מקום 5: חיל האוויר הסורי והגב הרוסי
חיל האוויר הסורי הוא בלי ספק צל של מה שהיה עד שפרצה שם מלחמת האזרחים ואם לומר את האמת גם בעשור הקודם די איבד מגדולתו. החיל שבשיא שלו מנה כ-700 כלי טיס מונה כיום כ-360 בזכות אספקה רוסית ושיקום ארוך.
מה שהכניס אותם לרשימה שלנו לצד כמות כלי הטיס זה הגב של הכוח האווירי הרוסי לצד מערכות נשק חדשות שקיבלו מהם. עיקר הכוח הרוסי נמצא בכותרת ולא בעוצמה. מעשית רוסיה מפעילה בסוריה כמה עשרות כלי טיס, מול אויב בלי חיל אוויר או יכולת אמיתית להתמודד מול חיל אוויר. מדובר בגב של מעצמה עם יכולות טובות ומאות מטוסי קרב.
לטייסים הסורים יש ניסיון מבצעי ארוך שנים בלחימה מול המורדים. כמו כן הם מקבלים אימון מטייסים יועצים רוסים. הרוסים מפעילים בסוריה גם מטוסי קרב מתקדמים מסוג סוחוי 27 לעליונות אווירית, מטוסי קרב מסוג סוחוי 34 וסוחוי 25 לצד מפציצים כבדים שמגיעים מרוסיה עצמה.
נקודות חולשה: בשל מחסור חמור במזומנים חיל האוויר הסורי סובל מרמת תחזוקה נמוכה ואחוז גבוה של מטוסי המיג 23 לא יכול להמריא חלק ניכר מהזמן. רוב כלי הטיס שלהם מיושנים, למשל מטוסי המיג 21 מהם יש אומנם כ-51 כלים, אבל בני 60 שנה. רוב הטייסים מבוגרים שלא זוכים להרבה שעות אימון ובנוסף כמעט ולא הייתה הכשרה של טייסים חדשים.
מקום רביעי: חיל האוויר הטורקי
נחשב לאחד הגדולים והמתקדמים באזור שלנו ובכלל. לטורקים יש 1,067 כלי טיס שונים מהם 414 מטוסי קרב, נתון ששם אותם במקום 14 בעולם. מדובר בכלי טיס מערביים ברובם תוצרת ארה"ב וגם הישנים שבהם, כמו הפנטום, עברו שדרוגים בעיקר על ידי התעשייה הישראלית.
לטייס הטורקי יש ניסיון מבצעי רב והוא התאמן בעבר לא מעט גם עם חיל האוויר הישראלי לצד זה של ארה"ב ומדינות נאט"ו. מצד שני מדובר בחיל אוויר שנמצא בבעיה קשה מבחינת תחזוקה וגם מחסור חמור בטייסים כפי שפרסמנו לאחרונה. גם העובדה שהסגל הבכיר "נערף" אחרי ניסיון ההפיכה הכושל נגד ארדואן פגע ביכולות של חיל האוויר הטורקי.
נקודת חוזק עיקרית: צי ענק הכולל 158 מטוסי F-16, מטוסי פנטום שכאמור שודרגו בישראל וצי ענק של כ-400 מסוקים בהם 50 מסוקי T-129 מייצור עצמי. ניסיון מבצעי ארוך שנים מול הכורדים וגם נגד היוונים והסורים.
נקודת חולשה: מחסור בשעות טיסה, בעיות תחזוקה וגם מחסור חמור בטייסים ואנשי צוות קרקע מומחים. בנוסף מחסור במפקדים בעלי ניסיון בשל עריפת הראשים שהייתה אחרי ניסיון ההפיכה.
מקום שלישי: חיל האוויר המצרי
בשנים האחרונות כמו כל צבא מצרים חיל האוויר המצרי נמצא בעיצומו של מסע רכש מטורף. בין השאר נרכשו 42 מטוסי קרב מסוג MiG-29M/M2 וגם מסוקי קרב מסוג קאמוב 52 אותם המצרים מפעילים מנושאות המסוקים החדשות שקנו.
למצרים יש את חיל האוויר הכי גדול באזור עם 1,092 כלי טיס שונים, מתוכו 552 מטוסי קרב. צי ענק ששם את מצרים במקום ה-9 מ-137 מדינות שנבחנו על ידי אתר global fire power. מדובר בחיל אוויר גדול מספרית וגם מתקדם טכנולוגית. לטייסים המצרים יש הרבה מאוד שעות אימון עם חילות אוויר מערביים וגם ניסיון מבצעי רב נגד טרור בסיני, בלוב ולאחרונה עימותים מול טורקיה שקורים מתחת לרדאר.
נקודות חולשה: בשל המצב הכלכלי לטייס המצרי יש מספר שעות טיסה נמוך, באופן יחסי. כמו כן רכש ממספר ספקים גדול ומגוון ייצר להם כאב ראש לוגיסטי שבא לידי ביטוי גם בחולשה כלכלית. מטוסי הקרב של חיל האוויר המצרי הם לא מהדגמים החדשים ביותר. בנוסף, למרות אימונים מגוונים עם מדינות מערביות, לטייס המצרי אין שיקול דעת חופשי כמו עמיתו המערבי.
מקום שני: חיל האוויר המלכותי הסעודי
חיל האוויר הסעודי הוא בלי ספק אחד מהטכנולוגיים והמתקדמים ביותר שפועלים באזור. חלק ממטוסי הקרב שלו הם מדגמים מתקדמים יותר מאשר של חיל האוויר הישראלי. הסעודים לא חוסכים בכסף שזורם שם כמו הנפט מאדמת המדבר, וקונים עבור המטוסים שלהם את האמל"ח החדיש והמתקדם ביותר. בנוסף הטייסים הסעודים מתאמנים הרבה מאוד עם טייסים זרים, בעיקר מארה"ב ובריטניה.
נקודות חוזקה עיקריות: סעודיה היא אחת ממפעילות ציי ה- F-15 הגדולה בעולם מחוץ לארה"ב עם לא פחות מ-203 יחידות. מתוכם כ-160 מטוסי F-15S המקביל לרעם הישראלי ומדגם F-15SA המתקדם והחדש ביותר של מטוס הקרב הזה. לצדם יש לסעודים גם 72 מטוסי קרב דור 4.5 מסוג יורופייטר טייפון כאשר עוד 48 בהזמנה. גם 81 מטוסי הטורנדו הוותיקים עברו שדרוג ותוספות של מערכות מתקדמות.
לסעודים יש אמל"ח מתקדם וחכם למטוסי הקרב שלהם. ניסיון מבצעי מכובד ושעות אימון עם כמה מחילות האווויר המובילים בעולם בראשם ארה"ב, שם גם יש תמיד טייסים סעודים שעוברים קורסים והכשרות. לפחות שליש ממסיימי קורס טיס בחיל האוויר הסעודי עוברים את הקורס שלהם בחיל האוויר האמריקאי.
נקודות חולשה: למרות הכמות והטכנולוגיה המתקדמת לחיל האוויר הסעודי יש שטח עצום להגן עליו, מעשית אין להם שום סיכוי להשיג עליונות אווירית על כל שטח הממלכה. בעיה נוספת היא שרמת הפיקוד של הטייסים הסעודים לא גבוה. בעיקר בגלל שכדי לעבור את דרגת קולונל צריך להיות מבית המלוכה. הקידום הוא לא תמיד על בסיס מקצועי וזה גם יוצר מירמור אצל קצינים טובים שלא קודמו. אופי המדינה גם לא מאפשר חופש פעולה לטייס הסעודי.
מקום ראשון: חיל האוויר הישראלי
לישראל חיל אוויר גדול ביחס לאזור ואחד מהמתקדמים טכנולוגית. לטייס הישראלי יש שעות טיסה רבות ביחס לעמיתיו באזור וניסיון מבצעי אדיר וארוך שנים. לחיל האוויר הישראלי יש גם תעשייה מקומית שתומכת בו והיא לבדה נחשבת לאחד המובילות בעולם בתחומה.
למעשה מזה עשרות שנים חיל האוויר הישראלי הפך לפתרון הקסם עבור הבעיות הביטחוניות של מדינת ישראל. מבצעים שניהל לאורך שנות קיומו הפכו לקבלות ששמו אותו במקום הזה, גם ביחס לעולם.
נקודות חוזק עיקריות: זרוע גדולה של מטוסי F-16 מדגמי סופה המתקדם, עליהם מערכות כחול לבן מתקדמות ואמל"ח חכם שרובו מסווג. מטוסי F-15I רעם הנחשבים לזרוע אסטרטגית של חיל האוויר גם בעידן החמקנים וכמובן מטוסי F-35I אדיר שלא קיימים באף חיל אוויר באזור ונחשבים למכפיל כוח ואף יותר מזה.
לטייס הישראלי שעות טיסה רבות אבל מה ששם אותו במקום המכובד זה בעיקר התרבות הארגונית, תרבות התחקיר ורמת האימון הגבוה והייחודית, כולל מעטפת טכנולוגית וכוח אדם איכותי. לזה יש להוסיף יצירתיות גבוה שבאה לידי ביטוי באימונים וכבר בהכשרות.
נקודות חולשה: לצד הצי האנושי והטכנולוגי המתקדם חיל האוויר הישראלי סובל מבעיות בגלל פלטפורמות מיושנות שעדיין לא הוחלפו, בין השאר מטוסי התדלוק ומסוקי היסעור. שלא כמו בחילות האוויר של סעודיה ומדינות המפרץ, שמיכת המזומנים קצרה מדי, בנוסף בגלל שהחיל הפך לפותר הבעיות של כל צה"ל, עומס המשימות שיש עליו חריג משאר זרועות הצבא.