לקחנו את עולם הסימולציה צעד קדימה מבחינת היכולת שלנו לבדוק יום קרב אמיתי של ספינה, מבלי שהיא תהיה בים", מוסיף מלכה. "אני יודע לבדוק פה, על פי חקר ביצועים שקיבלנו על איך יראה יום קרב, ואני נותן למערכות ולצוות של הספינה את התחושה של יום קרב עוד לפני שיצאו לאחד כזה".
הצוות שפגשנו העדיף שלא להרחיב את הדיבור בשאלות על מה זה אומר בפועל יום קרב של ספינה, אולם סא"ל ש' הסכים לומר: "כל סימן שאתה רואה על המכ"ם, שאותו אסור לצלם מן הסתם, הוא מטרה באגן המזרחי של הים התיכון. המכ"ם שלנו מגלה מאות אם לא אלפי מטרות בשנייה, המערכות מקבלות את הנתונים וצריכות לקבל החלטה בשניות". הכוונה היא לגלות מבין אלפי המטרות מהי ספינה תמימה ומהי ספינת אויב, או מטוס, שגם הוא יכול להיות תמים ויכול להיות עוין.
"אנחנו גורמים למערכות לחשוב שהן על ספינה מטלטלת, מה שגורם להן לבצע כמויות אדירות של חישובים". רס"ן מלכה מוסיף: "יש לנו פה קפיצה אדירה בתחום הדימוי, אין כמעט איום שאנחנו לא יודעים לדמות". כדי לעשות את זה הם נמצאים בקשר הדוק עם המודיעין. בגדול, אפשר לומר שכל מה שמאותר בסוריה ועד איראן, עובר למערכות שלהם כולל מה שמעריכים כאיום עתידי, כך שצוותי הספינות יתקלו בכמה שפחות הפתעות.
רס"ן מלכה מוסיף כי לפני שבוצע לאחרונה הניסוי המוצלח במערכת כיפת ברזל ימית, הם אספו את כל נתוני המודיעין, האיומים הקיימים והעתידיים. "עוד לפני הניסוי עצמו, תרגלנו את האיומים מאות פעמים אל מול מערכות הלחימה, כדי לראות איך הן יגיבו בזמן אמת".
כחלק מתהליך ההכשרה של צוותי הספינות הם מביאים אותם למתקן ומאמנים אותם בהפעלה מבצעית של המערכות. "בשפת העם אני אקרע אותם", מפרט רס"ן מלכה. "אני יושב מאחורי הגב שלהם ומזריק להם מטרות ואיומים. הם צריכים להבין את האיום בזמן אמת, לדעת גם איך להגיב אליו וגם איך קצין האלקטרוניקה או האמל"ח צריכים להגיב, למטרות טילים או מטוס שטס נמוך ומתגלה כאזרחי. כל מה שהם יפגשו ביום קרב שבו הזירה לא תהיה סטרילית. זה משהו שהם צריכים להבין כדי לקבל במהירות את ההחלטה הנכונה".
מדובר באולם ממוזג שנעים להיות בו. אולם אחרי כל אימון הלוחמים והקצינים יוצאים משם מזיעים, מאוד. "צריך להבין שאת האימונים שהם עוברים פה לא ניתן לבצע על הספינה עצמה", מדגישה רס"ן שפירו. "מפה לוחם יוצא כשהוא בשל ומאמין במערכות". כך למשל, צוות הלגונה יכול לנתק להם כבל באמצע ניסיון יירוט של טילים, משהו שלא ניתן לבצע בספינה עצמה.
מבריקים אך גם מאובקים
הסוד של הלגונה נמצא בשילוב בין אנשים עם מגוון תארים אקדמיים מתקדמים, לבין לוחמים שמגיעים מהספינות. סא"ל ש' למשל הגיע מזרוע ספינות הטילים, רס"ן שפירו התחילה את השרות הצבאי שלה ביחידת ממר"ם היוקרתית ורס"ן מלכה, שיצא לקצונת חוף והמשיך ללימודים טכנולוגיים. "היחידה מורכבת מ-60/40 אחוזים של אוכלוסייה מבצעית, לוחמים שמגיעים מהספינות (ונשלחים לתארים בהנדסה) ואוכלוסייה טכנולוגית אקדמאית", הסביר סא"ל ש'. "זה מייצר לך יחידה אחת שמצד אחד מבריקה טכנולוגית ומצד שני מאוד מחוברת לעולם המבצעי, כשלא סתם המקום נראה מתקדם אבל אנחנו הולכים בו לבושים במדי ב'".
בחודש הקרוב הלגונה תעביר סדרת אימונים מורכבת ללוחמי ספינות הטילים בזרוע הים. "הם ייצאו מפה ברמה שהם ישרקו את התרגולות מרוב שזה יהיה חלק מהם", אמר סא"ל ש'. אגב, הוא מספר שהלגונה היא אחד מהמתקנים העמוסים בחיל הים. למעשה, כשעה לפני שהגעתי הוציאו משם את כולם בכדי לא לחשוף יכולות וגם חלק מהמתרגלים, שלא כולם אנשי חיל הים.
הלגונה ובעיקר האנשים שבלבה עונים להגדרה "אי של מצוינות". אנשי הקבע יכולים לעבור לעולם האזרחי ולשלש את המשכורת שלהם, בקלות. התעשיות הביטחוניות שמתחככות איתם לא מסתירות את זה. למרות זאת הם נשארים שם, מה שמעיד עליהם.
בקרוב ספינות הסער 6 יהפכו מבצעיות, אולם זה לא אומר שהלגונה תוריד את הרגל מהגז. הפרויקט הזה נבנה לעשורים רבים קדימה. כל מערכת חדשה שתיכנס בעתיד לספינות תיבדק שם. צוותי הספינות יתאמנו שם בשגרה וגם לפני מבצע. שם הם גם יתאמנו בכל פעם שצה"ל יזהה מטרה או אמצעי חדש בידיו של האויב.
"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות מופתעים מבצעית", אמר סא"ל ש'. "ספינות הנירית הן בנות 25 עד 35 שנה, ספינות הסער 5 כבר בנות 20 שנה ולמרות זאת המי"קים (מרכז ידיעות קרב) שלהן פעילים. תחשוב על טלפון שכל הזמן מתעדכנות בו האפליקציות. ככה זה גם פה. אם נעמוד במקום ולא נגיב להשתנות הזירה במענה הטכנולוגי שלנו, נעמיס על הלוחמים בקצה. זרוע הים מאוד טכנולוגית ואנחנו פה כדי לאפשר את זה".
רגע לפני שיצאתי משם, ניסיתי את מזלי בגישוש ושאלות לשלושת הקצינים על עולם הסייבר, המודיעין והלוחמה האלקטרונית, הנחשב למרכיב מאוד משמעותי בעולם ספינות הטילים. המענה לכך היה גלגול עיניים ושתיקה רועמת. "בוא לא נלך למקומות האלה", אמר סא"ל ש' בחיוך. "אבל השאלות שלך בכיוון, תן לדמיון שלך דרור ואז, תלך רחוק יותר".