ישראל ומדינות נוספות משקיעות מיליונים במערכות הגנה שונות כנגד טילים כדי להגן על עצמן מפני תקיפות מאסיביות. הבעיה היא שבזמן הזה מתחרות המעצמות ובראשן ארה"ב, רוסיה וסין שיהיה כל כך מהיר ומדויק עד שיצליח לחמוק מכל מערכות ההגנה הללו ויהפוך אותן ללא רלוונטיות.
המעצמות הגדולות משקיעות מיליארדים בפיתוח "טילים היפר-סונים", כלומר כאלה שיכולים להגיע למטרה במהירות הגבוהה פי חמש ממהירות הקול ואף יותר. דמיינו שלכיוון מדינת ישראל שוגר טיל שמשייט במהירות של 5,000 או 6,000 קמ"ש ועד שמערכות ההגנה מבינות בכלל מה זה, הוא פוגע ומשמיד את המטרה שלו. לצורך ההשוואה נציין כי טילי פתאח 110 שנמצאים כיום בידי חיזבאללה או סוריה, מגיעים "רק" למהירות של 3 מאך.
הערכה היא שטילים היפר-סונים יכנסו לשירות בין השנים 2025 ל-2030 ומחשבה מפחידה לא פחות היא שיגיעו כעבור כמה שנים גם לארגוני הטרור.
על מה כל הרעש
בתקופה האחרונה המושג "טילים היפר-סונים" כובש יותר ויותר את כותרות בעולם. פעם בארה"ב ופעמים אחרות במצעדים בסין או בהתרברבות של ולדימיר פוטין. נראה שהעולם צועד לעבר נשק חדש, מפחיד ומאיים. אז מה זה בכלל הטיל הזה?
טיל היפר סוני (על קולי) זה בעצם טיל שיוט כמו אלו הקיימים כיום, רק כזה המסוגל לטוס במהירות העולה על מהירות הקול פי 5 (מאך) ומעלה. פיתוח החימוש הזה הולך לשני כיוונים מרכזיים. הראשון טילים היפר-סונים מהירים, כשהרוסים למשל טוענים שהצליחו לפתח טיל שטס פי 10 יותר מהר ממהירות הקול. הכיוון השני זה טילי דאון (גלישה) היפר-סונים.
הפיתוח של הכיוון הראשון דורש מנועים חזקים וטכנולוגיה מתקדמת שתעיף הטיל במהירות כל כך גבוהה בלי שיתפוצץ וכמובן, שגם יפגע במטרה תוך יכולת לנווט אותו באופן מדויק.
הפיתוח של הכיוון השני משמעותו טיל שיוצא מחוץ לאטמוספירה, בין אם בעזרת שיגור של טיל אחר שנושא את החימוש ההיפר-סוני, ובין אם אחרי ששוגר ממטוס. לאחר מכן, הטיל הזה חזר לאטמוספירה תוך גלישה לטווחים של מאות ואלפי קילומטרים.
בניגוד לטיל בליסטי, טיל גלישה היפר-סוני יכול לנווט במהלך הטיסה שלו כך שחוץ מהעובדה שמדובר בטיל מהיר במיוחד, הוא גם קשה מאוד לגילוי ויירוט. שוב, שלא כמו טילים בליסטיים שיוצאים מהאטמוספירה ולא יכולים לתמרן ולכן, יש כבר היום מערכות שיכולות ליירט אותם. למשל החץ הישראלי.
כבר בספטמבר 2017 דיווח "מכון ראנד" שארה"ב, רוסיה וסין קרובות מאוד לפיתוח מערכות לחימה היפר-סוניות. במסגרת מרוץ החימוש העולמי הזה של המלחמה הקרה 2.0 הן משקיעות מיליארדים רבים. ארה"ב לבדה תשקיע במהלך 2020 סכום של 2.6 מיליארד דולר לפיתוח טילים היפר-סונים. הערכה היא שסין ורוסיה ישקיעו בשנה זו סכום דומה ואולי אף גבוה מזה.
במחקר של מכון ראנד נכתב שאם טילים היפר-סונים יכנסו לשירות הם עשויים לשנות את כללי המשחק ואפילו את תהליך קבלת ההחלטות. מדינות יאלצו "להגיב ראשונות" כדי להתמודד עם הטילים האלו. אחד ממחברי הדו"ח ציין כי: "טילים היפר סוניים יגדילו את הסיכוי למלחמה אסטרטגית".
השחקניות על המגרש
מדובר בתהליך הנדסי לא פשוט, מאתגר מאוד גם למעצמות גדולות ועתירות ממון. נדרשים פתרונות הנעה לחום שנוצר בעקבות המהירות הגבוה או לתחום הניווט והדיוק. הערכה היא שבתחום הזה ארה"ב מפגרת מעט אחרי רוסיה וסין, אם כי על פי חלק מהמומחים יש מי שדואג לפרסם את זה לא כי זה נכון, אלא יותר בגלל הניסיון לסחוט עוד כסף.
מצד שני עד כמה שניתן לדעת רוסיה, ובעיקר סין, משקיעות הרבה יותר משאבים בפיתוח של נשק היפר-סוני. לעשה ארה"ב האיצה את פיתוח התחום הזה רק בשלוש השנים האחרונות.
בחודש שעבר דווח בארה"ב שהפנטגון חתם עם חברות "לוקהיד מרטין" ו- DYNETRICS חוזה לפיתוח אב טיפוס של טיל סופר-סוני לטווח ארוך. הפנטגון, על פי הדיווחים, הציב את פיתוח הטילים ההיפר-סונים כיעד אסטרטגי והכרחי להתמודדות מול סין ורוסיה.
גנרל ניל ת'רגוד, שעומד בראש מנהל חטיבת הנשק במשרד ההגנה, אמר כי "בשיתוף הפעולה עם התעשיות ועם משרד ההגנה נתקדם בפיתוח נשק אסטרטגי חדש שימלא תפקיד קריטי בארצנו". לצד זה הפנטגון ודארפ"א מובילים פיתוח של מספר משגרים לטילים סופר-סונים, על פי התאמה לצבא היבשה, צי וחיל האוויר.
ארה"ב ביצעה ניסויים במערכות היפר סוניות וטיל דואה כבר בשנת 2011. ההערכה היא שמאז היא בצעה עוד כמה ניסויים בתחום הזה, אולם רובם חשאיים במסגרת תוכנית פיתוח שמתנהלת במסגר דארפ"א.
ככל הנראה בפיתוח טיל דואה היפר סוני ארה"ב מובילה ורק ביוני האחרון חשפו שם את כזה בשם AGM-183A ARRW שתועד מתחת לכנף של מפציץ B-52. לא קיימים נתונים רשמיים על האמצעי הזה, אולם חלק מהערכות מדברות על טיל שמגיע למהירות של 6,200 קמ"ש.
היעד של התכנית האמריקאית היא לבנות יכולת לשגר טיל שיפגע בכל נקודה בעולם עד 60 דקות מרגע השיגור שלו.
מנגד מציינים בארה"ב שהם חסרי הגנה מפני נשק היפר-סוני. זה לפחות מה שניתן להבין מדוח של ה- GAO, המשרד המקביל למבקר המדינה בארה"ב. "סין ורוסיה מפתחות נשק על-קולי מכיוון שמהירותו וכושר התמרון שלו עלולים להביס את רוב מערכות ההגנה האווירית. ניתן גם להשתמש ביכולות על-קוליות לשפר ולשדרג יכולות תקיפה קונבנציונליות וגרעיניות", נכתב שם.
רוסיה מפתחת נשק היפר-סוני מאז תחילת שנות ה-2000 וככל הנראה האיצה את הפיתוח בשנים האחרונות. במרץ 2018 רוסיה חשפה מספר מערכות לחימה חדשות, אחת מהן זה טיל היפר סוני בשם "אוונגרד". הרוסים טענו שהטיל הזה הפך מבצעי כבר בתחילת 2019 אולם ספק שהדבר נכון וגם בארה"ב התייחסו בביטול להכרזה הרוסית.
#NATO "dismayed" when discovered fighter MiG-31 and Kh-47m2 secret #Kinzhal NATO "panic" when the MiG-31 fires with the Kh-47M2 Kinzhal missile
NATO military satellites have shown their big fear before the Russians put strategic weapons to the border has come tru pic.twitter.com/ApcEjAe5vy
בנוסף לכך, באותו הזמן חשפו הרוסים סרטון שבו נראה מטוס קרב מסוג מיג-31 משגר טיל KINZHAL במהלך אימון. פוטין עצמו התייחס לסרטון וטען שטיל קינזאל טס במהירות פי 10 ממהירות הקול, כ-12,000 קמ"ש, ולטווח העולה על 1,250 ק"מ עם יכולת לשאת ראשי קרב רגילים וגרעיניים. הטיל נראה מבצעי, לפחות על פי הסרטון, אולם מומחים לנושא התייחסו בביטול לנתון של 10 מאך ואף פחות מזה.
ברוסיה דיווחו בעבר גם על פיתוח טיל היפר סוני בשם 3M22 Zircon. על פי הדיווח הרוסי הטיל הזה מיועד להשמיד ספינות והוא מגיע למהירות של 8 מאך ולטווח של 400 ק"מ. את הטיל הזה ניתן לשגר ממפציץ TU-22 או מספינת טילים כפי שעשו בניסוי שנערך באפריל 2019.
סין כמו בלא מעט מקרים היא תעלומה בתחום הזה, אולם מומחים רבים מעריכים שהאיצה באופן משמעותי את התוכנית שלה לפיתוח טילים היפר סונים בשנת 2014. למעשה, בארה"ב היו מי שציינו שסין בנתה פי שלוש מתקנים לפיתוח הנשק הזה.
במצעד הצבאי הענק שהיה בכיכר טיאנאנמן, לציון 70 שנה לסין הקומוניסטית, הסינים חשפו בין השאר את הטיל ההיפר-סוני DF-17. מדובר בדגם הגלישה שנושא נשק גרעיני ומשוגר מטיל בליסטי. על פי הדיווחים הוא מגיע למהירות של 10,000 קמ"ש בלי ספק מהווה אתגר למערכות הגילוי והיירוט.
"אף כוח לא יוכל לזעזע את המולדת הגדולה שלנו. ואף אחד לא יוכל לעצור את ההתקדמות של העם והאומה", אמר נשיא סין, שי ג'ינפינג, במהלך המצעד.
סין חשפה גם את טיל DF-ZF שמאז שנת 2014 ביצע לפחות שבע טיסות ניסוי שרובן הוגדרו כמוצלחות. הוא נע במהירות שבין 6,000 ל-12,000 קמ"ש ומגיע לטווח של כ-3,000 ק"מ.
על פי מגזין ג'יינס מדובר בטיל מאוד מדויק בעל יכולת לשאת ראש קרב קונבנציונלי או גרעיני. על פי חלק מהמומחים הטיל הזה נועד גם להשמיד נושאות מטוסים אמריקאיות. סין כמו שזה נראה פחות מתקדמת מארה"ב בתחום, אולם מתקרבת אליה בצעדי ענק.
איפה ישראל בסיפור
על פי פרסומים זרים גם ישראל מפתחת טילים על קוליים, אולם לא מדובר בטילים מהירים כמו אלה של המעצמות הגדולות.
אחד מאותם טילים שמפותחים על ידי ישראל זה ה- Rampage תוצרת התעשייה האווירית שעל פי פרסומי התעשיות נכנס לשירות בשנת 2019. טיל שניתן לשגר ממטוסי ה- F-16 וה- F-15 של חיל האוויר, וגם ממטוסי החמקן F-35. בפרסומים זרים אף נטען שנעשה שימוש בטיל הזה במהלך תקיפות בעיראק וסוריה.
The U.S. Air Force successfully conducted the first flight test of its AGM-183A Air Launched Rapid Response Weapon, or ARRW, on a B-52 Stratofortress aircraft on June 12 at Edwards Air Force Base, Californiahttps://t.co/N8wluNSayE pic.twitter.com/bdNrDRDpTr
הערכות הן שטילי הדאייה הסופר-סונים יכנסו לשרות מבצעי במהלך העשור הבא, וכשזה יקרה מערכות הגנה נגד טילים יהיו חסרות משמעות. לחילופין, מדינות מאוימות יאלצו להשקיע עוד מיליארדים בפיתוח אמצעי גילוי ומערכות יירוט חדשות שידעו להתמודד עם טילים היפר-סונים. דבר אחד בטוח, הטילים האלה כבר מאיצים את מרוץ החימוש העולמי שמתנהל במסגרת המלחמה הקרה 2.0.
מבחינת ישראל מדובר בכאב ראש לא פשוט. ייצוא נשק רוסי מכל סוג שהו למדינות ערב העויינות את ישראל זה רק עניין של זמן, גם במקרה של הטילים האלה. אם וכאשר זה יקרה, מערכות ההגנה האווירית של ישראל שפותו במימון רב יהיו חסרות ערך עד לפיתוח או שדרוג שייקר את הסיפור עוד יותר. ישראל תאבד את היתרון שלה באחד מהתחומים היותר רגישים מבחינה ביטחונית.
מצד שני זה גם הטבע של העולם הטכנולוגי, ומפתחי המערכות יודעים שלא לעולם חוסן. פיתוח מערכת הגנה נגדית זה רק עניין של זמן, הגלגל ממשיך להסתובב.