"כיוונתי את האקדח לחזה שלו, לחצתי על ההדק - ושום דבר לא קרה. רק קליק. הסתכלנו זה על זה למשך שבריר שניה, ואז זינקתי עליו בשאגה והכיתי אותו בפנים עם האקדח. הוא זרק את הנשק שלו, ואני את שלי. שלפתי את סכין הציד שלי, ובזמן שהוא נאבק איתי דקרתי אותו מתחת לזרוע. ניסיתי לדקור אותו שוב, אבל הסכין נתקעה בפנים. הוא המשיך להאבק ולהאבק, לקח לו נצח למות, או שאולי זה רק נראה כמו נצח. בסרטים, אנשים שנדקרים פשוט נופלים ומתים. בעולם האמיתי, זה לוקח הרבה זמן לדמם למוות. בזמן שצפיתי בו גוסס, חשבתי לעצמי כמה הוא טיפש, כמה אני טיפש. הוא יכול היה להיכנע, אבל במקום זה הוא מת. בשביל מה? סדאם ותאי העינויים שלו? המחסור בשעות שינה גרם לי לעשות טעויות חמורות".
- מתוך הספר "Carnivore" של סמל ראשון דילרד ג'ונסון.
ביום שלישי הקרוב יוצא הספר "קרניבור", אותו כתב מי שנחשב לחייל הקטלני ביותר בצבא ארצות הברית, סמל ראשון דילרד ג'ונסון, ושקטעים ממנו נחשפו ב"ניו יורק פוסט". ג'ונסון (48) היה מפקד נגמ"ש בזמן התקיפה האמריקאית בעיראק בתחילת שנות האלפיים, ועזר להוביל את המתקפה נגד כוחותיו של סדאם חוסיין. הוא קיבל את הכינוי "טורף", וסופר עליו שהוא משאיר מאחוריו "נתיב של גופות".
ג'ונסון היה מחויב לדווח על כל חייל אויב שנהרג על ידו למפקדים שלו, כשהוא מקטלג את ההרוגים ביומן ירוק – יומן אשר לאחר מכן גילה את המספר המדהים של חיסולים, כאשר הוא ושותפו לספר החדש, ג'יימס טאר, ביצעו מחקר עבור כתיבת הביוגרפיה שלו.
מאז שהתחילו לספור את מניין ההרוגים על ידי כל חייל, מחזיק ג'ונסון בשיא של חיילים הרוגים - אך הוא לא גאה בכך. "זה עצוב להגיד, אבל כל ההרוגים האלה הם רק עוד סימן של העיפרון", אמר ג'ונסון לניו יורק פוסט. "לא חשבתי על המספרים ... זה לא משהו שאני רוצה להתגאות בו".
כשג'ונסון גדל הוא היה יוצא עם אבא שלו למסעות ציד, ומשתמש ברובה הציד של אביו. ההרג הראשון שלו בתור נער היה בגיל 13, כאשר הרג צבי עם רובה ציד. כשהתגייס לצבא ב-1986 הוא למעשה הגשים חלום ילדות – חלום אותו גיבש לאחר קריאת אינספור ספרי קומיקס. "כאשר גדלתי, כולם רצו להיות אסטרונאוטים, קאובויז או כבאים. אני רציתי להיות סרג'נט", הוא מספר.
בעיראק, מרץ 2003, הוא הצטרף לכוח צ'ארלי בחטיבה החי"ר השלישית, במטרה לצוד משאיות עיראקיות הסוחבות חומרי נפץ. הוא חיסל את כולם, והם הפכו להרוגים הראשונים שלו – הרוגים אותם ספר באמצעות ספירת רובים וראשים. בהמשך זמנו בעיראק הוא חיסל מאות רבים של חיילי אויב, כפי שנכתב בספרו.
בפעם השנייה שהגיע לעיראק, ב-2005, הוא למד להיות צלף וככזה חיסל 121 אובים, הרחוק ביותר מטווח של 821 מטרים. הוא למעשה הצלף השני הקטלני ביותר אחרי כריס קייל – איש אריות הים שרשם 160 חיסולים. "היה לי את הכישרון לירות מכיוון שגדלתי עם רובה", הוא מספר.
אחרי מלחמת עיראק הוא הביא הביתה 37 מדליות, את עיטור כוכבת הכסף וארבעה עיטורי לבבות סגולים. העבר שלו, הוא מספר, לא רודף אותו. "הרגתי כשהייתי צריך להרוג... הייתי פראי כשהייתי צריך להיות, אבל רחום כשהייתי צריך להיות. בעיני, לא הרגתי אף אחד שלא ניסה להרוג אותי או לעשות נזק".