המסגרת הצבאית תמיד מלווה בגאוות יחידה: שירים יחידתיים, כבוד לסמלים ולאותות ואפילו המדבקה של הצנחנים על השמשה האחורית – כל אלה סימנים מובהקים להימצאותו של לוחם מורעל במיוחד בקרבת מקום. כמעט בכל צבאות העולם, מצטרפת לרשימת השיגעונות גם מסורת מפוארת של קעקועים צבאיים. בכל הצבעים, בכל הגדלים, מצוירים או טקסטואליים, ברורים או אניגמטיים, מצחיקים ובעיקר נורא עצובים – לפעמים נדמה שהם פשוט חלק מהפק"ל הצבאי. קבלו קעקועים צבאיים נבחרים; מאחורי כל קעקוע יש סיפור. לרוב הסיפור הזה מתחיל ומסתיים בסיטואציה של חיים ומוות.
הפצוע האנגלי: קעקוע חינם באירוע צדקה
רק שתבינו עד כמה הקעקועים הצבאיים מושרשים בצבאות אחרים: קבלו תמונה של חייל בריטי שנפצע באפגניסטן ב-2010 עושה קעקוע צבאי מסורתי למדי במהלך אירוע הצדקה "דיו ללוחמים". האירוע נועד לאסוף כסף לטובת חיילים שנפצעו במהלך שירותם הצבאי, ובמהלכו אלה זכו לקעקועים בחינם.
נאמנות זה שם המשחק
חייל אמריקאי מציג את הקעקוע שלו במהלך תפילה לפני יציאה למשימה. הפלוגה שלו אמונה על איתור מטעני נפץ מאולתרים, גורם המוות העיקרי של לוחמי צבא ארה"ב באפגניסטן.
קשים הם חייו של חייל
הקעקוע הזה לא אופטימי במיוחד, אבל אין ספק שהוא מעביר את המסר - שלקוח, אגב מתוך יהושע, כ"ב, י"ג. הציטוט המלא: "ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק; והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות; ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות".
מחווה לנופלים: גם הפצועים זוכרים
הפז"ם דופק
סרג'נט ריאן מטה עשה את הקעקועים שלו בעירק, היכן שהשותף שלו לחדר ניהל מכון קעקועים מאולתר. כל פס על יד ימין שלו מסמל שישה חודשים בקרבות בעירק. כל פס על יד שמאל מסמל שלוש שנים בשירות הצבאי. לפני שהתמונה צולמה, הוא עמד להוסיף פס שלישי. את הצורות לקח מהמדים.
כל החיים הם מלחמה
הקעקוע הנוכחי מציג שני אויבים מיתולוגיים ממלחמת העולם השנייה, במהלך עימות אווירי: המפציץ האמריקאיB-17 מבצר מעופף טס מעל המסרשמיט BF-109 הגרמני, שנחשב בעיני רבים לכלי הטיס הקטלני ביותר שהשתתף במלחמה ההיא.
יש יותר מורעל מזה? קעקוע של שבועת הלוחם
ובתרגום: "תמיד אשים את המשימה בעדיפות ראשונה. לעולם לא אסכים להכיר בתבוסה. לעולם לא אחדל. לעולם לא אעזוב חבר לנשק שנפל".
קרבות אוויר זה הדבר האמיתי
קבלו את המוסטנג P-51, מטוס קרב מתקופת מלחמת העולם השנייה שעדיין מופיע לא מעט בקעקועים של לוחמי צבא ארה"ב. למה? כנראה אפשר לייחס את הסטטוס האייקוני שלו לעובדה שבאמצעותו הפילו כמעט 5,000 מטוסי אויב. המטוס, אגב, עשה הופעת אורח גם בחיל האוויר הישראלי בין השנים 1948 ו-1961. האומן שקעקע את המטוס הספציפי שאתם רואים הוא במקרה גם סטודנט לתעופה, מה שכנראה מסביר את הדיוק המרשים.
אמרתם רעל, אמרתם חיילי המארינס
מלוע הגולגולת מופיע הבולדוג של המארינס (United States Marine Corps). שורשי מסורת השימוש בבולדוג אנגלי כקמע של המארינס נעוצים בקרבות מלחמת העולם הראשונה. למען האמת, מי שחשב עליו בכלל לא נמנה עם המארינס – אלא עם אויביהם, שכנראה כיבדו אותם על אף היריבות. חיילים גרמנים התייחסו אל המארינס כ"כלבי השטן", כנראה בגלל יכולותיהם הקרביות. המארינס, מצדם, דווקא אהבו את המחמאה, ובפוסטר הקורא לגיוס מאותה התקופה אפילו הופיע הביטוי בגרמנית. מאוחר יותר אומצו כלבי בולדוג אמיתיים כקמעות במארינס, ולהם אפילו ניתנו לעתים דרגות.
קעקוע יקר מדי
אביו של הצלם קווין טרוטמן פתח בשאלה: "סיפרתי לך פעם שהקעקוע הזה עלה לי 1,005 דולר?". אביו חזר מהצבא בפברואר 1958, והלך לבקר את סבתו. היא הייתה כל כך גאה בו כשחזר מהשירות הצבאי, שהיא הכינה עבורו צ'ק על סך אלף דולר, שחיכה לו במקום הבטוח ביותר – החזייה שלה. כשהוא הגיע, היא ראתה שהוא קעקע את גופו לצמיתות, באחד הקעקועים המסורתיים של חיל האוויר האמריקאי. היא לא כל כך אהבה את זה: הסבתא פשוט שלחה את ידה לתוך החזייה, הוציאה את הצ'ק וקרעה אותו לגזרים. שניהם בכו. הקעקוע עלה לו במקור חמישה דולרים, אבל יחד עם האלף הנוספים, ב-1985 היה מדובר בסכום לא קטן.
תמיד חולמים על החופש
אחרי שקיבע דגל של ארה"ב בבית קברות צבאי, הראה חייל המארינס ברנדון לונג לצלם את הקעקוע שלו. קודם לכן הוא שירת באפגניסטן, שם נפצע.
מה שנכון נכון
חייל מארינס באפגניסטן קובע: "רק החזק שורד". כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר.
ולסיום: הכול בידי שמיים
וחייל המארינס הזה, גם הוא משרת באפגניסטן, מצהיר על עורו: "אלוהים הוא השומר שלי, ואני סוחר המוות שלו".