על רקע המהומות במצרים, ביקור אצל השכנה מדרום לא נראה סביר כרגע. אם בכל זאת מצאתם את עצמכם בטעות בארץ הפירמידות, כדאי שתפנימו את ההנחיות הבאות. על פי פקודה משנת 2000, השהות במצרים עלולה להזמין סכנות רבות, ובהן כליאה בבית־סוהר מצרי. אך אל חשש, אם חס וחלילה נלכדתם בין הסורגים בקהיר, עליכם להישאר נינוחים – בפקודה. "במקרה של מעצר יש לשמור על 'פרופיל נמוך', לא להתבלט בין האסירים והסוהרים, לענות על השאלות באדיבות ולא 'להרגיז' את החוקרים בתשובות מתחכמות", מרגיעים מנסחי הפקודה. כמו כן, אם במהלך שהותכם יצא לכם להתחבר לאנשי סגל בית המלון, היזהרו מיצירת קשר אינטימי מדי. "יש להימנע מ'הצעות משונות' היזומות על ידי אנשי סגל בתי־המלון. ההצעות יכולות לכלול היכרות עם נשים, סחר בעתיקות ומזכרות וכו'". כמובן, שטיול כזה לא יהיה שלם ללא סיור מודרך, וכאן עליכם להפגין חמימות ישראלית אופיינית, כפי שבאה לידי ביטוי במקומות אחרים בעולם. "יש לסכם מראש עם מדריכי התיירים המצרים על המסלול והתשלום ולהתנתק מהם במהירות לאחר תום הסיור".
ביקור בגנים לאומיים – לא לסנוור את החיות
מזל טוב! מפקדיכם בחרו לצ'פר אתכם ולהוציא אתכם ליום שלם בשמורת טבע, אי שם בצפון הארץ. אם במהלך הסיור נתקפתם ברומנטיקה ונפשכם חשקה לחרוט לב על גזע העץ הקרוב ולהנציח את אהבתכם למישהו, דעו שפקודה 33.0121 אוסרת עליכם לעשות זאת. "חייל לא יכתוב, ישרטט, יצייר או יחרוט על כל צומח או דומם שמצויים בתחום שמורת הטבע ושהם חלק ממנה", מציינים מנסחי הפקודה בחריפות. ואם חשבתם שבנוגע לחי תוכלו לנהוג ביתר חופשיות - יש לנו חדשות בשבילכם. "חייל לא יצוד חיית בר מוגנת אלא אם יש בידו רישיון או היתר מתאימים לכך על פי דין". אם התמזל מזלכם ואתם מחזיקים ברישיון המתאים, יעמדו בפניכם מספר כללי בטיחות לפני שתוכלו לחגוג על הגריל. "לא יצוד חייל בתחום חמש מאות מטרים ממחנה, גן ציבורי, בית או בית־קברות" מדגישים כותבי הפקודה. "בנוסף, לא יצוד חייל חיית בר באמצעות סנוור באורות, הרעלה, הימום בסמים משכרים, רדיפה בכלי תחבורה ממונע, שימוש בחומרי נפץ, שימוש במלכודות ברשתות או בדבק ולא ישתמש בנשק צבאי לצורכי ציד בשום מקרה".
קבלת מתנות – שונא מתנות יחיה
אחד המראות הזכורים ביותר מיום הגיוס הוא הדודות בבקו"ם, שמציפות את החיילים בשלל ממתקים ומטעמים. בפעם הבאה שאיש חביב יעניק לכם קופסה בעטיפת מתנה, היזהרו, כי פקודה 33.0112 אוסרת עליכם לקבל אותה. "חייל לא יבקש ולא יקבל כל מתנה עקב היותו חייל או תמורת מעשה שעשה במסגרת הצבא ויסרב לקבל מתנה שהוצעה לו", קובעים מנסחי הפקודה. מה קורה אם המתנה מפתה מדי ואי־אפשר לסרב להצעה? מתברר שיש כמה סדקים בחומה. "אם מחמת נסיבות מיוחדות אין אפשרות לסרב, רשאי החייל לקבל את המתנה", מסבירים מנסחי הפקודה. "חייל רשאי לקבל מתנה מהסוגים המפורטים להלן: מתנה קטנת ערך וסבירה, בעלת ערך סמלי המוענקת לאות הוקרה או כמזכרת", הם מפרטים. עם זאת, כאן לא תם מסלולה המפרך של המתנה עד החייל, אם קיבלתם מתנה מסוג זה, עליכם לדווח על כך תוך שבוע ימים לוועדת המתנות, שהעומד בראשה הוא מפקד בדרגת אל"ם לפחות, האמון על אישורה או דחייתה.
מציאת עתיקות – מפקד היחידה בנעלי אינדיאנה ג'ונס
במהלך תרגיל חטיבתי מבחין חייל בבליטה משונה באדמה. הוא מבקש מחברו מעדר אקראי, מתחיל לחפור, ומגלה כד עתיק מתקופת החשמונאים. לפני שימכור את הממצא ב-ebay, תעמוד בדרכו פקודה 33.0110 המסבירה כיצד על חייל לנהוג כשבדרכו ניצב אוצר עתיק. "חייל המגלה עתיקות תוך אימונים, שירות או עבודה, היינו כל שריד מתקופה קדומה שיש בו להעיד על תולדות הארץ - פסלים, מטבעות, כלים, מגילות מבנים ועוד, יודיע על כך מיד למפקדו", קובעים מנסחי הפקודה. אם במקרה לאמא שלכם חסר כד לסט אביזרי הסלון והממצא הארכיאולוגי משלים את החסר, הבהירו לה שעל פי הפקודה הצבאית זו אינה אפשרות. "אין לצייר או לחרוט על גב העתיקות, וכמו כן אין לקחת או להזיז מהמקום שום חפץ אשר התגלה", מדגישה הפקודה, ומבהירה שבמקרה של גילוי עתיקות, יש לפנות לגורם שללא ספק מבין בתחום. "לאחר שמפקד היחידה נוכח באמיתות הגילוי, הוא יודיע על כך מיד לקצין השלישות בפיקוד ויסביר לו היכן נמצאות העתיקות ואת תיאורן".
מסיבה בצבא – כי אין חגיגה אמיתית בלי לפתן
לצד המשימות השגרתיות של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), נראה כי מישהו הקדיש לא מעט שעות עבודה למען מטרה חשובה לא פחות – התוכנית האמנותית במסיבות ובכנסים של חיילי האגף. "התוכנית האמנותית תתבסס על אמנים חובבים מקרב חיילי היחידה או על צוותי הווי צבאיים או על אמנים שהופעתם אושרה על ידי מפקדת קצין חינוך ראשי, באמצעות קצין חינוך אט"ל", נקבע בפקודה 2.003. כמובן שאמנות חובבנית של חיילי אט"ל מעלה את מפלס הרעב וגם כאן יש למנסחי הפקודה מילה בנושא. "המנה השנייה תורכב ממרק או מאכל אחר והעיקרית תורכב מבשר ותוספות, כאשר לא משתמשים ביותר מסוג בשר אחד", הם מבהירים. בניגוד למערכון ב"ארץ נהדרת" שדיבר בשבחי ערגליות התות, באגף מעדיפים שיהיה מזנון מעט עשיר יותר. "קינוח הסעודה יהיה מורכב מלפתן, פירות העונה, קפה או תה ועוגות", נכתב.
מצרכים מהשק"ם לאירועים משפחתיים – תעמיס לי ביסלי
מתחתנים ולא יודעים איך משיגים כיבוד בהתרעה קצרה? מתכוננים לבר מצווה של הילד ומתמרמרים על מחירי המזון היקרים? אל דאגה, לשק"ליות יש פתרון עבורכם. אם תהיו מספיק נחמדים לקצין העיר, ייתכן שהוא אפילו יעבוד. "מחסני המכר של שק"ם ימכרו לחיילים מצרכים לצורכי עריכת מסיבות משפחתיות כלהלן: אירוסין, נישואין, הולדת בן או בת, פדיון הבן, בר מצווה, נישואי בן או בת – בהמלצתו של קצין העיר", נאמר בפקודה 35.0511. אחרי שתפעילו את מיטב הקסם האישי שלכם ותשכנעו את קצין העיר כי מדובר בחתונה בהולה או בחגיגה אחרי לידה הדורשת אספקה של במבה מבציר משובח, הוא יצייד אתכם בהמלצה בכתב ויפנה אתכם למחסן המתאים של שק"ם. אם תגלו שאזל הביסלי עד הודעה חדשה, כנראה שיש לכך סיבה טובה. "כמות המצרכים שיימכרו תיקבע מפעם לפעם על ידי הנהלת שק"ם בהתאם למצב המלאי", מקפידים להדגיש בפקודה. "תוכן פקודה זאת ישונן לחיילי כל הדרגות, אחת לשישה חודשים".
קדחת המערות – היזהרו מקרציות
במהלך סיור שגרתי, מבחין לוחם בצנחנים במערה מוצלת בשולי הדרך. הוא מעוניין לעצור לכמה שניות, להתקרר מעט ולהמשיך הלאה, אך בדרכו עומדת פקודה 61.0101 שמזהירה אותו מפני מחלה איומה ונוראית. "קדחת המערות היא מחלה קשה הנגרמת על ידי קרציות המעבירות אותה. היא מתישה את כוחות החולה ועלולה לגרום לפגיעה רצינית בכושרו הגופני של החייל", מתריעים מנסחי הפקודה. "לכן, לא ייכנס חייל למערות, כוכים, חורבות, הריסות, מבצרים עתיקים, מקלטים עזובים ובורות עמוקים, אלא אם קיבל פקודה מפורשת לכך מאת מפקדו". אם חס וחלילה נקלעתם למערה כזאת מכורך הנסיבות, אל תדאגו, כנראה שיש לכך הסבר מוצדק. "מפקד לא יורה להיכנס ולא יתיר כניסה למקומות הנ"ל אלא אם ייאלץ לכך עקב משימות מבצעיות", מסייגים מנסחי הפקודה. "לכן, לא ישהה חייל בשטח מהסוגים הנזכרים למעלה מ־24 שעות". באטמן מאוכזב.
שחייה בנהרות, אגמים ובריכות שחייה – איפה הדגלן של הבריכה?
אם בצאתכם מהבסיס החלטתם לשכשך במאגר מים קריר, כדאי שתשימו לב למה אומרות פקודות צה"ל בנושא. "רחצת חיילי צה"ל בים, באגמים, בנהרות ובבריכות שחייה מחוץ למחנות צה"ל מותרת רק במקומות שאושרו לרחצה על ידי רשות מקומית או על ידי הממונה על המחוז ורק כאשר נוכח במקום מציל מוסמך", נאמר בפקודה 33.0139. אם המציל החמוש במשרוקית ובספידו מועל בתפקידו ותופס תנומה אל דאגה, המפקד התורן יציל את המצב. "המפקד חייב לוודא את קיום הוראות המציל ושלא ייכנסו למים חיילים שאינם יודעים לשחות", מדגישים בפקודה.
מה בנוגע לבריכה בבסיס? למרות שהיא נראית בטוחה מתמיד, זה הזמן לשכוח מפעלולים מתוחכמים שישגרו אתכם היישר לר"ם 2. "ההוראות החלות על המתרחצים האזרחיים מחייבות גם חיילים ובכלל זה ההגבלות הנוגעות לקפיצת ראש", מתעקשים בפקודה. "כדי לשמור על בטיחות החיילים בבריכה צריך להימצא בה ציוד הצלה הכולל: רמקול, משקפת, דגלי סימון בצבעים לבן, שחור ואדום, שתי שמיכות חמות, מכשיר להנשמה מלאכותית, גלגל הצלה, סירת הצלה הכוללת משוטים וחצובות לסירה".
שימוש בוו גרירה – אפילו יותר מסובך ממה שזה נשמע
דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם יוצאים לסיור רכוב עם חברכם בסמוך לבסיס בזמן החורף והג'יפ של חברכם נתקע בבוץ הטובעני. למזלו הרב, יש מוצא מהמצב כי בקצה רכבכם יש וו גרירה, אך על פי פקודה מיולי 2005 אסור לכם לגרור אותו. "חייל לא יתקין וו גרירה פרטי ברכב צבאי ולא יגרור גרור פרטי באמצעות רכב צבאי אלא בהתאם לאמור בהוראה זו". כמובן שמנסחי הפקודה מזהים פרצה, ומציבים מספר תנאים שיאפשרו לחייל להשתמש בוו הגרירה. "חייל יהיה רשאי להתקין וו גרירה אם הרכב הוא אישי והועמד לרשותו באופן מלא, אם הוו הוא מדגם שאושר על ידי משרד התחבורה לאותו סוג רכב ומשקל, ואם הגרור אינו עולה על כושר הגרירה של הרכב". כמו כן, עליכם להחזיק ברישיון נהיגה צבאי ואזרחי תקפים, רישיון לגרור, תעודת ביטוח ולוודא שהגרור במצב תקין. אם עמדתם בתנאים הנ"ל, תוכלו להשתמש בוו להנאתכם ובלבד שכל ההוצאות הכרוכות בטיפולו, ותיקוף הרישיון בענף הרכב הלוגיסטי של היחט"ל, יהיו על אחריותכם. שיהיה בהצלחה! סעו בזהירות.
שירות בצבא צרפת – תצטרכו לוותר על הבאגטים
למרות שצרפת ביטלה את חוק גיוס החובה שלה בשנות ה־90, פקודה מ־1979 שפתרה את הסתירה בין חוק הגיוס הישראלי לזה הצרפתי, עדיין קיימת ברשומות. "מלש"ב אשר נקבע על פי האמנה כי הוא חייב לשרת בצרפת, תשלח לו לשכת הגיוס הודעה. אם תוך חצי שנה מקבלתה לא יעזוב את הארץ כדי לשרת בצרפת, ניתן לגייסו לשירות בצה"ל". קובעים מנסחי הפקודה. "בעל אזרחות כפולה שיושב בישראל ומגיש בקשה לצאת מהארץ כדי לשרת בצבא הצרפתי יקבל היתר זה, כל עוד יממש אותו תוך חצי שנה, ולא יגויס לצה"ל".
מי שהתרגל לאכול קוראסונים בצבא הצרפתי יצטרך בסופו של דבר גם לאכול מהשניצל של הבקו"ם. "מאחר שתקופת השירות הסדיר הנהוגה בצרפת קצרה מזו הנהוגה בישראל ניתן לקרוא לבעל אזרחות כפולה שעזב את הארץ לחזור לשירות סדיר בצה"ל". אזרחות אירופאית פתאום נראית פחות אטרקטיבית.