לא רק בישראל עוסקים בצוללות ורכש של חיל הים. בחודש שעבר הציגה איראן צוללת בייצור מקומי המכונה "הכובש" שנחשפה בשידור בטלוויזיה הממלכתית של הרפובליקה. בימים האחרונים הודיעה על שיגור מוצלח ממנה ושנה קודם לכן, חנך חיל הים האיראני משחתת שיוחסו לה יכולות חמקניות. בחודשים שחלפו מאז, אף נרשמו מספר עימותים ימיים מול נושאת מטוסים אמריקאית.
כמה מסוכן חיל הים של איראן ועד כמה צריכה ישראל לחשוש מפניו? הדעות חלוקות. חיל הים האיראני עצמו, כמו שאר זרועות הצבא, נחשב גדול מאוד מבחינת כמות הכוחות. יחד עם זאת יש לסייג ולומר שרוב הכלים מיושנים ולא ברור מה מצב התחזוקה שלהם, אחרי שנים ארוכות של סנקציות.
ראשית הסכסוך
בימי מלחמת איראן-עיראק האכזרית החלה איראן לתקוף מכליות נפט, בעיקר מכווית וסעודיה, מה שהוביל להתערבות של ארה"ב, שהחלה ללוות את שיירות ספינות הנפט. ההתנגשות בין הצדדים הייתה מהירה, כשמכליות נפט נפגעו ממוקשים ימיים של איראן, מטילים ששוגרו מהחוף וגם מלהקות של סירות מהירות, שהאיראנים ציידו במשגרי רקטות, טילי נ"ט או כמה חיילים חמושים ב- RPG.
ארה"ב שלחה לשם צוותים של יחידת העילית "אריות הים", מסוקים מהחטיבה האווירית המיוחדת 160 וספינות מלחמה. אלה פעלו להגן על השיירות ולתקוף את האיראנים. בין השאר זה קרה בספטמבר 1987, אז פעלו כוחות ימיים של איראן בהנחת מוקשים שנועדו לפגוע במכליות הנפט.
בנוסף שלחו האיראנים ספינה ששמה "איראן אג'ר" שהשליכה מוקשים לים, אולם זו הייתה תחת מעקב של מסוקי AH-6 ("ציפור קטנה") שפתחו לעברה באש. אחרי הירי של המסוקים האמריקאים הם חזרו לספינת האם שלהם. האיראנים, במהלך די מפתיע כיבו את האש שפרצה בספינה שלהם והמשיכו לזרוק מוקשים לים, כאילו כלום. הסיפור הסתיים אחרי עוד מכת אש מצד מסוקי חטיבה 160 והשתלטות אריות הים על הספינה.
איום המוקשים מצטרף אל סירות המרוץ החמושות. ב-8 באוקטובר 1987, בשעות החשיכה, חטיבה מיוחדת 160 הוציאה מארב של מסוקי תקיפה קטנים ומסוקי סיור. סמוך לשעה 22:00 הטייסים של מסוקי הסיור, הבחינו במספר סירות מהירות של הצי הימי של משמרות המהפכה, כשהן מתארגנות לתקיפה של מכליות נפט.
הם הכווינו את ציפורי התקיפה ואחרי ירי קצר ומדויק, שתי סירות טבעו ושלישית נפגעה קשה. שמונה מ-13 אנשי הצוות האיראנים נהרגו. בתגובה שהגיעה שבוע לאחר מכן, איראן ירתה טיל מסוג "סילקווארם" לעבר מכליות שעגנו במסוף הנפט "מינה אל-אחמדי" שבכווית. לפחות אחד מהם הצליח להדליק מכלית נפט וגם למתקן נגרם נזק.
דגם מאוחר יותר של הטיל הזה פגע במלחמת לבנון השנייה גם בסטי"ל של חיל הים הישראלי אח"י חנית, והסקירה ההיסטורית הזו יכולה ללמד על פוטנציאל הנזק האיראני, ולא רק לישראל כי אם לעולם כולו.
צוללות ננסיות ספינות חמקניות
הצי האיראני עצמו כולל לא פחות מ-30 צוללות, כשלשם ההשוואה, לחיל הים הישראלי יש כיום חמש צוללות ועוד אחת בבנייה, שצפויה להגיע במהלך השנה. אולם, לישראל יש צוללות דולפין הנחשבות למתקדמות מאלו של האיראנים.
שלוש צוללות שכן יש לאיראן הן מדגם שהושק ב-1980. על סיפונה של כל אחת מהן 60 אנשי צוות והיא מסוגלת לצלול לעומק עשרות רבות של מטרים מתחת לפני הים, ולשייט שם במהירות של כ-40 קמ"ש. כמו כן, יש לה יכולת לשגר טילי שיוט ומוקשים ימיים.
שאר דגמי הצוללות שלהם, כוללים בעיקר שדרוגים סיניים לצוללות רוסיות ישנות עוד יותר, אולם מה שממקד את עניין גופי הביון השונים הן 23 צוללות ננסיות מסוג "גאדיר". משקלן 90 עד 120 טון, הן בעלות הנעה חשמלית ובייצור עצמי. כל צוללת כזו מופעלת על ידי שני אנשי צוות בלבד, היא מסוגלת לשגר לחוף שישה צוללנים. לא צריך להפעיל את הדמיון כדי להבין את היכולת והנזק הפוטנציאלי ממנה.
כוח נוסף שאין לזלזל בו הוא זרוע ספינות הטילים של איראן, הס"טילים, שהסד"כ שלה עומד על 24 כלים, על אף שחלקם יוצרו בשנות השישים. לשם השוואה, לישראל יש רק 11 סטי"לים מדגמי סער 4.5 וסער 5, שגילן חצה מזמן את ה-30.
מרבית הספינות של איראן הן מייצור מקומי, דוגמת ספינת המלחמה "סאהאנד", היכולה לשהות בים במשך חמישה חודשים ללא אספקה חיצונית, יש לה מנחת למסוק ועל פי כלי התקשורת באיראן היא בעלת יכולות חמקניות. עוד מותקנים עליה גם משגרי טורפדו, טילי נ"מ, טילי שיוט ויכולות לוחמה אלקטרונית.
זרוע לטרור ימי
לצד חיל הים האיראני הרשמי, פועלת גם הזרוע הימית של משמרות המהפכה. הערכה היא שמשרתים בה בין 15 ל-20 אלף חיילים וקצינים כאשר בניגוד לחיל המסורתי, לגוף הזה יש ייעוד שונה והוא לחימת גרילה ימית או אם תרצו - פעילות לטרור ימי.
לזרוע יש כ-20 ספינות טילים וטורפדו מיושנות, אך מה שבאמת מאיים על העולם הן כמה מאות סירות קטנות ומהירות מסוגים שונים, החל מסירות מנוע פשוטות וזעירות ועד לסירות מרוץ חדישות שחמושות במקלעים, טילי נ"ט ורקטות לטווח קצר. גם כאן, מדובר בכוח שפועל בלהקות תקיפה ומטרתו לייצר כאוס בקרב כלי שיט אזרחיים או צבאיים.
הכוח הזה כולל גם כמה אלפי לוחמים שתפקידם להסתער על החופים, לבצע פשיטות או לבצע \ לסייע לפיגועים. אלו אותם אנשים שבשנת 2004 לקחו בשבי שמונה אנשי צי בריטים כשאלה שטו בנהר בעיראק. בשנת 2008 הם עשו זאת שוב והפעם, השבויים היו אנשי צי אמריקאים בתקרית שהייתה מביכה למדי עבור ארה"ב.
הערכה היא שאנשי הזרוע הזאת ישלחו בזמן פקודה לייצר כאוס, בין אם זה בלבנון או במקומות אחרים. כמו כן ישנן עדויות שהם פועלים בסוריה וגם בתימן, שם הם מסייעים למורדים החות'ים, כולל בשיגור טילי חוף לעבר ספינות סעודיות בים האדום. פעולה שמעוררת לא מעט דאגה גם בישראל.
"לצבא האיראני יש את היכולות להגן על נתיבי השייט של המדינה בדרך הטובה ביותר נגד כל איום אפשרי", אמר שר ההגנה האיראני אמיר חתאמי והוסיף, שאם ישראל תפגע בנתיבי הים של איראן ותמנע ממנה לייצא נפט לעולם, זה יחשב על ידי טהרן לפיראטיות. "אם זה יקרה, נגיב בצורה תקיפה".
דברים אלה נאמרו בתגובה לדבריו של ראש ממשלה ישראל, בנימין נתניהו, שאמר בבסיס חיל הים בחיפה: "איראן מנסה לעקוף את הסנקציות על ידי הברחה סמויה של נפט בנתיבים ימיים. ככל שניסיונות אלה יתרחבו, לחיל הים יהיה תפקיד חשוב יותר במאמצים לבלימת פעולות איראניות אלו".
בכירים איראנים נוספים איימו לחסום את מיצר הורמוז, עורק אספקת נפט מרכזי במפרץ, אם ארה"ב תנסה למנוע את ייצוא הנפט של איראן. הדברים האלה שמים את חיל הים האיראני במרכז המוקד הישראלי וגם העולמי. מדובר בחיל שכבר ניסה בעבר לפגוע בנתיבי נפט במפרץ, וחלק מרכזי בייצוא הטרור האיראני בעולם.
הצי האיראני פועל כבר שנים הרחק מנמל הבית. ספינות נשלחו לאוקיינוס ההודי וגם האטלנטי, תוך שהן מאיימות בגלוי על ארה"ב. בשנים האחרונות ספינות מלחמה איראניות חצו את תעלה סואץ, שטו בים התיכון ועגנו בנמלים בסוריה. הם גם לא היססו "להטריד" ספינות מלחמה אמריקאיות, בעיקר עם הסירות המהירות והחמושות שלהם.
יש לציין שלצי האיראני גם זרוע אווירית, הכוללת מספר מסוקים, מטוסי סיור ומטוסים ללא טייס. רק בדצמבר האחרון הציגו האיראנים מל"ט ימי חדש לאיסוף מודיעין, שלטענתם הוא ארוך טווח ובעל יכולת שהייה בת מספר שעות באוויר. "אנחנו עוד צריכים לקיים כמה תרגילים לשימוש במל"ט לטווח ארוך בסביבה ימית לפני שנחשוף את יכולותיו", אמר על כך בכיר בצי האיראני.
בשיחה עם רס"ן במיל א', בעבר קצין בשייטת הסטי"לים בחיל הים הישראלי וכיום איש מו"פ בתעשיות הביטחוניות, הוא מסביר שאיראן הצליחה לייצר לעצמה תעשייה מתקדמת שאסור להקל בה ראש.
"הם יודעים לייצר יכולות ימיות מאוד מעניינות, וגם לשחזר לאחור אמצעי לחימה מתקדמים שנפלו לידיהם. מצד שני, צריך להגיד שהיתרון הישראלי לא נמצא דווקא בגוף עצמו, אלא בטכנולוגיה. מה שהופך את הסטי"ל הישראלי למתקדם ובעל יכולת לתת מענה לאתגרים השונים זה בעיקר פיתוח של טכנולוגיות ישראליות, ולכן המספרים היבשים של כמה ספינות יש לכל אחד, לא מייצגים את המציאות".
מרוץ החימוש הימי
בתחילת השנה אמר מפקד הכוחות הימיים של משמרות המהפכה, גנרל עלירזה טינגסירי, לסוכנות הידיעות האיראנית IRNA שהם מייחסת חשיבות רבה למהירות הרבה של ספינות המרוץ האלה, ומהנדסי הצי מגדילים את מהירותן עד ל-80 קשר (148 קמ"ש). כמו כן האיראנים ציידו אותן בטילים "זריזים" וטענו שהם מציידים את ספינות המירוץ במפרץ הפרסי ב"אמצעים חמקניים" כדי לחמוק ממכ"ם האויב.
סא"ל במיל ד', ששרת שנים רבות בזירת איראן באמ"ן, מסביר ש"זה עיקר פוטנציאל הנזק שמגיע מכיוון חיל הים האיראני. עימות מול ישראל יכול להוביל לניסיון איראני שיפגע בנתיבי סחר בינלאומי. בין אם על ידי ירי טילים מהחוף, למשל דרך פעילים שלהם בתימן או במפרץ עצמו".
הקצין הישראלי לשעבר מסמן תרחיש נוסף של תקיפת ספינות משא ונפט באותו אמצעי או על ידי סירות מהירות חמושות, להקות גדולות של הפסדראן (משמרות המהפכה). "הצי האיראני ינסה לגרום לכל אקט כזה של לחימה להפוך למכה שתשפיע על מדינות המערב ובעיקר הכלכלה שלהן", הוא מסביר.
#Iran’s midget submarine launches cruise missile during naval drill in the nation’s southern waters https://t.co/Cv7bnJytUd pic.twitter.com/BPCYKNLzAy
— RT (@RT_com) February 26, 2019
"בזירה שלנו יהיה להם מאוד קשה לפעול", מרגיע אותו קצין, "אבל זה בהחלט יכול לקרות גם מלבנון ואפילו מעזה. כשהאיראנים משקיעים כסף בלבנון או בעזה, זה לא מגיע מאהבתם לפלסטינים אלא כדי לייצר התבססות ועוד מוצב קדמי שלהם מול ישראל".
במקרה של סירות מהירות חמושות, האיראנים לא צריכים לשלוח ללבנון או לעזה את אנשיהם, אפילו לא את הסירות שלהם. כל מה שצריך זה סירה מהירה שעליה התקינו משגרי נ"ט או רקטות מהם יש אלפים בעזה. "דמיין 10 או אפילו 15 סירות כאלה שיוצאות פתאום מרצועת עזה לכיוון ספינות חיל הים או נמל אשדוד והנה לך אתגר", אמר סאל במיל ד'.
זה המקום לציין שבחיל הים ובצה"ל בכלל, מתאמנים כבר שנים לתרחישים מהסוג הזה. הערכה במודיעין הישראלי היא שאיראן מנסה ותמשיך לנסות להעביר טילי חוף ים ללבנון כדי לפגוע בספינות חיל הים, כפי שעשו בלבנון השנייה, וגם במאגרי הגז של ישראל. ייתכן שהאיראנים מנסים לייצר מהלך דומה גם מרצועת עזה.
תקיפות אוויריות של צה"ל, פריסת סוללות כיפת ברזל, התמודדות עם בלוני תבעירה ועימותים על הגדר. נראה שאפשר לסמן גם את הים כחזית בעימות הבלתי נגמר בין ישראל לרצועת עזה.