יועצי הביטחון של רוסיה וארה"ב הגיעו לישראל לדון יחד בנעשה בסוריה, אבל למרות שהנציגים חולקים דיונים משותפים הצבאות של שתי המעצמות נפגשים בסיטואציות קצת פחות ידידותיות. לא פחות מ- 12 מקרים שונים שבהם יירטו מטוסים רוסים ומטוסי מדינות נאט"ו זה את זה, נרשמו ברחבי העולם רק בחודש האחרון.
המפגשים האלו באוויר הם הדרך של שני הצדדים להעביר מסרים אגרסיביים אחד לשני, לקבוע עובדות ואם להגיד את האמת, גם לשחק בכמה משחקי אגו ולהראות למי יש יותר גדול.
הבעיה? תקרית כזו יכולה להתחמם בקלות בגלל שיקול דעת לא נכון של אחד הטייסים. גם הבטיחות לא משחקת שם תפקיד מרכזי והתנגשות בין כלי הטיס השונים יכולה גם היא לחמם את האווירה.
הרוסים סיפרו שקרים וספרו גופות
התנגשויות כאלה קרו לא מעט בימי המלחמה הקרה, רובן לא זכו לפרסום. אולם במקרה אחד לפחות הייתה התנגשות חריגה בין מפציץ רוסי למטוס F-16 נורבגי. שני המטוסים נפגעו כתוצאה מההתנגשות, אולם הצליחו לנחות בשלום.
במקרה אחר שקרה כמה שנים קודם לכן, ב-28 באוגוסט 1978, הנורבגים מצאו על אדמתם מפציץ רוסי מסוג טופולב 16 אחרי שזה התרסק. הרוסים לא הודו בכך שאבד להם מפציץ, עד שהנורבגים החזירו להם את 7 הגופות של אנשי הצוות שלא שרדו את ההתרסקות. אירוע דומה התרחש לאחר מכן בשטחה של יפן וגם הוא נחשף אחרי שהיפנים החזירו את גופות אנשי הצוות הרוסים.
היירוטים האוויריים מהסוג שאנחנו רואים כיום, היו אחד מסממני המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה. משחקי חתול ועכבר באוויר עם מטוסי קרב ומפציצים בעלי יכולת גרעינית התרחשו על בסיס יומי, כאשר כל צד מתח את הגבול למקום שנוח לו, להעברת מסרים של עוצמה והרתעה.
המפגשים האלה הסתיימו עם נפילת בריה"מ, אולם התחדשו אחרי שבשנת 2007 הכריז פוטין על חידוש "טיסות הסיור" של המפציצים הרוסים ומטוסי הריגול. אלה הפכו לאגרסיביים יותר ככל שחלף הזמן.
הטיסות הראשונות של המפציצים הרוסים נעשו בזהירות. מטוסים מסוג TU-16 ו- TU-95 שמרו על מרחק גדול מגבולות ארה"ב, מדינות נאט"ו וגם יפן. אולם ככל שחלפו השנים המפציצים ובהמשך גם מטוסי הקרב התקרבו מאוד. מאז שנת 2013 הם גם החלו להתקרב מאוד לצי האמריקני ברחבי העולם ולמטוסים מערביים.
במקרים רבים מדובר היה בהתקרבות למרחק של מטרים בודדים. בלא מעט מקרים הדוברים השונים ציינו שהטייסים הרוסים "התנהגו בחוסר זהירות, סיכנו את עצמם ואת האנשים שלנו".
עד לפני שלוש-ארבע שנים כינו זאת כרוחות המרמזות על שובה של המלחמה הקרה. היום כבר לא מדברים על רמזים אלא מתייחסים אליה כאל המלחמה הקרה השנייה או החדשה.
חוצפה אמריקאית
גם לאמריקאים "לא חסר" בסיפור הזה. מפציצים ומטוסי ריגול טסו על בסיס יומי קרוב מאוד לגבול הרוסי או לכוחות רוסים שנפרסו בעולם. למעשה, חלק גדול מהיירוטים המדוברים נעשו כאשר מטוסי קרב רוסים היו אלה שרדפו אחרי מטוסים אמריקאים, שהתקרבו לשטח שלהם. כל צד מתח את הגבול והמשחק של החתול והעכבר הפך מסוכן הרבה יותר, וגם חצוף יותר.
ביוני 2015 מטוסי קרב בריטים מסוג טייפון הוזנקו כדי להסיט ממטרתם תשעה מטוסים רוסיים בתוך ארבע שעות, במה שתואר כאקט "הפרובוקציה הגדול ביותר מאז המלחמה הקרה". על פי הדיווח מטוסי מיג 31, מטוסי ריגול ומפציצים, הגיעו לעקוב מקרוב אחרי תרגיל של נאט"ו במדינות הבלטיות. לדברי טייס טייפון בריטי, זו הייתה הפעם הראשונה שראה את הרוסים מזניקים את המיג 31.
חודש לאחר מכן הגיעה התגובה. זוג מטוסי קרב רוסיים מסוג מיג 31 התקרבו לחופי קליפורניה. הטייסים שלהם אף עלו בתדר הבינלאומי ואמרו: "בוקר טוב לטייסים האמריקאים. לכבוד ה-4 ביולי באנו לקבל את פניכם", כפי שפרסם פיקוד ההגנה האווירית הצפון אמריקאי. עוד באותו היום יירטו מטוסי קרב של חיל האוויר האמריקאי עוד זוג מפציצים מסוג TU-95 שהתקרבו לגבול אלסקה.
היו מקרים שבהם מטוסי קרב רוסיים אילצו טייסים אמריקאים לסטות ממסלולם כדי לא להתנגש בהם, ובמקרה אחר טסו מטוסי קרב רוסיים מסוג סוחוי 24 בסמוך למשחתת הטילים האמריקאית "דונלד קוק". לטענת האמריקאים, הם תרגלו עליה תקיפה מהאוויר. גורמים בארה"ב אמרו אחרי התקרית כי "זו הפעולה האגרסיבית ביותר שנעשתה בזמן האחרון".
תחת שמי ים התיכון
מאז היו עוד תקריות בהם מטוסים רוסים התקרבו למטוסים אמריקאים באופן שסיכן אותם. בין השאר זה קרה גם בסוריה, שם פועלים חילות האוויר של ארה"ב ורוסיה. שני הצדדים תיעדו פעם אחר פעם את המפגשים אחד עם השני.
בין שלל התקריות שקרו באזור שלנו ניתן למנות אחת מהשבוע שעבר, כאשר מטוסי קרב רוסי "הטרידו" על פי הדיווח, והתקרבו למרחק מטרים בודדים ממטוס ריגול אמריקאי מסוג P-8A פוסידון. לטענת האמריקאים במהלך משימה של מטוס הריגול ב-5 ביוני במזרח הים התיכון, מטוסי קרב רוסים יירטו את המטוס האמריקאי לא פחות משלוש פעמים, כאשר על תקרית כזו נמשכה למעלה מ-30 דקות. עוד דיווחו האמריקאי שבאזור סוריה היו לא פחות מ-8 יירוטים כאלו החודש.
ארה"ב מצדה שלחה את מטוסי הקרב שלה כולל ה-F-22 ומפציצים גרעיניים לכיוון רוסיה בתירוץ של תרגיל בינלאומי גדול. האמריקאים ביצעו מספר טיסות "העברת מסרים" כאלו בתקופה האחרונה. חלק מאותן טיסות נעשו על ידי מפציצים מסוג B-52 ו- B-1 בעלי יכולת לשאת נשק גרעיני כשהמסר ברור, אם כי לא נרשמו דיווחים שהם טסו עם מטען גרעיני. הרוסים דיווחו אחרי כל טיסה שכזו שהצליחו ליירט את המטוסים האמריקאי ו"להבריח אותם".
השרירים של פוטין
לדברי עורך מגזין הביטחון IHS Jane's, ניק דה לארינגה, האינטרס של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הוא להחזיר את מדינתו לקדמת הבמה העולמית ולהשיב לה את הכבוד שאבד אחרי שהתרסקה בסיום המלחמה הקרה. "השרירים שפוטין מראה באוויר הם חלק מהמאמץ שלו שרוסיה תקבל את הכבוד שמגיע לה. שיבינו שהיא כוח צבאי חזק שצריך להתחשב בו".
לדברי דה לארינגה, המפגשים האלה באוויר לא נותנים לרוסים יותר מדי, "זה יותר לתקשורת הפנים רוסית ולגאווה הלאומית שלהם". הוא מוסיף כי המקרה בו טייסים רוסים דיברו בקשר לרגל ה-4 ביולי היה חריג "כי בדרך כלל הם שומרים על שתיקה. אולם אירוע זה היה בעיקר לטיפוח הגאווה הלאומית של פוטין".
אדם קינזינגר, חבר המפלגה הרפובליקנית וטייס לשעבר בחיל האוויר האמריקאי שהשתתף במלחמות עיראק ואפגניסטן, טוען כי התקריות באוויר הן "אקט אגרסיבי של הרוסים. אם למישהו יש איזה ספק לגבי חזרתה של המלחמה הקרה, אז ברור שהיא חזרה ואלה בדיוק סוג התמרונים שמוכיחים שהיא חזרה".
לדבריו, העימות עדיין לא בעוצמה של ימי המלחמה הקרה אבל זה הכיוון ולא רחוק משם. "פוטין הוא הילד הקטן בכיתה, שהפך את עצמו לבריון הגדול כדי לפצות על הגודל שלו". הוא גם טען שבעזרת אותם סיורים באוויר, פוטין למעשה בוחן את התגובה של המערב, ובפרט ארה"ב, לעד כמה ניתן להתגרות בהם וכמה רחוק אפשר ללכת.
המערב הפרוע
ומה בכל זאת הסיכונים? הרוסים טסים במרחב הבינלאומי ולא מפרים שום חוק. הבעיה היא שעל פי הטענות הם מכבים את מקלטי הטרנספונדר שלהם, מה שמעלה את הסיכון להתנגשות עם מטוסי נוסעים במרחב האווירי המאוד צפוף של אירופה.
סיכון נוסף, זה התנגשות ים המטוסים הצבאיים שנשלחו ליירט את המטוסים הרוסים. כל מפגש שכזה בין מטוסים צבאיים מעלה משמעותית את הסיכון הזה, בטח כשבתאי הטייס של המטוסים המהירים והמפציצים הכבדים יושבים אנשים שמנסים להעביר מסר "לא עדין", בטח כשהם לא מתאמים ומתקשרים בניהם.
אירוע כשזה התרחש בשנת 2001 והביא להתנגשות בן מטוס אמריקאי לסיני. מטוס הקרב הסיני התרסק והטייס שלו נהרג. המטוס האמריקאי הצליח לנחות למרות הנזק שנגרם לו. מאמצים דיפלומטים מאוד כבדים מנעו התדרדרות של האירוע הזה.
מעבר לכך, מצבה הכלכלי של רוסיה ומצב תחזוקת המטוסים לא עומדים בסטנדרטים המערביים. הבעיה הזו הביאה ללא מעט התרסקויות של מטוסים רוסים ואף אחד במערב לא רוצה לראות מפציץ רוסי מתרסק על הבית שלו.
בסופו של דבר, האיום הכי חמור הוא מהלך לא צפוי שיעורר תגובה שתוביל להסלמה ואף מלחמה. אומנם אין פה איום צבאי אמיתי על ארה"ב, אבל צריך לומר את האמת: אף אחד לא ייקח את הסיכון, למשל, שטייס מתאבד יחליט ללכת רחוק מדי ולבצע פיגוע בארה"ב עם נשק גרעיני. העדפה, היא שתסריט כזה יישאר רק בדמיונם של התסריטאים בהוליווד.