רב"ט אלכסנדר רודרידגס לריו, 31, לא האמין בחלומות הכי שחורים שלו שטיסה שאושרה לו על ידי גורמי צה"ל כדי לבקר את סבתו החולה בקובה תסתיים בעריקות שנמשכה 12 שנה, בהתעללות קשה בכלא המקסיקני, בשינה ברחובות – וכנראה גם בשלוש שנים בכלא הצבאי בישראל.
רב"ט לריו עלה ארצה יחד עם הוריו לפני כ-13 שנה מקובה. הם התגוררו בבאר שבע והוא גויס לשרת כטבח בחטיבה המרכזית בבנימין (חטמ"ר בנימין). כשנה לאחר שירותו הוא קיבל אישור מיוחד לצאת לחופשה, כדי לבקר את סבתו החולה המתגוררת בקובה.
רב"ט לריו הצליח להשיג טיסה לא ישירה לקובה עם חניית ביניים של יום וחצי במקסיקו. לרוע מזלו, שוטרים מקסיקניים ערכו לו בדיקה שגרתית, במהלכה חשדו שהוא מהגר עבודה מקובה שהתכוון לאחר מכן להסתנן לארצות הברית. לריו הסביר להם שמדובר בטעות, שכן הוא אזרח ישראלי והדרכון מעיד על כך. הם החרימו לו את הדרכון הישראלי ואת כל מסמכי הזיהוי שלו ודרשו ממנו שוחד של 10,000 דולר תמורת החזרתו.
"הם בכלל לא הקשיבו לי, זרקו אותי לכלא והשוטרים ביקשו שאשלם להם 10,000 דולר תמורת הדרכון. ארבעה חודשים ישבתי בכלא עם 14 אזרחים עיראקיים בתנאים מאוד קשים. הם ראו שיש לי שרשרת עם מגן דוד, הבינו שאני יהודי והיו מרביצים לי מכות רצח. שלטונות מקסיקו שיקרו לקונסול הישראלי בגלל שסירבתי לשלם לשוטרים שוחד", שיחזר לריו.
מלחמת הישרדות
משפחתו של לריו פנו למשרד החוץ, לקצין העיר בבאר שבע ולגורמי צבא בבקשה לסייע לשחררו מהכלא בנימוק שמדובר בטעות בזיהוי, אך במשטרת מקסיקו טענו, כי הוא נכנס למדינה עם דרכון קובני.
בכל אותה תקופה הוכרז לריו כעריק, בעוד שאף אחד בצבא לא טרח לברר את מצבו האמיתי ומדוע הוא לא חוזר לישראל. בגלל שדרכונו הישראלי ומסמכיו הוחרמו משרד החוץ לא יכול היה לסייע לו. לאחר ארבעה חודשים בכלא, השתחרר לריו מהכלא וקיבל סיוע מעמותה מקומית המסייעת לאזרחים קובניים חסרי בית. כעבור כמה שבועות הוא הצליח להסתנן ממקסיקו לארצות הברית, כשהוא נעזר לצערו בדרכונו הקובני.
"ישנתי על ספסלים ציבוריים, בגנים, היו ימים שלא היה מה לאכול או שהייתי אוכל מהיד לפה, מה שהייתי מוצא ברחובות. הייתי בסוג של מלחמת הישרדות, מלחמה קיומית כדי לחיות", סיפר לריו לפרקליטו, עו"ד עידן דביר.
כדי להתקיים הוא עבד בכל מיני עבודות מזדמנות: פעם גנן, פעם שיפוצניק, ונעזר בקהילה הקובנית הגדולה המתגוררת בעיר מיאמי שבפלורידה. במקביל הוא הגיש כל כמה שבועות בקשה לקבל דרכון ישראלי כדי לחזור לישראל אך נענה בסירוב, בנימוק שהוא עריק.
"אני לא יודע לדבר עברית טובה, אף אחד לא אמר לי שמגיע לי תעודת מעבר לחזור לישראל. ההורים שלי פנו לצבא הרבה פעמים אבל הם לא עזרו, לא עשו כלום כדי שאחזור לישראל. הם אמרו שאני עריק ולא מגיע לי על פי הכללים שום דרכון", נזכר לריו.
לצערו, הוא לא זכה לראות את סבתו בעודנה בחיים. זמן קצר לאחר מעצרו היא נפטרה בקובה.
"כל השנים הוא פנה לקונסליה במיאמי, והוריו פנו פעמים רבות לקצין העיר בבאר שבע בבקשה לסייע לו בקבלת דרכון כדי שיוכל לחזור לישראל להשלים את שירותו הצבאי והוא נתקל בקירות אטומים", קובל עו"ד דביר, "זה סיפור הזוי, קפקאי רווי בשלומיאליות, בחלמאות כשכן אם היה מדובר בצבר, ישראלי שנולד בישראל ויש לו הורים עם יכולת כספית הוא מזמן היה משתחרר מהכלא המקסיקני, מקבל דרכון וחוזר לישראל. בגלל שמדובר בעולה חדש, שכמעט ואינו דובר עברית נוח היה לכולם להתעלם, לזלזל מהפניות שלו ושל משפחתו לקבל דרכון ולהחזירו בהקדם לישראל".
רק לפני כחודש נודע ללריו שהוא יכול להוציא תעודת מעבר בקונסליה במיאמי כדי שיוכל לחזור לישראל.
"אחי התגייס לצבא וכשנודע לי שאני עריק, דבר שלא ידעתי עליו בכלל, הוא אמר לי לחזור לסדר את העניינים. אני לא עבריין, אני חייל שנקלעתי לשרשרת של טעויות הזויות ומוזרות ואני משלם עליהן מחיר שלא מגיע לי בכלל", טען לריו.
במקום להיעצר, הסגיר את עצמו
לפני כשבועיים הוא נחת בישראל ולתדהמתו איש לא עצר אותו למרות שהוא הוגדר כעריק. "זה גם אבסורד שמדבר בעד עצמו. כשהוא נחת בנתב"ג הוא היה צריך להיעצר מיד על ידי המשטרה בגין עריקות, אבל הוא נכנס ואף אחד לא דיבר איתו ולא עצר אותו, מה שמעמיק עוד יותר את עניין החלמאות בסיפור הזה", ציין עו"ד דביר.
עו"ד דביר יצא קשר עם רשויות הצבא ולריו הסגיר את עצמו לשוטרי המשטרה הצבאית. הפרקליטות הצבאית הגישה נגדו כתב אישום בגין עריקות לבית דין הצבאי במחוז מרכז. הפרקליטות תדרוש לגזור בין שנה לשלוש שנות מאסר בפועל בנימוק שמדובר בעבירה חמורה.
בית המשפט אמור לנהל משפט זוטא שאמור לבדוק את טענותיו של לריו. במקביל השופטת הורתה לסנגור להציג בפניה בעוד עשרה ימים מסמכים המאשרים שהוריו אכן פנו לקציני העיר ברחובות ובבאר שבע כדי להוכיח את גרסתו בטרם תפסוק את הדין.