מאז הקמתה של יחידת יהל"ם באמצע שנות ה-90, לוחמי היחידה לא חוו לחימה כל כך עצימה כמו זו של השנה האחרונה. הם נלחמו בעוטף עזה כבר בשעות הראשונות של 7 באוקטובר, חיסלו מחבלים רבים, חילצו אזרחים וחיילים וגם לקחו על עצמם משימות של פינוי גופות.
מאז החל התמרון הקרקעי בעזה, הם חקרו והשמידו מאות ק"מ של מנהרות. "הפכו את היתרון של חמאס בתת-קרקע לנקודת תורפה ומוות", כפי שאמר לנו קצין ביחידה. אלפי מחבלים חוסלו במהלך חודשי המלחמה הארוכים, רבים מהם מתחת לאדמה.
יחידת יהל"ם היא המוח של צה"ל בכל הקשור ללחימה במנהרות. במשך שנים הם התמקצעו בתחום, הכירו אתרי אימונים חשאיים ומתקדמים, שם התאמנו בלחימה בתת-קרקעי והיתקלויות מטווח קצר. לאורך השנים הם פיתחו יכולות חדשות ולצורך זה גם קיבלו תקציב לרכש ופיתוח טכנולוגי שיסייע להם במשימה. אבל ביחידה מודים שגם הם הופתעו מהיקף פרויקט המנהרות של חמאס. המרואיינים לכתבה גם מספרים שרוב הידע נשאר במסגרת של היחידה ולא עבר לשאר היחידות של הצבא.
לוחם בסיירת יעל סיפר שכמו כל צה"ל, היחידה התאמנה לקראת הכניסה הקרקעית. כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה מצפון "באקט הראשון התנועה שלנו הייתה יחד עם הכוחות כשכל פעם הייתה נגיעה מקצועית שלנו איפה שזה היה נדרש. זה אומר תנועה מאוד איטית ומאובטחת וטיפול שלנו בכל פעם שאיתרו תת-קרקע".
אותו לוחם סיפר גם על פשיטות שאותן הגדיר כ"הנדסיות קרביות" בעומק השטח של חמאס. הוא הוסיף ש"הצלחנו לגרום להם לנפגעים מכל מיני הפתעות שהשארנו להם, עוד לפני שהכוחות הגיעו לתא שטח חדש, מעל ומתחת לקרקע".
קצין ביחידת יהל"ם שסרב לדבר על רוב המשימות בעומק הרצועה מהימים הראשונים, הסכים לומר ש"אחת המשימות הכי חשובות שהיו לנו, זה הבאה של גופות של ישראלים שנחטפו מהעוטף. זאת משימה ערכית חשובה והיא מלווה אותנו עד היום. בכלל, נושא החטופים זה מרכיב משמעותי ברוח הקרב של היחידה וחשיבות המשימה", סיפר הקצין.
הוא היה שם כשצה"ל איתר גופות חטופים בכל מיני מקומות ברצועת עזה, כולל במנהרות. "אתה לא יכול שלא להיות מושפע ממשימות להחזרת גופות. הטיפול במנהרות מאוד מקצועי ומאוד מנותק. אתה מכניס לשם אמצעים, פועל בזהירות כי הם משאירים בכל המנהרות הרבה מאוד ממולכודות, מטעני חבלה, דלתות הדף. זה אירוע מאוד מורכב".
"גם כשאתה מגיע לגופות", ממשיך הקצין, "אתה נשאר מפוקס כי צריך לוודא שהן לא ממולכדות. כשהכל נקי ומתחיל התהליך של העברת הגופות מהמנהרה לישראל, והסיכון מאויב עדיין קיים, זה כבר הרגע שהרגש שלך מתחיל לחדור לעצמות. מצד אחד כישלון כי בסוף אתה מחזיר גופה. אבל יש משהו בזה שאתה יודע שסגרת מעגל למשפחה והבאת את היקר להם לקבר בישראל, והוא לא נשאר אצל החיות האלה".
במהלך התמרון הקרקעי של צה"ל בצפון הרצועה נחשפו מאות פירים ומנהרות שהושמדו על ידי כוחות חיל ההנדסה. מחבלים רבים נהרגו בפעילות תת קרקע של יחידות מיוחדות בהן יהל"ם. אבל התהליך היה מאוד איטי, כפי שהסביר ל-mako קצין בכיר.
"ההתקדמות של הכוחות בשטח הייתה איטית גם בגלל החשש לפגוע בחטופים. מרגע שהכוחות המתמרנים איתרו פיר היה תהליך מסוים שקבועי הזמן שלו אפשרו את הימלטות המחבלים מהתת-קרקע", הסביר הקצין הבכיר. "כצבא היינו במקום טוב, בטח ביחס לעולם, בכל הקשור ללחימה בתת-קרקעי", אמר, אבל הוא גם הוסיף ש"זה לא היה מספיק ובחיל ההנדסה הבינו שצריך לשנות כמעט מהיסוד את תורת הלחימה. יש לזה משמעות גדולה מבחינת אימון הכוחות, אמצעים, הכשרה".
הקצין הבכיר ממשיך ומסביר שדבר ראשון "הבנו שלא הכרנו את התשתית (מנהרות) כמו שחשבנו, והעולם הזה היה הרבה יותר מפותח ממה שתמונת המודיעין הציגה לנו לפני המלחמה וגם בהתחלה. מה שעשינו זה בעצם לרכז את כל המידע בתחום שהגיע מהשטח ולייצר מודיעין איכותי. כל כוח שהגיע לפיר נתן לנו עוד חלק לפאזל הזה גם אם לא הבינו שהם עושים את זה. המידע היה חשוב כדי לעשות את השינוי", אמר.
אחרי שצה"ל הבין את הכשל בהכרה שלו על נושא המנהרות בעזה, נבנתה תורת לחימה חדשה ועליה תוכניות של המשך הלחימה ברצועת עזה. בנוסף יהל"ם שיפרו את יכולות הלחימה שלהם בתת-קרקע, בדגש על הזמן שבין גילוי פיר לטיפול בו כמו גם אופן הטיפול, כך שמצד אחד לא יפגעו חטופים במידה ויש שם, אבל גם באופן כזה שהמחבלים יחוסלו מהר ולא יצליחו להימלט. "הבנו שחיילים שלנו נהרגים מעל לפני הקרקע וכדי להפחית את זה ככל הניתן אנחנו צריכים לרדת מתחת לקרקע".
"אין לי שום דרך להסביר כמה זה אירוע להיות בלחימה מהסוג הזה", אמר קצין ביחידת יהל"ם שהשתתף בתמרון של צה"ל לח'אן יונס. "המחבלים בעזה מעבירים ביניהם מידע גם בין המרחבים השונים והם לא ציפו לדרך הפעולה שלנו. חיסלנו אותם בכמויות וצריך להגיד שזה לא היה פשוט. מבחינתם המנהרות היו כמו הבית שלהם. תפסנו מחבלים שהיו 40, 50 וגם 60 ימים במנהרות וזה מאוד לא פשוט. הם התרגלו לזה".
לשאלה האם היו היתקלויות פנים אל פנים במנהרה הוא לא ענה באופן ישיר. אבל הוא חייך כשאמר "הרגנו בתוך המנהרות ובכמויות גדולות. היו מחבלים שנהרגו בפעולה קינטית ישירה והיו שנהרגו שלא מקרוב. להגיד לך שהכל עבד חלק מהרגע הראשון, לא. היה כאן משהו חדש שהיינו צריכים ללמוד אותו אופרטיבית בפועל. אבל מאוד מהר זה דפק מעולה".
זה נשמע כמו משהו פשוט, אבל הקצינים והלוחמים של יהל"ם מספרים שמדובר בצורת לחימה מאוד מורכבת. "לחימה במנהרות זה עסק לא פשוט מעצם הפעולה והתוואי. זה דורש את הטכנולוגיה, פיקוד ושליטה שיהיה לא פחות ממושלם".
קצין נוסף ביחידה אמר "פתאום המנהרות הפכו עבורם לנקודת תורפה. הייתה כאן התנגשות של שני כוחות שאין להם לאן לברוח, שזה עין מול עין וכאן נכנסו האמצעים שלנו ואיכות הלוחמים, אחרי הרבה מאוד אימונים קשים. בשורה התחתונה, הם חוסלו שם ואנחנו לא. נכנסנו לשם בכוחות די גדולים והגענו למטרות איכות. מפקדות שלהם, מחסני אמל"ח, חדרי לחימה ולהרבה מאוד מידע שסייע לנו להמשיך ללמוד ולהתייעל. את הכל השמדנו אחרי חקר מעמיק. אתה ממש מרגיש שהם לא הכינו את עצמם לכניסה של כוחות כל כך גדולים למנהרות".
ליחידת יהל"ם יש שתי פלגות לוחמים עיקריות, אחת מרכזת את היחידות שמתמחות בלחימה תת-קרקעית והשנייה את היחידות שמתמחות בתחום סילוק פצצות וחבלה. לוחמי היחידה נתקלו מעל ומתחת לקרקע, חיסלו הרבה מאוד מחבלים אבל מה שהכי חשוב, הם השמידו תשתיות טרור רבות.
"באחד המקרים הגענו למבנה שחשוד כהסוואה של פיר כניסה למנהרה משמעותית", משף אחד הקצינים. "תוך כדי תנועה והפעלה של אמצעים אנחנו מקבלים מידע על מחבלים שמתקדמים אלינו כשהם מנסים שלא להתגלות. שינוי זריז של הכוח ופשוט המתנו להם שיגיעו אלינו ואז חיסלנו אותם והמשכנו במשימה".
היתקלויות כאלה היו לא מעט, במיוחד בשלב הראשון של התמרון הקרקעי. לרפיח, לשם נכנסו כוחות צה"ל בחודש מאי, הם כבר הגיעו מאוד מוכנים, כפי שהם מעידים. "הגענו לשם מאוד בטוחים בעצמנו", סיפר לוחם ביחידת יהל"ם.
עוד העיד כי "בשלב מסוים גם הפחד הקל מכל כניסה למנהרה נעלם. אותי מה שהפתיע זה שכמעט ואין שם מבנה שלא מחובר לסוג של תת-קרקע. התשתית שם פסיכית. גם ברור לך שאתה צריך להגיע למסגד, מרפאה, בית ספר ואין מצב שלא תמצא שם מנהור ואמל"ח. פירים בחדרי ילדים ומה לא. וכמות עוד יותר פסיכית של מטענים. אני לא חושב שהיה מקום אחד שלא היה ממולכד, זה הרגיש שאם הם היו יכולים היו ממלכדים גם גרגרי חול".
הקצין מיהל"ם הוסיף שזמן לא רב לפני המלחמה, ברירת המחדל שלנו הייתה שלא להיכנס לתת-קרקע. אימנו את הכוחות פיזית ומנטלית ללחימה במנהרות ושהייה ארוכה על כל המשמעות של זה, אבל כניסת לוחמים הייתה בעקרון של פעולה אחרונה לביצוע. היום אנחנו באירוע אחר לגמרי. ברור שלוחם לא נכנס לתת-קרקע כאילו זה שכונה ויש סדרת פעולות מורכבת אבל מהירה לביצוע.
היום ברירת המחדל השתנתה ואנחנו מרגישים מאוד בטוחים במנהרות שלהם, ככה שגם אם יישארו הרבה מנהרות אחרי המלחמה, ויישארו זה ברור לנו, אבל זאת תהיה עוד יכולת שלהם שאנחנו מכירים ויודעים להתמודד איתה. אם עד 7 באוקטובר מנהרות חמאס היו הנשק האסטרטגי שלהם, היום זה עוד נשק טקטי והרבה פחות מאיים שיש להם".
מתמונת המודיעין עולה שרוב המחבלים ברחו לאזורים ההומניטריים או למקומות שצה"ל לא פעל בהם. גם כי חמאס וגא"פ מנסים לשמור על הכוח שלהם ליום שאחרי, אבל לא מעט בגלל הלחימה של צה"ל ובתוך זה לא מעט הלחימה של יהל"ם מתחת לאדמה.
בצה"ל מבינים שרבים מהמחבלים מתכוונים לחזור למנהרות, ולכן פועלים להשמיד כמה שיותר קילומטרים של מנהרות. "אבל מה שחשוב באמת זה לשמר את הידע שצברנו ולהכין את הכוחות ללחימה בתת-קרקע. ייקח שנים להשמיד את כל המנהרות בעזה וזה לא תמיד ריאלי. אבל אם אני הופך את המנהרה שלהם לנקודת התורפה שלהם ושומר על היכולת הזו למשך שנים, זה מה שיביא לנו את הניצחון בקרב הזה".