משרד ההגנה הגרמני ומשרד הביטחון הישראלי הודיעו השבוע על סיום מוצלח של סדרת ניסוים במערכת "מעיל רוח" של חברת רפאל על טנק הליאופרד-2 של הצבא הגרמני.

בסדרת הניסויים המערכת הישראלית על הטנק הגרמני אותגרה במגוון רחב של תרחישים, בהודעה ציינו שהמערכת הצליחה לבצע למעלה מ-90 אחוז יירוטים, מוצלחים כמו גם איתור מדויק של מקור האש ובכך הוכיחו את הצלחת שילוב מערכת "מעיל רוח" על הטנק הגרמני.

הדיווח הישראלי מגיע אחרי שטייסים ישראלים התאמנו יחד עם הגרמנים במסגרת תרגיל "בלו פלאג 2021" שכלל גם טיסה משותפת למפקדי חילות האוויר מעל משכן הכנסת בירושלים. ישראל גם קיבלה לאחרונה ספינות וצוללות שנבנו בגרמניה והרשימה עוד ארוכה.

שמונה עשורים אחרי מלחמת העולם השנייה, היחסים בין ישראל לגרמניה הפכו הדוקים מתמיד. "רוב הישראלים לא מבינים עד כמה הקשרים האלה עמוקים וחשובים לביטחון ישראל", אמר לנו גורם ביטחוני בכיר.

הניסוי במערכת "מעיל רוח" של רפאל הגיע אחרי שישראל וגרמניה חתמו על הסכם לרכש מערכות אלה לטנקים של הצבא הגרמני, שבימים אלה נמצא בתהליך של שדרוג והתחדשות אל מול האיום הרוסי וכחלק מנאט"ו.

אנשי משרד הביטחון והצבא הגרמני קיבלו גישה למידע הקשור לפעילות המבצעית של מעיל רוח בצה"ל, כולל על היירוט הראשון שקרה לפני עשור כמו גם מספר רב של אירועים ממבצעי צוק איתן ואלה שבאו אחרי.

מדובר ביחסים עמוקים. לא רבים יודעים, אבל בלב בסיס תל נוף של חיל האוויר, ישנו תורן גבוה עליו מתנוסס דגל גרמניה לצד ישראל. במקום הזה שוכנת טייסת "הברון האדום", על שמו של מנפרד פון ריכטהופן, טייס קרב גרמני ואלוף הפלות בימי מלחמת העולם הראשונה. מדובר למעשה בטייסת כטב"מים משותפת לחיל האוויר הישראלי והגרמני.

טייסת זו מפעילה מטוסים מתוצרת איתן (הרון TP) שהוחכרו מהתעשייה האווירית לחיל האוויר הגרמני. בטייסת מדריכים ישראלים מכשירים את מפעילי הכטב"מ הגרמנים. מי היה יכול לדמיין לפני שנים לא רבות שבישראל תהיה טייסת משותפת לשתי המדינות האלה.

סא
הנספח הגרמני מעניק עיטור למפקד טייסת הברון האדום של חיל האוויר הישראלי, נובמבר 2020 |צילום: IAFsite, Twitter

"ניסוי ואימון משותף זה מסוג הדברים שרואים מעל לפני השטח", אמר לנו גורם ביטחוני בכיר. "מתחת לפני השטח קורים עוד דברים רבים שהשתיקה יפה להם. לא כדי להסתיר את הקשר בין המדינות", הוא מדגיש, "אלא בגלל סוג הפעילות".

"לישראל וגרמניה יש קשרי מודיעין מעולים", מוסיף אותו גורם. "לגרמניה יש שרותי מודיעין איכותיים וגם אנחנו יכולים לתרום להם למשל בהקשר של ההגירה מעיראק וסוריה לגרמניה. מה שכן מותר להגיד הוא שלאורך עשרות שנים, אנשי המודיעין הגרמני היו מעורבים בכל סוגיית השבויים והנעדרים".

אחד מאותם אנשי ביון גרמנים הוא גרהרד קונרד, שהיה בתפקידי מחקר ומבצעים בכירים בביון הגרמני. ב-1998 קונרד הוצב בדמשק סוריה בכיסוי של "נספח תרבות" יחד עם אשתו שגם היא הייתה סוכנת. בתפקידו זה ייצר קשרים עם בכירי חיזבאללה וחמאס רבים.

קונרד היה המתווך בעסקה לשחרור אלחנן טננבאום והחזרת גופותיהם של בני אברהם, עדי אביטן ועומר סוואעד שנחטפו על ידי חיזבאללה. הוא גם היה המתווך שישראל ביקשה בעסקה לשחרור גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב וגם בעסקת שליט.

מדובר גם במתווך המרכזי והמשמעותי בכל הקשור לפרשת רון ארד. כאשר ישראל רוצה לבדוק מידע הקשור לארד או להעביר מסרים לאיראנים וחיזבאללה, זה האיש שמוזעק למשימה.

עבר של עסקאות חשאיות

כדי להבין את תחילת ההיסטורית של הקשרים הביטחוניים בין המדינות צריך לחזור ל-1945, השנה בה הסתיימה מלחמת העולם השנייה. כבר בספטמבר 1945 שלח פרופסור חיים וייצמן מזכר למעצמות שניצחו את הגרמנים ודרש שיפעלו לכך שהם יפצו בסכום של כשני מיליארד ליש"ט על הנזקים שגרמו לעם היהודי כתוצאה מהשואה.

בישראל של אותן שנים הדבר לא התקבל בהבנה והדבר נשמר בסוד עד שראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, חשף את הסכם השילומים בין גרמניה המערבית לישראל. כחמש שנים לאחר מכן ישראל ניסתה לרכוש בחשאי צוללות מגרמניה, עסקה שלא הבשילה כשבמקום נרכשו צוללות בריטיות.

למרות זאת, אותה עסקה שלא הבשילה פתחה את הדרך משום שהרמטכ"ל משה דיין יצא במסגרת ההליך לביקור ישראלי משמעותי ראשון בגרמניה. שנים בודדות אחרי הביקור של דיין התברר שישראל מוכרת לגרמנים אמל"ח שכלל בין השאר תת מקלע עוזי, פצצות מרגמה ועוד ואילו הגרמנים מכרו לישראל מטוסים (כגורם מתווך), טנקים ועוד.

צריך לזכור שבאותן שנים מעטות המדינות שהסכימו למכור נשק לישראל מה שגרם לבכירי המדינה לא להיות בררנים, כך שגם הגרמנים היו אופציה טובה. מה גם שהקשרים הביטחוניים שהיו חשאיים ברובם סייעו בקשרים הגלויים.

נקודה מעניינת נוספת לפני הצוללות, הייתה כשישראל רכשה את טנק ה-M48 פטון. באותן שנים ארה"ב סירבה למכור נשק לישראל אולם בסופו של דבר הסכימה למכור את הטנק באופן לא ישיר. כך נחתמה עסקה חשאית בין ישראל לגרמניה שכללה מאות טנקים מסוג פטון.

רק שני עשורים אחרי מלחמת העולם השנייה הגיעה לגרמניה המערבית משלחת של קצינים וחיילים מחיל השריון הישראלי בפיקודו של יעקב (ג'קי) אבן. המשלחת הסודית למדה את הטנק על אדמת גרמניה וזכתה לעבור הדרכה מקציני צבא גרמנים בהם בוגרי הוורמאכט שהשתתפו במלחמה מול הרוסים והאמריקאים.

צוללות חיל הים (צילום: זרוע הים, דובר צה
צוללת חיל הים. לגרמנים חלק קריטי|צילום: זרוע הים, דובר צה"ל

מפה הדרך נפרצה ובשנות ה-80 כבר החלו שיחות ראשונות לרכש צוללות הדולפין עליהן חתמו עסקה בשנות ה-90. מאז גרמניה הפכה לספקית הצוללות הבלעדית של ישראל. זה קרה בגלל האיכות של הצוללות הגרמניות וגם כי גרמניה מממנת אחוז ניכר מעלות הצוללות. גם ספינות הסער 6 החדשות של זרוע הים הן למעשה כלי שיט גרמנים שייצרו שם.

אגב, בנושא מימון הצוללות ולא רק הן, ישראל צריכה להודות ללא אחר מאשר סדאם חוסיין שליט עיראק. זאת משום שאחרי מלחמת המפרץ נחשף כי חברות גרמניות סייעו לעיראק בפיתוח תעשיות כימיות, כולל ראשי קרב כימיים לטילים איתם איים על ישראל, וגם מכרו נשק לעיראק.

לצד האיום הביטחוני, העובדה שחברות גרמניות סייעו למדינה שאיימה להשמיד את ישראל בתחום הכימי לא עברה בגרון לרבים בישראל ואף בעולם. לכן חשיפה זו הובילה לסיוע כספי גרמני נרחב לישראל ולאותו מימון גרמני לשתיים וחצי צוללות דולפין, לסיוע בציוד ללוחמת אב"כ, טילי נ"מ מסוג פטריוט, הוק, טילי כתף ועוד.

למעשה אם לא הסיוע הגרמני, ישראל הייתה מוצאת עצמה בלי צוללות בשל העלות האדירה. בשנים שלפני חתימת העסקה, כשעוד לא היה מימון, אפילו הרמטכ"ל דאז, רא"ל דן שומרון ז"ל, התנגד לרכש הצוללות. המימון הגרמני פתר את הסוגיה.

טייס גרמני: "לומדים מכם המון"

כיום ניתן למצוא בשורות צה"ל אקדחים תוצרת גרמניה, רובי צלפים כולל ביחידות מיוחדות, כלי רכב, מטוסי אימון של חיל האוויר ועוד כמה מערכות שהסוג שלהן כמו אופן הפעולה אסור בפרסום.

בצבא הגרמני ישולבו בקרוב מערכת מעיל רוח, כבר יש להם כטב"מים ישראלים, טילי ספייק, ושלל מערכות טכנולוגיות. לצד זה הערכה היא כי ישנם מבצעי מודיעין משותפים והעברת מידע הדדית כמו גם אימונים צבאיים משותפים למדינות. בלו פלאג הוא רק האחרון שבהם.

"אנחנו לומדים המון מהטייסים הישראלים", אמר לוטננט ראשון דניס לכותב שורות אלה שהגיע לסקר את הבלו פלאג. "בישראל ביצענו את האימון הכי מציאותי בתקיפת מערכי הגנה אווירית, התמודדות עם מכ"מים של אויב ועם מטוסי אויב שמנסים לסכל את המשימה שלך".

עוד הוסיף הטייס הגרמני כי: "זה משהו שאנחנו מתאמנים עליו בגרמניה. אבל פה למדנו שיטות ודרכים נוספות לגשת למשימה כולל באופן הטיסה, הגבהים שאנחנו טסים למטרה". כפי שפרסמנו בכתבה על הבלו פלאג, גם הישראלים ידעו לספר על למידה של תהליכים מהגרמנים.

שאלות שעלו לפני שנים לא רבות בדבר הקשר הישראלי-גרמני כבר כמעט ולא נשמעות. אל"מ ח', מפקד בסיס עובדה, סיכם את זה כשאמר: "המסר הוא שאנחנו לא שוכחים. במפגשים הם (הגרמנים) לא מתביישים לדבר על זה, אומרים 'היינו במקום רע מאוד'. אני חושב שדווקא מהמקום שאנחנו זוכרים ולא מדחיקים את מה שהיה, הטיסה המשותפת מלמדת שכמה שזה קשה ולוקח זמן, בסוף הטוב מנצח".