הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי שהה בימים האחרונים בביקור רשמי בארה"ב, שם קיים שורת פגישות מקצועיות עם בכירי משרד ההגנה והפנטגון. במסגרת הפגישות שקיים כוכבי, נדונו סוגיות הנוגעות לשיתוף הפעולה של צבאות ארה"ב וישראל, כאשר על פי הדיווחים התקיימו שיחות הנוגעות לתכנית הגרעין האיראני והתבססותה של איראן באזור.
הביקור יצא לפועל יממה אחרי שממשלת ישראל אישרה את הארכת כהונת הרמטכ"ל בשנה. כוכבי מעוניין לנצל את השנה הזו להמשך תנופה והכנת צה"ל למלחמה העתידית. דברים שאמר לאחרונה בפני קצינים בכירים בעבר ובהווה במפגש סגור, מלמדים שהוא מבין כי עיקר הבעיה של צה"ל נמצאת ביכולת להתאים עצמו לשדה הקרב המשתנה, הן ברמת הצבא הגדול והן ברמת המפקדים בשטח. "כשצריך, אני רוצה שתדעו לזרוק את תורת הלחימה לפח", אמר כוכבי לקצינים.
הדברים נאמרו ביום עיון שנערך לאחרונה בהמשך להענקת אות על המערכה בדרום לבנון. קציני צה"ל בדרגת תא"ל ואלוף בהווה וכמה גם בעבר, קיימו דיונים על המלחמה שנמשכה 18 שנים. דנו על הלקחים והכי חשוב מה ניתן ללמוד וליישם בצה"ל של 2021. יום העיון הזה הסתיים בנאום של כוכבי ובו הוא שיתף מניסיונו האישי משנות הלחימה בלבנון, מהם האתגרים הגדולים של צה"ל כיום, איך זה הורגש גם במבצע שומר החומות ומה צריך לעשות כדי לא לחזור על טעויות שנעשו בעבר.
ההיתקלות הראשונה של כוכבי
18 שנים ישב צה"ל בדרום לבנון. זאת הייתה מלחמה שהתחילה במה שמוכר כ"מבצע של"ג" מול צבא סדיר וארגון טרור, שהפכה עם השנים למלחמת גרילה אכזרית, "ואת זה היה לנו קשה מאוד לזהות", אמר כוכבי לבכירי הצבא.
הוא פתח את דבריו בפני הקצינים הבכירים בדברים של אלברט איינשטיין שאמר, "אתם יודעים שיותר קשה לפצח דעה קדומה מאשר אטום" והסביר כי יותר קשה לפצח לאנשים תפיסות בראש מאשר לבקע אטום. "הסיפור של לבנון, לא רק, הוא במידה רבה סיפור של תפיסה, של קונספציה שבמהלכה היו שינויים ואפילו יפים וראויים אבל במקומות אחרים איטיים ומאוחרים". כלומר הרמטכ"ל אומר לקצינים, שחלק מהם היו בלבנון, שבמהלך הלחימה צה"ל התקשה מאוד להתאים את עצמו לאתגר שהציב חיזבאללה ולא פעם זה נעשה מאוחר מדי.
אולם לפני שהמשיך להסביר את הנושא ולמעשה את האני מאמין שלו כאדם שמפקד על צה"ל, כוכבי ביקש לספר לקהל על הניסיון שלו מלבנון, על ההיתקלות הראשונה שלו שככל הנראה זאת הפעם הראשונה שמסופרת באופן הזה.
כוכבי התגייס לגדוד 890 של חטיבת הצנחנים ב-1982 וכפי שציין בעצמו, צמח מתפקיד לוחם, מ"כ, מ"מ ועד מח"ט, כולל במסגרת של המלחמה בלבנון. "התחושה שלי בתור חייל בלבנון הייתה תחושה של ביטחון, תחושה של תקופה סוערת במובן החיובי של המילה, של התבגרות מבצעית, תעסוקה ואתגרים בלתי רגילים. זה הזיכרון שיש לי מלבנון. לא תקופה מסכנה, חבוטה וחבולה. אבל שלא תטעו, הלכתי להרבה מאוד לוויות".
אז כוכבי עבר לתיאור של ההתקלות הראשונה שלו. "נסענו מכפר נבראח באוטובוסים על כביש החוף (הלבנוני), אוטובוסים של אגד כפי שהיה נהוג אז. פתאום אנחנו חוטפים אש 'מן המארב' כמו שכתוב בספרים. זאת ההתקלות הראשונה שלי ואנשים נצמדים לחלונות ומשיבים אש".
"אנחנו יוצאים להסתערות במטע", ממשיך הרמטכ"ל, "כשעד היום אני לא יודע על מה הסתערנו. הנהג של האוטובוס נפגע ואני ניגש לסייע בטיפול בו ומאוחר יותר הוא נפטר. אני זוכר שבהמשך אני יוצא הביתה, גרתי אז כחייל אצל הורי בקרית ביאליק, אני מפלח את הרחוב הראשי עם האפוד תלוי כשעליו כתמי דם וברור לך שבאת עכשיו מפלנטה אחרת לגמרי כשסביבך הכל חי וזורם. ההרגשה שלי הייתה מאוד טובה כי מה שחוויתי עכשיו זה הדי.אנ.איי, עושים הכל כדי להגן על האזרחים".
האיום שהצבא איחר בזיהוי שלו
באופן ברור לבנון עיצבה את כוכבי כלוחם וכנראה שגם כרמטכ"ל. "אני רוצה לציין שאין שום הבדל בין העובדה שחשת תחושת סיפוק, עשייה, הגנה וגם תחושת שיפור. לבין זה שהשיפור בתחומים רבים היה דווקא איטי מדי. הדוגמאות המובהקות ביותר שלקח לנו זמן להשתנות, זה דפוס הגרילה שהאויב (חיזבאללה) הלך ופיתח".
הדבר השני, ציין כוכבי, "ובואו נודה שעד היום אנחנו מתמודדים איתו ולא ניקינו את האבק מהמבצע האחרון (שומר החומות), זה אתגר הטילים והרקטות שלקח זמן, הרבה זמן, להבין אותו ולפרש אותו. בוודאי להתמודד איתו. בכלל כל העניין הזה של אויב נעלם שאין לו צורה".
הרמטכ"ל המשיך עם מטפורה מתחום הספורט: "זה דומה לשתי קבוצות כדורגל שמשחקות אחת נגד השנייה. אבל אחת מתחילה להשתנות ולאט לאט לובשת בגדים ומגינים אחרים, מסתבר שלה מותר לגעת בידיים ולרוץ עם הכדור. לוקח לך זמן להבין שאתה משחק כדורגל והיא פוטבול, לוקח לך זמן להבין שהיא מרחיבה את המגרש ומסתתרת ורצה בין הקהל ביציע, כשאתה ממשיך לשחק כדורגל עם נגמ"חון ופתיחת צירים בשעה הקבועה".
כוכבי מדגיש בדבריו שאז, כמו היום, היו שינויים והתאמות אבל כל הסיפור, לדבריו, נמצא בקצב השינויים וההתאמות שנעשו. "ברגע שאמרנו שזאת לוחמה מול גרילה הרבה דברים השתנו. אני וצ'יקו (תא"ל מיל' משה תמיר) היינו חניכים בפו"מ ברק, ואני אפילו נבוך לספר את זה, למדנו שם בפעם הראשונה גרילה ואנחנו כבר רס"ן. לגרילה יש תורה ועקרונות כשהיא גם דבר שמשתנה. אבל כשאתה חובש את המשקפיים של גרילה העולם נראה גרילה ואנחנו מתחילים להשתנות בקצב מהיר".
הרמטכ"ל הדגיש לקצינים את החשיבות שהוא רואה בלהבין מתי האיומים משתנים ודרושה דרך פעולה אחרת מולם. "הסיפור הגדול זה איך להסתכל קדימה ולהבין שהשיטה שאתה נוקט בה כבר אינה נכונה. אנחנו מאוד מתאמצים, מקווה שגם מצליחים שכן אני ספקן, לזהות את התמונה בזמן. בסוף זה הסיפור הגדול של יחידה צבאית".
כוכבי המשיך בדברים דומים למה שמרבה לומר לאחרונה, שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. "אנחנו נמצאים בעולם שמשתנה, רק שבמאה ה-21 הוא משתנה בקצב הרבה יותר מהיר ממה שהשתנה במאה ה-12, ה-18 ואפילו לפני 20 שנה. במאה ה-14 הפטיש של הנפח עבר לבן שלו, התנור של הנפח עבר לבן שלו וזה אותו פטיש ותנור. אבל במאה ה-21 האייפון של לפני שבוע זה כבר לא האייפון של היום על כל המשמעויות. לכן גם הלחימה של לפני שנתיים ושלוש זאת לא הלחימה של עוד חמש שנים. בעיניי לבנון הייתה התקופה שעיצבה את התופעה הזאת בצורה הכי משמעותית".
למה הצבא לא יודע להתאים את עצמו בזמן? כוכבי בעצמו שואל את הבכירים מולם דיבר. "למה רק ב-2011 למשל, אנחנו מקימים בפעם הראשונה צמ"ם (צוות מודיעין מיוחד) בצה"ל שיתמודד עם הרקטות? שאגב מביא תוצאות יפות. אבל 2011, שנים אחרי שתופעת הרקטות כבר בשיא עוצמתה. זה קורה בגלל כוחו של הרגל. והרגל הוא נוח, נתיב חם נעים ומספק ביטחון ללכת בו".
"רוצים להקדים את האויב"
כוכבי ממשיך ומסביר שבצבא חשוב שהמג"ד יקשיב למח"ט. הוא מעריך אותו ומקשיב לו. בטח מ"מ את דבריו של המג"ד וכן הלאה. "יש בצה"ל עוד דבר שהוא במידה רבה חזק יותר מדברים אחרים, וזה המשמעת בלעדיה לא ניתן לתפקד בארגון כזה".
"וישנו דבר עוד יותר חזק שזה התו"ל, זה דבר עריץ שאי אפשר בלעדיו", מדגיש כוכבי. "אז מה, אני פה הרמטכ"ל אומר לכם שהתורה זה דבר עריץ? הרי אני צריך להגיד לכם תדבקו בתורה, בתרגולות ובטכניקות. אז אני כן אומר לכם, אבל במקום שזה צריך שינוי או לזרוק את זה לפח לגמרי ולאמץ גישה אחרת לגמרי, דעו לעשות גם את זה". הסיבה לאותה גמישות אותה הוא דורש היא ש"המציאות נוסעת בינתיים והתו"ל הופך לא רלוונטי".
כוכבי נוגע בהמשך בבעיה ממנה הצבא סובל שנים רבות ובאופן מודגש בשני העשורים האחרונים, שהוא לא מצליח להביא ליצירתיות והמצאה של דברים מחדש. בסופו של יום, כל המבצעים בעזה כולל זה האחרון נראו די דומים.
הרמטכ"ל הסביר, אולי סיפק תשובה כשאמר: "יש מספיק סיבות להבין למה התופעות האלה קורות לנו. אבל אני רוצה לתת אחת, שהיא כי אין אלטרנטיבה. זה לא שמישהו בא ואמר תראו יש לי חלופה אחרת ואומר תראו יש לי הצעה. זה יכול לקרות פעם בכמה זמן. לכן השאלה היא מה עושים".
התשובה של כוכבי למפקדים היא שקודם כל: "נמצאים ומאמצים מודעות של הכל זורם ומשתנה. אתה חייב להיות ערני לשינויים האלה ולחיות בתודעה הפוכה מקיבעון. לרקוד טנגו בין מה לקבע ולייצב ומה לשנות. הדבר השני זה לקיים כל הזמן תהליכי למידה וחקירה אמיתיים. לא סיכומים של תרגילים ומבצעים שאני חסיד גדול שלהם. באוקיינוסים יש כנראה עוד עשרות אלפי מינים וחיות שהמין האנושי לא גילה. כדי לגלות דברים חדשים צריך לצלול לעומק".
בהתאמה למה שהוא מבקש ממפקדי הצבא הסביר: "צריך בתהליך חקירה עמוד לצלול לעומק ולהיות ביקורתי לעצמך ולחזור לגובה בפני המים עם תובנות חדשות וזווית מבט אחרת. יחידות שיאמצו תרבות מהסוג הזה, יהיה להן קל יותר להתאים את עצמן בקצב הנכון. ברור שיש אופוזיציה, מחיר ההשתנות, סיכונים וציניקנים אפילו כאלה שלא רואים קדימה וצריך להקשיב לכולם, כי זה מתקן ובריא. אבל זה קורה רק דרך תהליכי חקירה ועומק".
כוכבי אמר בהמשך בהקשר של תר"ש תנופה אותו הוא מנסה להוביל בכל הכוח, נכון להיום עדיין בלי תקציב, כי: "ניסינו לעשות תהליך מהסוג הזה, מאוד נוקב וביקורתי כשכל כמה חודשים שאנחנו חוזרים לזה וממשיכים להשתנות. אבל זה לא מספיק להדביק את המציאות דרך למידה. האמת היא שאנחנו רוצים להדביק את האויב ושהוא ינסה לרדוף אחרינו. זה לא פשוט אבל זאת צריכה להיות הגישה".
"אנחנו לא רוצים לפגר אחרי האויב, אנחנו רוצים להקדים אותו", המשיך וסיכם הרמטכ"ל. "תהליכי חקירה חייבים לבוא עם רגל מסיימת של פרקטיקה, אנחנו אנשי מעשה. חקירה רצינית מובילה למעשים רציניים שיכולה למנוע מצב שבו לוקח על כך הרבה שנים להתמודד עם תופעה כמו למשל הרקטות. גם פה אנחנו צריכים להיות הוגנים. פתרנו את בעיית הרקטות בצד ההגנתי, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה לפתור את בעיית הרקטות בצד ההתקפי".