תיעוד שהופץ באתר הרשמי של חיל האוויר בימים האחרונים, מציג מבנים של מטוסי קרב מטייסות שונות, "אבירי הזנב הכתום" 107 ו"העטלף" 119, כשהם ממריאים עם חימוש משולב. מטוס אחד עם פצצות כבדות במשקל 910 טון מסוג GBU-31(V) B JDAM והשני במבנה, ממריא עם מספר גדול יותר של פצצות גלישה קטנות במשקל 113 ק"ג מסוג GBU-39/B SDB.
השילוב הזה מאפשר למבנה של מטוסי הקרב האלה לבצע מגוון משימות בגיחה אחת, ולפגוע בסוגים שונים של מטרות, ורסטיליות משמעותית כאשר חלק מהמטרות דורשות פצצות גדולות ויש מטרות שלא ניתן להשתמש בפצצות גדולות, בגלל נזק אגבי ונזק סביבתי שמייצרות הגדולות יותר. במהלך המלחמה ארה"ב שלחה לישראל אלפי פצצות JDAM ו- SDB המאפשרות פגיעה מדויקת במטרה.
פצצת ה-SDB) Small Diameter Bomb) המכונה בחיל האוויר הישראלי "ברד חד" תוצרת חברת בואינג, והיא נמצאת בשירות שנים רבות. בתחילה הפצצה הזו הופעלה רק ממטוסי F-15I "רעם" של טייסת "הפטישים" 69. אחרי מבצע צוק איתן הפצצות האל ההותאמו גם למטוסי F-16I "סופה". מדובר בפצצת גלישה במשקל קטן, רק 113 ק"ג. מה שמאפשר למטוסי הקרב לשאת מספר גדול של פצצות, בפרסומים הרשמיים של חיל האוויר ניתן לראות שעל כל מטוס יש בדרך כלל שני מנשאים, עם ארבע פצצות כאלה בכל אחד.
לפצצת הגלישה GBU-39 יש, על פי חיל האוויר טווח של כמאה ק"מ (עד 150 על פי בואינג) ויכולת תמרון שאין לפצצות אחרות. ראש הנפץ של הפצצה קטן מאוד, כ-90 ק"ג והמשמעות של זה היא נזק סביבתי נמוך ובין השאר גם יכולת להשתמש בה בסיוע אווירי קרוב לכוחות היבשה בעזה. מערכת הניווט האינרציאלית המתקדמת משולבת GPS מאפשרת דיוק גבוה ופגיעה במטרות נעות או נייחות.
בנוסף יש לפצצה הזו יכולת חדירה של מבנים תת-קרקעיים ובונקרים, והמשמעות של היכולת הזו בעזה או בלבנון ברורה. כמות המטרות בזירה ענקית, פרסומי עבר מדברים על אלפי מטרות. ופצצת "ברד חד" שזולה יחסית מאפשרת להטיל חימוש רב בהתאם לצורך המבצעי ובעלות נמוכה יותר.
על מטוס הקרב השני במבנה, בשתי התמונות כמו גם באחרות, ניתן לראות פצצה גדולה, 910 ק"ג, מסוג GBU-31B JDAM. מדובר למעשה ב'קיט הנחיה' שמלבישים על פצצות "טיפשות" שהופך אותן לפצצות חכמות ומאוד מדויקות. הקיט הזה כולל משטחי היגוי לתמרון הפצצה ומערכת ניווט אינרציאלית משולבת GPS שמכווינה את עצמה למטרה על בסיס נקודות ציון שהוזנו לפצצה לפני הגיחה או תוך כדי הגיחה, על ידי צוות האוויר שמטיס את מטוס הקרב.
מדובר בפצצת "שגר ושכח" המאפשר למטוס הקרב לתקוף מספר מטרות במקביל מבלי לפגוע בדיוק. הקיט הזה משתלב היטב גם בכלכלת החימושים. מחירו נע סביב 25,000 דולר. סכום פעוט כדי להפוך פצצה טיפשה, מהן יש לחיל האוויר אלפים שנרכשו לאורך השנים, לפצצה חכמה ומדויקת.
מדוע מבני הקרב של חיל האוויר ממריאים עם חימוש מגוון כזה לעזה וללבנון? התשובה היא ורסטיליות כפי שניתן להבין מהנתונים שהבאנו על שתי הפצצות. זה נותן זמינות באוויר לשני סוגי החימושים.
כיוון שאין הרבה תקיפות מהאוויר ביחס לתחילת המלחמה, עדיף מבנה מטוסים הטרוגני. מבנה כזה של שני מטוסים יכול לתקוף מגוון מטרות בזירות שונות, באותה הגיחה. בנוסף, יש סוגי מטרות הדורשות תקיפה עם פצצה גדולה וכבדה כדי שיושמדו. ויש מטרות שמספיק להטיל עליהן פצצות קטנות או שלא ניתן להטיל עליהן את הפצצות הגדולות בשל נזק אגבי עצום ונזק סביבתי, מה שמכונה בחיל האוויר נז"א ונז"ס. אל מול הלחץ הבינלאומי על ישראל שגובר והעובדה שארגוני הטרור משתמשים באזרחים כמגן אנושי, השימוש בפצצות האלה חשוב גם ברמה המדינית אסטרטגית.