שעת לילה בשטחי האש של צאלים. כוחות גדולים של חי"ר, שריון, תותחנים ואוויר מתכוננים לתרגיל שיתוף פעולה. מבחוץ זה נראה כמו עוד תרגיל, אבל משהו פה שונה. יערות של אנטנות כובשים את השטח ומלמדים שהגענו למקום הנכון: קורס המ"פים והמג"דים של צה"ל. פה בונה הצבא את שדרת הפיקוד שלו, זה המקום שבו כל אחד מהם יהפוך מקצין זוטר שיודע לפקד על כמה עשרות חיילים בנישה שלו, לכזה שידע להזיז מסגרות שלמות ומגוונות תוך התחשבות בתחום המנהלה.
"הקורס מדבר בסופו של דבר על הכשרה לפיקוד בקרב כשהלחימה היא רב חילית", מסביר אל"מ דוד זיני, מי שצמח בחטיבת גולני, פיקד על אגוז וחטיבת אלכסנדרוני ומשמש בקורס כחונך. "הסביבה המבצעית הבסיסית בשדה הקרב זה הגדוד שהוא השלם המינימלי. מה שאנחנו עושים פה בעצם זה לקחת את הקצין, להרים אותו למעלה ולהגיד לו תסתכל על כל התמונה. לא עוד מסגרת. מעכשיו אתה צריך לראות את החי"ר עם השריון, התותחנים, האוויר והדרגים שגם בהם הוא צריך ללמוד להשתמש. הוא צריך לדעת להתחשב בכמויות הדלק לטנק ,לתזמן את מילוי התחמושת, הכול".
הבסיס לקורס – ניסיון מהשטח
הקורס נמשך כשלושה חודשים ונפתחים שלושה מחזורים בשנה. המטרה היא להכשיר את המפקדים הזוטרים לפקד על צוות קרב פלוגתי (צק"פ) וצוות קרב גדודי (צק"ג) בסביבת לחימה משתנה ובשיתוף פעולה עם כלל זרועות צה"ל. חניכי הקורס הם קצינים שמיועדים לפקד על פלוגות וגדודים כאשר בקורס משתתפים גם חניכים שמוגדרים כ"מיוחדים", למשל טייסים מחיל האוויר או קצינים מחיל הים.
"חשוב להגיד שבשונה מצבאות אחרים בעולם, ההכשרה של הקצין לא מתחילה מפה", מסביר אל"מ זיני. "זה מתחיל מלמטה, אחרי שהחניך היה לוחם, אחר כך מ"כ (מפקד כיתה), קצין ורק אז, אחרי שצבר ניסיון פיקודי ומבצעי הוא מגיע לפה. ליבת הקורס זה התחום היישומי. מחצית מהקורס עיוני שם לומדים את התו"ל (תורת הלחימה) ותפיסת הפיקוד ושליטה של צה"ל מלמעלה. אחרי שלמד את הסביבה הזו אנחנו מורידים אותו לסביבת הלחימה. אנחנו כל הזמן חיים במתח של התאמת הקורס לכשירות ללחימה מול צבא סדיר ואתגרי העכשיו. מה שכן - כשאני מתאמן ללחימה מול צבא סדיר יש לי בתוך זה את הטכניקות ללחימה גם מול חיזבאללה".
תרגיל בפיקוד על מאות חיילים
אחרי שלמדו את התחום העיוני, חניכי הקורס יורדים לשטח לרצף של תרגילי גדוד מורכבים במשך כחודש - תרגילים שלדיים בהם המפקדים מתאמנים בלי חיילים. "יש לנו פה יחס חניכה של אל"מ לכל ארבעה-עשר חניכים, שזה יחס חניכה מצוין", אומר זיני. "היתרון של תרגיל שלדי זה שהחניך יכול לטעות בצורה פתוחה מבלי להתבייש מול חיילים ובאווירה חיובית. אומנם יש פה ציונים, אבל האקלים מאוד נוח ללמידה ופתוח".
לאחר מכן, החניכים של הקורס מקבלים גדודים של צה"ל עליהם הם תופסים פיקוד ומתאמנים כמג"ד או כמ"פ. תוך כדי הריאיון עם זיני, הפקודות רצות בקשר והתרגיל מתחיל. על כיפת התצפית נמצאים מיטב מפקדי העתיד עם מיטב הטכנולוגיה – כמות גדולה של קצינים עם מסכי מגע ומערכות קשר מריצים פקודות ומקבלים תמונת מצב משלל האמצעים. לפקודת המג"ד המתרגל, "רוכב שמים" עולה לאוויר ומעביר תמונת מצב איכותית למסכים שעל כיפת התצפית. גדוד 101 של הצנחנים מתקדם לנקודת הפתיחה, מאחור הטנקיסטים מתארגנים לירי ולהתקדמות וגם התותחנים חמים על ההדק. את כולם מנהל המג"ד המתרגל, כמו מנצח על תזמורת. אל"מ זיני מקבל מהמתרגלים את מספרי החיילים של כל כוח.
"הפרטים הקטנים מאוד חשובים", מסביר זיני. "אסור להתפשר על זה והמפקד חייב לדעת איפה נמצא כל חייל לפני שהירי מתחיל. המפקד פה קיבל גדוד צנחנים וכוחות נוספים ובתרגילי יום ולילה מתחיל לפקד עליהם. בעצם מגיע גדוד, מורידים לו את הראש ושמים לו ראש מתרגל. יש פה יתרון גם למפקדי הפלוגות והגדודים, שבפעם הראשונה רואים איך הכוח שלהם מתפקד מהצד".
מ"פ בן 25 בתרגיל לצד מנכ"ל נשוי עם ילדים
הראיון עם אל"מ זיני נקטע כשלפתע הארטילריה פותחת באש כבדה על היעד. מטחים כבדים של פגזים מתפוצצים במראה לילי מרהיב. גם הטנקים לא נשארים חייבים והפגזים שלהם פוגעים בול. על רקע כל זה הצנחנים מתחילים להתקדם אל היעד ומעל כולם "רוכב שמיים" מעביר למפקדים תמונה כוללת באיכות מעולה. בשלב מסוים כיפת רתק נסתרת פותחת באש מקלעים כבדה על היעד והנותבים האדומים על שמי הלילה השחורים הופכים את האזור, יחד עם פיצוצי ענק, לסוג של חגיגת יום עצמאות מושקעת במיוחד. כמו שזה נראה מהצד, המג"ד המתרגל נכנס לנעליים בצורה חלקה כאילו הוא נמצא בתפקיד כבר תקופה ארוכה.
אל"מ זיני מסביר: "כדי להגיע לקורס הזה אתה צריך לרצות להיות מפקד וכמובן להיות מתאים. מדובר באנשים בעלי מוטיבציה גבוהה, מלח הארץ. אלה אנשי שטח עם אוריינטציה של פיקוד ויכולות גבוהות. אנחנו בעצם נותנים להם את הכלים שהם יפתחו בהמשך. חלק מהחניכים פה הם אנשי מילואים", הוא מוסיף, "שזה לא מובן מאליו. מדובר באזרחים שבאים באמצע החיים לשלושה חודשים של צבא. כשצ'יקו תמיר היה מפקד הקורס הוחלט שכיוון שנלחמים ביחד גם מתאמנים ביחד. המשמעות זה שבשבועות הלמידה הקורס פתוח וכמעט כל ערב יוצאים לבית. אנחנו מפסידים לכאורה שעות עבודה של חניך סדיר כדי להרוויח את הביחד הזה. אני חושב שזה רווח גדול לשני הצדדים. תחשוב שאתה בגיל 25, פוגש איזה מנכ"ל חברה עם ילדים מתגלגל פה בבוץ - זה משפיע. החיבור הזה בין העולמות של הסדיר והמילואים מאוד מפרה. המפגש הזה גורם למעבר של ידע: דור לבנון, דור האינתיפאדה, כולם באים עם הידע שלהם והם חולקים אותו".
בשלב הזה הירי הארטילרי פסק והצנחנים החלו להסתער על היעד. הירי שלהם קורע את האוויר ושאגות הקרב נשמעות למרחוק. הטנקיסטים מצמצמים טווח בשאגות מנוע ומעבירים מידע ללוחמי החי"ר. אף אחד לא נח וגם בגבעת התצפית – המידע זורם ללוחמים המסתערים ולמפקדים, להם מסייעים בתמונת המצב בכל שלב הקרב.
המפקדים של המלחמה הבאה
"אני רוצה שהם יצאו מפה כשהם מבינים את העקרונות ויש להם אמון ביכולת שלהם", מדגיש אל"מ זיני. "וכמובן, מקצועיות. אף אחד לא רוצה שיטפל בו רופא שלא מתעדכן בירחונים גם אחרי הלימודים. רוצים שתמיד יהיה מעודכן וזה נכון גם לפה. החניך יוצא מפה עם בסיס וכלים אבל כשהוא יודע באיזה תחום הוא הולך להתעסק ולא מפסיק לחקור וללמוד".
החיילים ממשיכים לעבר היעדים, הם הולכים לעבוד קשה כל שעות הלילה. בעוד זמן קצר הם יסיימו את הקורס ויגיעו לדבר האמיתי. את הכלים שקיבלו בקורס הם יצטרכו ליישם באתגרי השכונה המטורפת שבה אנו חיים. מי יודע אולי הם יפקדו על כוחות בגבול הסורי המתחמם, יעברו דרך שדות הבוץ של לבנון או במחילות והצפיפות של עזה. אם תשאלו את אל"מ זיני, הוא יגיד לכם שאפשר לישון בשקט כי המעטים והטובים ביותר נמצאים שם כדי לשמור עליכם, או כמו שאמר דוד בן גוריון – "תדע כל אם עבריה שהפקידה גורל חיי בניה לידי המפקדים הראויים לכך".