כבר במלחמת העולם הראשונה הבינו הגרמנים את היתרון שקיים בכלי הנשק החשאי והקטלני, הצוללת. במלחמת העולם השנייה היו אלה הצוללות ששיחקו תפקיד משמעותי בקרבות, ובזכותן הגרמנים כמעט והכריעו את מעצמות המערב. מרגע זה ואילך הבינו צבאות העולם את החשיבות של הפלטפורמה, ומאז אין צבא שלא מכבד עצמו עם כמה צוללות למטרות שונות, רובן בדרך כלל חשאיות.
לא הרבה יודעים אבל הצוללות הראשונות, אלו של מלחמות העולם, היו יותר ספינות מאשר צוללות. למעשה הן יכלו לשהות מתחת למים שעות ספורות בלבד ובדרך כלל עשו את דרכן כשהן צפות, דבר שכמובן הפך אותן לפגיעות. לאחר המלחמה פיתחו מדינות שונות (בעיקר ארה"ב וברה"מ) את הצוללת והפכו אותה לכלי השיט שאנו מכירים כיום. הצוללות של ימינו מסוגלות לשהות מתחת למים כמעט ללא הגבלה ולמעשה מה שמגביל את זמן הסיור שלהן זה רק האספקה של הצוות. היתרון הברור של מערך הצוללות טמון בחשאיות וביכולת לשאת נשק התקפי מדויק.
מטבע הדברים כמעט ואין מידע זמין על מערכי הצוללות השונים בארץ או בעולם ובדרך כלל הן נחשפות אחרי תאונות, בהן כמעט ואין ניצולים - כמו הדקר בישראל שטבעה בעקבות תקלה טכנית והאסון המפורסם של הצוללת הרוסית קורסק.
חיל הים הישראלי: הצוללות שהתגנבו למצרים
המבצעים הרשמיים האחרונים של חיל הים בתחום הצוללות הם ממלחמת ששת הימים וההתשה. במהלך מלחמת ששת הימים התגנבה הצוללת אח"י תנין לחוף המצרי בסמוך לנמל אלכסנדריה. מטרת הצוללת הייתה להטביע ספינות מצריות ולהחדיר את לוחמי שייטת 13 לנמל. המבצע נכשל ושישה לוחמי שייטת בפיקודו של סרן איתן ליפשיץ שיצאו מהצוללת נפלו בשבי, מבלי שהצליחו לבצע את המשימה.
במלחמת ההתשה התגנבה צוללת חיל הים בסמוך למסוף דלק סמוך לסואץ. גם פה לוחמי שייטת 13 נשלחו מתוך צוללת והמבצע הוכתר בהצלחה, לאחר שלוחמי השייטת פוצצו את המתקן וחזרו בשלום לצוללת.
מאז מלחמת ההתשה לא ידוע על מבצעים רשמיים של צוללות ישראליות, אולם ידוע שמערך הצוללות של צה"ל פעל בלבנון השנייה וגם בעופרת יצוקה. בנוסף פרסם הסאנדיי טיימס ב-2010 כי צוללות ישראליות (כמו גם אמריקניות) פעלו ופועלות מול חופי אירן, כנראה בכדי לאסוף מודיעין ולצורך הרתעה. על פי הידיעה הצוללות נושאות טילים שמכסים את כל שטח אירן. לזה אפשר להוסיף הצהרה של מפקד שייטת הצוללות בשנת 2006: "מעולם לא נחשפה צוללת ישראלית בפעילות", אמר ולא הוסיף.
שנות ה-60: דרמה בלב ים
באופן לא מפתיע גם המבצעים הידועים של ציי העולם בתחום הצוללות נמצאים אי שם מאחור בשנות ה-60. אחד הידועים שבהם היה של ארבע צוללות סובייטיות שנשלחו לאבטח את הספינות שהובילו טילים לקובה במהלך משבר הטילים, במהלך המבצע הפילו ספינות אמריקאיות שאיתרו את הצוללות פצצות עומק ואילצו שלוש מתוך הארבע לצוף. על הרביעית התחוללה דרמה משום שנשאה טיל עם ראש קרב גרעיני ובין הקצינים של הצוללת התפתח ויכוח אם לשגר אותו, מה שלמזלנו לא קרה. מעבר לשנות ה-60 לא ידוע על הרבה מבצעים של צוללות רוסיות וכיום הם עולים לכותרות בעיקר אחרי תאונות קשות.
מלחמת המפרץ: שיגור טילים מצוללות במרחק אלף קילומטרים
צי סודי וגדול נוסף הוא זה של ארה"ב, הצי האמריקני מפעיל על פי הערכות כמאה צוללות מסוגים שונים, כולן גרעיניות, אשר נמצאות בכל מקום בעולם בו האמריקנים רוצים להעצים את כוחן. בשנים האחרונות צוללות אמריקניות נמצאות מול חופי אירן, אך כמובן שהפעילות עצמה לא נחשפה לתקשורת.
מבצעים של הצי האמריקני שכן ידועים נוגעים ליכולת שיגור הטילים של הצוללות: גם במלחמת המפרץ הראשונה והשנייה וגם בלוב שיגרו האמרינאים טילים טומהוק מצוללות ששייטו בעומק הים. על פי פרסומים שונים מחצית מטילי הטומהוק ששיגרה ארה"ב במלחמת המפרץ השנייה הגיעו מצוללות וכולם שוגרו בזמן צלילה. בלוב שוגרו כל טילי הטומהוק של ארה"ב מהצוללות וחשוב לציין שכל השיגורים נעשו מטווחים ארוכים מאוד, לפעמים יותר מ-1,000 קילומטר.
מלחמת פוקלנד: צוללת בריטית vs ספינת מלחמה ארגנטינאית
קרב תת ימי מרתק והעדכני ביותר, כזה שלפחות פורסם, היה במהלך מלחמת פוקלנד ב-1982. כחלק מכוח המשימה של הצי הבריטי היו הצוללות בחוד ואחת מהן, שתרגום שמה הוא "הכובש", סיירה מדרום לצי הבריטי כשמטרתה למנוע מספינות מלחמה ארגנטינאיות להגיע מדרום. לאחר מספר ימי סיור הגיע מידע כי ספינת הדגל של הצי הארגנטיני – "הבלגראנו", ספינת מלחמה אדירה עם כמה מאות מלחים - מתקדמת לכיוון הצי הבריטי. הצוללת הבריטית יצאה לכיוון הטרף, איתרה את הבלגראנו ושיגרה לכיוונה מספר טלי טורפדו. הקרב היה קצר; הבלגראנו טבעה כשהיא לוקחת איתה למצולות 332 מלחים ארגנטינאים, כמה עשרות מהם, ביניהם הקברניט, חולצו מאוחר יותר. כמיטב המסורת של הצי הבריטי הצוללת חזרה לנמל הבית כשבתורן מתנופף דגל הגולגולת והעצמות של הפיראטים, מה שגרר ביקורת עצומה בממלכה.
סביר להניח שישנם עוד מבצעים רבים ומדהימים שנעשו בעומק הים ברחבי העולם כולו ועליהם לא נשמע לעולם. סביר להניח שבזמן כתיבת שורות אלו ישנם מאות חיילים מישראל ומדינות נוספות שמשייטים להם כמה עשרות אם לא מאות מטרים מתחת לפני הים, מוכנים לנוע לקראת האויב במהירות האפשרית.