האם יש ארגון שימנה מנכ"ל, ראש צוות או תפקיד אחר ללא ראיון מקדים וקבלת המלצות? בלי לשמוע מה יש לו לומר על עצמו, על עברו, על ניסיונו? חשוב מכך, לא תרצו לשמוע מה הוא מתכוון לבצע בתפקידו? מה יחסו לכוח האדם תחתיו, איך הוא יגיע למטרות שיוצבו בפניו, האם הוא מסכים עם מטרות אלו? זה לכל הפחות המובן מאליו. כל זה לא קורה בתפקיד החשוב בישראל – הרמטכ"ל.
מאז קום המדינה, המינוי לעמדה הקריטית הזו מתבצע בניגוד לכל היגיון מקצועי ודמוקרטי. המועמדים 'מסומנים' מראש, לא ממש ברור על ידי מי אבל סימון זה מתחיל להדהד בתקשורת בצורה ברורה ועטופה בכתבות רקע מחמיאות. אנו הציבור מקבלים מפקד צבא שמלבד המסלול הצבאי המתבקש הציבור והממשלה אינם יודעים מה הוא אופיו, דעותיו, תוכניותיו ובקיצור - מה הוא מתכוון לעשות ואיך?.
תוצאות המחדל הזה באות לידי ביטוי בחיכוכים בין הרמטכ"ל לבין הממשלה – חיכוכים מזיקים, המסתיימים בפשרות שגורמות לאובדן דרך ולבינוניות מתמשכת. חלק מהתוצאות הרעות הללו הובילו, בין היתר, למחדל של 7 באוקטובר. המאבקים הללו יכלו להימנע, לו רק היינו יודעים מראש את עמדותיו של המועמד לתפקיד.
כחלק מהפקת הלקחים שלנו אחרי 7 באוקטובר, הגיע הזמן לשנות גישה. יש להקים ועדה מקצועית ומכובדת, שתורכב מנבחרי ציבור ובראשם ראש הממשלה או שר הביטחון, יחד עם גורמי מקצוע בדימוס. הוועדה תבחר בין 3-4 מועמדים רציניים בלבד, שבהם לכל מועמד יש סיכוי אמיתי לקבל את התפקיד. דיוני הוועדה יהיו שקופים ומשודרים בשידור חי לציבור.
במהלך השימוע, כל מועמד יידרש לפרוש את תפיסת הביטחון שלו בפירוט רב, לענות על שאלות מקצועיות, אישיות ואף פוליטיות. הגיע הזמן להפסיק עם ההעמדות הפנים – כל הרמטכ"לים בעבר היו דמויות פוליטיות במידה זו או אחרת. אין פסול בכך, כל עוד הדברים נעשים בגלוי וללא רמיזות מביכות.
לאחר תהליך שקוף ומקצועי, תתכנס הוועדה ותחליט מי המועמד המתאים ביותר ליישום מדיניות הממשלה הנבחרת. כך זה צריך לעבוד – בצורה מקצועית, גלויה, שקופה לחלוטין ואחראית.
ראו לדוגמה את ועדות הסנאט האמריקאי למינוי בכירים. שם, המועמדים עוברים חקירות עומק, מתוך תחושת אחריות עמוקה למדינה, לצבא ולציבור. רמטכ"ל ישראלי מקבל לידיו את המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל, ולכן עליו לעבור תהליך מיון קפדני וגלוי. לא ראיון מחויך, מהיר וידוע מראש בלשכת שר הביטחון, אלא גיבוש יסודי ופומבי.
נמאס מהיעדר בדיקות על כישוריהם, התנהלותם בעבר, מידת קור רוחם תחת אש, אופן ניהול המשרדים שלהם, ואופיים של המועמדים לרמטכ"לות. האם הם מסודרים ושיטתיים או פועלים מתוך פאניקה? האם הם אנשי מקצוע צייתנים או מניפולטורים מדופלמים? האם הם נותנים דוגמה אישית בהתנהלותם או חוטאים בנהנתנות נצלנית? כל פרט חשוב.
הליך המינוי צריך להתפרס על פני כחצי שנה, להתבצע לפי פורמט מסודר, ובשקיפות מלאה. כמו במועדוני הספורט המובילים בעולם – שבהם לא משאירים דבר ליד המקרה, המאמן המתאים נבחר רק אם הוא מדבר את "שפת המועדון" ומיישר קו עם ערכיו ואמונותיו – כך ראוי שייעשה גם בהליך מינוי הרמטכ"ל. כך יש למנות בכירים. כך מתמקדים בעשייה הרמונית ומונעים חיכוכים מזיקים. כך מנצחים במלחמה הבאה.
הכתוב הינו טור דעה.