חמישה חודשים בתוך המלחמה והחזית הצפונית שפתח חיזבאללה מול ישראל פעילה מאוד. יישובים רבים באזור הגבול עם לבנון עדיין מפונים מתושביהם ובכל יום תוקף צה"ל בלבנון, בתגובה לשיגורים ולפגיעות בבסיסי צה"ל וביישובים בגליל.
הערב ישודר בקשת 12 סרטו של יואב לימור, "הסודות של חיזבאללה", שעקב אחר הארגון שהפך לצבא טרור (חמישי, מיד אחרי החדשות). סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, אל"מ במיל' רונן כהן, סיפר לנסלי ברדה ב"חדשות הבוקר" על המערכה מול ארגון הטרור מלבנון. "במלחמת לבנון השנייה נסראללה אמר דבר מאוד מעניין: כל מה שמעניין את הישראלים זה דם וכלכלה. בכלכלה אנחנו פוגעים בזה שאנחנו משביתים להם את המשק ומפנים להם את התושבים, ודם נשיג כשהם ייכנסו פנימה. ככה תראה גם המלחמה הבאה", העריך כהן, "אבל בעצימות הרבה יותר גבוהה ממה שחווינו בעבר בגלל היקף הטילים, האיכות, הדיוק והעוצמה שלהם. לצד זאת, המוכנות לכיבוש שלנו זה בסדר גודל אחר".
איך חיזבאללה התעצם והפך לצבא טרור של ממש?
"זה כבר קשור במנטליות הישראלית שנמנעה ממלחמה, איבדה את כל ערכי צה"ל. אני מדבר על המטה הכללי ועל הדרג המדיני כמובן. יוזמה, התקפיות, כל מה שאת רוצה בערכי צה"ל - נעלמו. אחרי שנגמרה מלחמת לבנון השנייה, אחרי שהיינו 34 יום בתאי התקיפה, קיבלתי הנחייה להשאיר את כל המילואים בתאי התקיפה. טענתי שיש הפסקת אש, יש את החלטה 1701. אמרו שאם ייכנס משלוח, נתקוף אותו כי לא ייתכן שיפרו את ההסכם. אז נכנס משלוח אחרי כמה ימים, וכמובן שקיבלנו שלילי. ראיתי את ההעברה של הנשק בלבנון, חיכיתי מספר פעמים אבל אז שחררתי את אנשי המילואים".
לישראל יש יכולות בכל רגע נתון לחסל את נסראללה. למה הוא בחיים?
"כשאנחנו מסיימים את הלחימה, כולם רוצים שקט. בשקט הזה אנחנו לא מחסלים. כשמתחילה המלחמה אנחנו קצת מגומגמים, במלחמת לבנון השנייה הייתה הזדמנות אחת ביום הראשון כשהוא לא חשש, הוא עשה מסיבת עיתונאים בין-לאומית בארבע אחר הצהריים ביום החטיפה של אלדד רגב ואהוד גולדווסר".
על המעורבות האיראנית באפשרות של מלחמה בצפון אמר הבכיר לשעבר: "צריך לעשות הפרדה ברורה. אמנם יש תמיכה גם בזירה הדרומית, אבל נסראללה ואיראן עובדים עם משוואות. המשוואה של איראן הייתה מאוד ברורה: אתה לא תוקף את ישראל, לא גורר למלחמה עד שאנחנו לא משיגים את היכולות הגרעיניות".
"נסראללה עשה טעות, הוא לא חשב", המשיך כהן ביחס לאירוע המלחמה הקודמת. "כשחטף את החיילים ב-2006 הוא לא ציפה, והוא גם אמר את זה. שבועיים אחרי המלחמה הוא נקרא לשגרירות האיראנית בביירות וחטף סטירת לחי שלא דמיין שיקבל על כיצד העז לבזבז את האמצעים שאנחנו מממנים אותך כשאנחנו עדיין לא מגרדים את היכולות הגרעיניות. מאז הוא לא העז, ההרתעה של נסראללה אינה ישראל אלא איראן".
האם עדיף לסיים בהסכם עם ערובות או במלחמה של ממש?
"אם אנחנו מסתכלים על הצד השני, אין לו בעיה לחתום על הסכם. לצד שלנו זה שילוב של תרבות חוסר רצון להילחם. הדבר השני זה המוגבלות שלנו, אנחנו אחרי עשרים שנה שכרסמו את צבא היבשה".