כשחושבים על סיום קורס-הטיס, רבים מדמיינים את הטייסים והנווטים שיצטרפו לשורות החיל, אבל מבין אלו הזוכים לענוד את הכנפיים ישנם גם המכוננים.
זו קבוצה מצומצמת של צוערים המיועדת מראש לפלטפורמות הוותיקות של חיל-האוויר - מטוס ה"ראם" (בואינג 707) ומטוס ה"קרנף" (הרקולס C-130HI), ותחת אחריותם המלאכה המורכבת של תפעול המערכות המרובות ותיקון תקלות במידת הצורך.
תחת מגבלות נגיף הקורונה, המכוננים העתידיים של קורס-טיס מספר 181 טסו בחודש האחרון לסימולטור ייחודי בארצות הברית על מנת לרכוש את היסודות הטיסתיים האחרונים, רגע לפני סיום ההכשרה המפרכת בת שלוש השנים.
בשונה ממגמות הטיסה האחרות בבית הספר לטיסה, מגמת נתו"ם (נווטי תובלה ומכוננים) נמצאת בבסיס נבטים. אם במגמות השונות - קרב, נווטי קרב, מסוקים ותובלה - הצוערים טסים על פלטפורמות הדרכתיות ייעודיות, צוערי נתו"ם טסים על מטוסי התובלה המבצעיים של החיל.
"ההכשרה מתבצעת בטייסת המבצעית", מתאר סרן נ', מפקד קורס מכונני "ראם" בטייסת נתו"ם. "כבר ביומם הראשון בהכשרה, הצוערים טסים על מטוס שבבוקר יכול לבצע גיחת אימון של חניך בקורס-טיס, ובלילה יכול לצאת למשימה מבצעית של הטייסת".
באופן בלתי נמנע, ההבדל הזה משפיע על ההכשרה של החניכים בקורס, זאת לאור זמינות המטוסים ולאור המגבלות הבטיחותיות של המטוס. "עלינו לשמור על המטוס בתוך מעטפת בטוחה, שכן אי אפשר לסכן אותו בגלל גיחת הדרכה או להוביל לקרקוע שלו בעקבות תקלה שצצה", ממשיך סרן נ'.
"לכן, אנו מדמים את מרבית המצבים האפשריים דרך אמצעים שלא מכניסים את המטוס לפינות בעייתיות. כאשר אנו רוצים לתרגל התמודדות עם תקלות או מצבי חירום כמו תקלה במנוע, למשל, אנו חוזרים בעל פה על סדר הפעולות הננקטות במקרה זה".
כאן נכנס לתמונה הסימולטור של מטוס ה"ראם", אליו טסים המכוננים במהלך ההכשרה מספר פעמים, גם בשלב ה"ראשוני" וגם בשלב ה"מתקדם". בשלב ה"מתקדם", המיקוד הוא במשימה, בעבודת הצוות ובמצבי חירום משולבים. "ההכשרה בסימולטור היא משמעותית, אנו יכולים לייצר תרחישים של מקרי הקיצון החמורים ביותר - עד לרמה של איבוד מנועים ונזק חמור או נחיתה ללא גלגלים", מציג סרן נ'.
"יתרון נוסף הוא סדירות ההדרכה ורמת האינטנסיביות - רצף הגיחות הגבוה מייצר גרף שיפור תוך זמן קצר וכלי מעולה לתחקור וליישום. הסימולטור מהווה קפיצת מדרגה - הצוערים חווים תקלות מורכבות, לומדים כיצד להתמודד איתן ולמרות זאת לבצע את המשימה ולבסוף להביא את המטוס לנחיתה בטוחה".
כיצד זה נראה בפועל? מטוס ה"ראם" מונה ארבעה אנשי צוות - שני טייסים, נווט ומכונן. בסימולטור בו התאמנו הצוערים, אשר נמצא בלאס וגאס, ישנן שלוש עמדות מתאמנים - קברניט, טייס משנה ומכונן, ועמדות עבור מדריך טייסים ומדריך מכוננים. אל צוערי הקורס והמדריך שלהם הצטרף איש צוות-אוויר מטייסת ה"ראם" על מנת לדמות את הטייס שבקוקפיט.
"הסימולטור מדמה היטב את מערכות המטוס ומגיב בהתאם להטסה ולתקלות שמכניסים אליו", מסביר סרן נ'. "התחושה היא שהסימולטור זז כי הוא נע על צירים - אנו יכולים להביט מחוץ לקוקפיט ולראות את המסלולים שממריאים מהם".
"ואז - אם לפני התנעה, לפני המראה או באוויר - נכנסות תקלות ובעיות דחופות. עלינו להחליט האם ממשיכים לטוס ולבצע את המשימה או שחוזרים הביתה. תפעול התקלה הוא באחריות המכונן, ולאחר שמבינים מהו הרכיב התקול ומטפלים בו אני נותנת את המלצתי הסופית. עבודת הצוות היא מרכיב עצום בטיסה, והקברניט מקבל את ההחלטה על סמך ההמלצות. הסימולטור מאפשר לנו לתרגל כמעט כל דבר בצורה סטרילית ולחרוג ממעטפת הבטחון".
סגירת המעגל המרגשת
עבור הצוערת ע', ארצות הברית היא גם בית - היא נולדה בישראל אך התחנכה וגדלה בארצות הברית, ולפני שלוש שנים וחצי עלתה ארצה במסגרת גרעין "צבר".
"הפעם האחרונה שראיתי את אמא שלי הייתה לפני שנה וחצי, כשהיינו בסימולטור בשלב ה'ראשוני'", היא משתפת. "הפעם, אפשרו למשפחה שלי להגיע מבוסטון ולבקר אותי - זו הייתה החלטה לא פשוטה תחת הקורונה. זה היה מפגש מרגש שציפיתי לו מאוד, בטח לאחר שנה וחצי שלא התראינו".
היציאה לסימולטור בחוץ לארץ היא למעשה הראשונה המתבצעת מאז התפשטות נגיף הקורונה. "עם התפרצות המגיפה, חיל-האוויר לקח צעד אחורה והוחלט שלא ייצאו לסימולטורים בטווח הקרוב", מציין סרן נ'.
"ככל שהתקופה התקדמה, הבשילה היכולת לאפשר יציאה שכזו, גם במחיר של בידוד בחזרה לארץ. נקטנו בגישה שמרנית ומתבודדת ונמנענו ממגע עם אוכלוסייה אזרחית. אני מקווה שיפיקו מכך לקחים ושנוכל לפתוח את התחום הזה, מאחר שזהו שלב משמעותי מאוד בהכשרה - גם בקורס-הטיס וגם בטייסות המבצעיות".
"הידע שרוכשים בתקופה הזו הוא חיוני וקריטי", מסכם הצוער י', גם הוא מכונן "ראם" עתידי. "הבטחון שצוברים בסימולטור הוא גדול - כמובן שלפני כן נדרשנו לדעת מה עושים במצבי חירום, אבל ברגע שמתרגלים את התרחישים באופן מציאותי וחווים זאת פעם אחר פעם, זה נקלט אחרת וההתייחסות היא שונה. אני לא חושב שההכשרה בקורס הייתה מסתיימת כמו שצריך ללא הטיסות בסימולטור".
הכתבה פורסמה במקור באתר חיל האוויר