פלישתה של רוסיה לאוקראינה והעובדה שהנשיא ולדימיר פוטין לא נרתע, לפחות כרגע, אל מול הסנקציות מרחבי העולם, מדליקה נורה אדומה בקרב מדינות אירופה שחוששות כי המצב עלול לצאת משליטה במהרה. גרמניה, מדינה שיודעת דבר או שניים על מנהיגים שלא בחלו בשום אמצעי להשגת מטרתם - היא הראשונה לנקוט בצעדים ביטחוניים במטרה להיות מוכנה לכל תרחיש.  

ב-27 בפברואר, קנצלר גרמניה אולף שולץ הכריז על כך שמדינתו תגדיל באופן משמעותי את תקציב הביטחון. היא תעניק לבונדסווהר, הצבא הפדרלי של גרמניה, הקצאה חד פעמית על סך 100 מיליארד אירו ובנוסף תקציב הביטחון יגדל ל-2% מהתוצר המקומי הגולמי עד 2024. הכרזה זו הפתיעה חברי פרלמנט רבים שזוכרים את הימים בהם מפלגתו של שולץ, שהייתה חלק מממשלת הקואליציה יחד עם הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל, חסמה פרויקטים גדולים של חימוש.

שינוי נוסף שהצבא עלול לעבור הוא החזרתו של חוק שירות חובה. עד שנת 2011 היה בגרמניה חוק של שנת שירות אחת חובה לגברים, אם כי הם יכלו לבחור, מטעמים מוסריים, לבצע שירות אזרחי. תחת מרקל חוק זה בוטל והוחלט כי הוא יחזור רק בעתות של מלחמה או מתיחות גבוהה. המפקח הכללי של צבא גרמניה, תפקיד שמקביל לרמטכ"ל בישראל,  אברהרד זורן, הכריז בראיון לערוץ הטלוויזיה ZDF שכעת היעד שלו הוא להגדיל את הבונדסווהר מ- 20,000 ל-203,000 חיילים. כמו כן, גרמניה מעוניינת במטוסי חמקן מסוג F-35  הנחשבים למטוסי הקרב המתקדמים ביותר בעולם כאשר המטרה היא להחליף 45 מטוסי טורנדו מיושנים משנות ה-70. במקביל היא מחפשת מימון ל- FCAS (Future Combat Air System), מטוס שהיא מפתחת יחד עם צרפת.

פומה של הצבא הגרמני (צילום: David Hecker/Getty Images)
נגמ"ש פומה של הצבא הגרמני|צילום: David Hecker/Getty Images

האם צפויה עסקה עם ישראל?

אתר DW דיווח שלגרמנים ישנה רשימה לא קצרה של מערכות נשק בהן היא רוצה להתחדש- מסוקי תובלה, מערכת טילי ההגנה האווירית פטריוט, ספינות מלחמה וגם מל"טים חמושים אותם היא מעוניינת לרכוש מישראל. גם הבילד הגרמני פרסם השבוע על עסקה אפשרית עם ישראל לרכישה של מערכת כיפת ברזל. לטענתם, פלוריאן האן, סגן מזכ"ל מפלגת CSU ואחראי על מדיניות ההגנה של סיעת האיחוד, דורש להביא את המערכת לגרמניה על מנת להגן על המדינה מפני טילים רוסיים קונבנציונליים שמסוגלים להגיע לערים כמו ברלין או ורשה תוך זמן קצר.

מבדיקת מערכת MAKO עולה כי בישראל לא מכירים עסקה כזו. אמנם, לאור היחסים הקרובים שהתפתחו בשנים האחרונות בין ישראל וגרמניה לא מפתיע כי דיווחים אלו מופיעים באתר שונים בחו"ל. יחסים אלה מתבטאים בטיסות משותפות של חילות האוויר, ניסויים משותפים במערכת מעיל רוח ואף פיתוח כלי שיט לחיל הים. גורם ישראלי בכיר שהתראיין למאקו בעבר שפך אור על השותפות הגדולה בין גרמניה וישראל בתחום הצבאי: "ניסוי ואימון משותף זה מסוג הדברים שרואים מעל לפני השטח, מתחת לפני השטח קורים עוד דברים רבים שהשתיקה יפה להם" הוא הדגיש כי לא יכול לפרט עוד  "לא כדי להסתיר את הקשר בין המדינות אלא בגלל סוג הפעילות".

ובחזרה לחיזוק המסתמן של הצבא הגרמני, אתר DW ציטט את שר האוצר כריסטיאן לינדנר: "המטרה שלנו היא להפוך לאחד הצבאות החזקים באירופה בעשור זה". הנתון הבא מסביר כמה גרמניה רחוקה כיום ממצב זה- כרגע היא מוציאה רק 1.5% על הגנה ועל פי הדיילי מייל היא גם סופגת ביקורת רבה הן מצד ארה"ב והן ממדינות נוספות מברית נאט"ו על כך שהיא לא משקיעה כראוי בתקציב הביטחון שלה.

מטוס הקרב (צילום: Sean Gallup, gettyimages)
מטוס יורופייטר-טייפון של חיל האוויר הגרמני|צילום: Sean Gallup, gettyimages

אז האם סכום של 100 מיליארד יורו יהפוך את צבא גרמניה לחזק יותר?

על מנת לענות על שאלה זו צריך להבין את מצבו כיום. דו"ח עדכני של אווה הגל, נציבת ההגנה של הבונדסטאג (בית הנבחרים הפדראלי), על מצבם של חיילי נאט"ו הגרמנים בליטא מציג תמונה מדאיגה מאוד. לאחר ביקורה באזור בחורף הליטאי הקר היא פירטה כי חסרים לחיילים אמצעים שישמרו עליהם מפני הקור והגשם.

לא רק שהצבא סובל ממחסור בציוד, רכישות מתוכננות של מערכות נשק מרכזיות כגון מטוסי תובלה, מסוקים וספינות מלחמה נעצרו שוב ושוב בשנים האחרונות וכסף שלא נעשו בו שימוש עד סוף אותה שנה פשוט נעלם. למרות שתעשיית הנשק הגרמנית מצפה כעת להזמנות גדולות ומחירי המניות שלה עלו באופן דרמטי במהלך הימים האחרונים, אתר DW ציטט מספר גורמים שפחות אופטימיים לגבי חיזוק צבא גרמניה: מומחית האבטחה קלאודיה מייג'ור טוענת שלצבא הגרמני אין אפשרות להוציא הרבה כסף על קניות ביטחוניות: "יש כבר הרבה פרויקטים של חימוש שהבונדסווהר תכנן אבל לא הצליח לממן". גם חבר הפרלמנט רודריך קיזווטר לא מתלהב מהרעיון ואף מתנגד להחזרת שירות החובה שבוטל ב2011: "לבונדסווהר לא הייתה יכולת לאמן ולצייד מתגייסים ולהצליח לנהל את זה. גם עכשיו זה יהיה יקר וייקח זמן" והוא מוסיף: "זה אומר שה-100 מיליארד יורו ייעלמו מהר מאוד, מבלי שהצבא יהפוך ליעיל יותר".

תוסיפו לזה גם את המחאה של נציגי תנועת השלום שדורשים מגרמניה לא לרכוש מטוסי קרב מסוג F-35 ומבקשים כי כל ראשי הנפץ הגרעיניים של ארה"ב יוצאו מהמדינה. על פי ההערכות, עשרים מהם ממוקמים בבסיס צבאי במערב גרמניה, למרות שהממשלה מעולם לא אישרה עובדה זו באופן רשמי. אזור הבסיס מאובטח בשתי גדרות תיל ומרושת במצלמות. כעת, לא הרחק משער הכניסה, פעילי התנועה הציבו כרזות המזמינות אנשים להתפלל לשלום וקוראות לפירוק נשק ולגרמניה נטולת נשק גרעיני.



למרות הסקפטיות של הגורמים השונים והמחאות, בהקצאה של 100 מיליארד יורו עבור מטרות צבאיות גרמניה בהחלט תהפוך למדינה עם אחת ההוצאות הגדולות ביותר על ביטחון באירופה. השינוי התודעתי שמתרחש בקרב המדינות האירופאיות בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה הוא כנראה בלתי נמנע. אם לאחר תום המלחמה הקרה, הבונדסווהר החל להתמקד יותר ויותר בשליחות זרה, למשל בבלקן, באפגניסטן או במאלי. כעת, הוא חוזר להתמקד בהגנה על ארצו ובעלות בריתו. פוטין מתרכז כרגע בלכבוש את אוקראינה אבל ההבנה שכנראה הוא לא מתכוון לעצור שם מתחילה לחלחל למנהיגים באירופה. גרמניה אולי הראשונה לעשות צעדים ביטחוניים דרמטיים אבל סביר להניח שהיא לא תהיה האחרונה לעשות זאת.