כל הזוועות ששמעתם על אוהלים, מקלחות מתפוררות, חדרי אוכל שמעלים חשד לשימוש חכם בממצאי מבצע לכידת החתולים מאתמול – כל אלה הם סיוט מעורפל בעבור חלק מהעולים על מדים, אבל פה ושם נופלים ברי מזל דווקא על בסיס מוצלח במיוחד. אלה יכולים להפיג את הזיעה הקרה בשחייה קצרה בבריכה הבסיסית, או אולי לעבוד על המתחים באולם הכושר המדוגם. הנה כמה מהבסיסים שהכי שווה לשרת בהם, או אפילו לקפוץ אליהם לביקור.
נציג חיל האוויר: חצרים
נציגות לחיל האוויר ברשימה הזאת היא די מובנת מאליה, לא? שמועות על הבסיסים המפנקים בחיל הכחול כבר פרשו להן כנפיים מאז קם בסיס חצרים, שהוא הבסיס הראשון של החיל שנבנה מהיסוד כבסיס חדש, ולא על שטחו של בסיס בריטי קיים. האמת? על פי רוב, יש בשמועות האלה לא מעט אמת. בסיס חצרים נמצא בסמוך לקיבוץ חצרים, מערבית לבאר שבע. שיכון המשפחות של הבסיס הוא יישוב רשמי ששמו "מחנה יפה".
איך האוכל: הדגש הוא לאו דווקא על חדר האוכל עצמו: על האש מסורתי בימי חמישי, סניף בורגראנץ', שק"ם סביר פלוס ובנוסף שקמ"מ (שק"ם משפחות – ולמעשה סופרמרקט שגם החיילים רשאים לקנות בו) הופכים את המבחר למגוון למדי.
איך המגורים: סטנדרט לא רע, נוח, מרווח ונקי.
איך התנאים: כיאה לבסיס שמאכלס טייסות חשובות ואת בית הספר לטיסה וגם ממוקם צמוד למוזיאון חיל האוויר, התנאים מעולים: הסעות לטייסות, בריכה, חדר כושר מדוגם לחלוטין, אולם קולנוע, מגרשי כדורגל וכדורסל. מדובר בבסיס שבטח יצאו ממנו לא מעט סיפורי אהבה של פרחי טיס שפגשו בשבילים מדריכות במוזיאון חיל האוויר שהיו בדיוק בדרכן לבריכה. ואם לא בא לכם קולנוע, תמיד אפשר לצפות מחלקו המערבי של הבסיס בשקיעה מדברית.
מעוזי הג'ובניקים: הבקו"ם בתל השומר והקריה בתל אביב
מדובר בבסיסים שכל חייל בצה"ל הזדמן אליהם לפחות פעם אחת. הבקו"ם (בסיס קליטה ומיון) מקבל את פני המתגייסים לצה"ל, ובקריה תמיד יתקיים איזה דיון חשוב. מדובר בשני בסיסי ג'ובניקים מוצלחים במיוחד, למי שמעדיף להגיע הביתה לפני החשיכה.
איך האוכל: אז זהו, שאתם הולכים להיות מופתעים. כבר כמה שנים שהאוכל בבקו"ם מוכתר כמוצלח במיוחד, אולי אפילו המוצלח בצה"ל – יכול להיות שמנסים להטעות את הטירונים הצעירים לקראת השירות הארוך הצפוי להם? בקריה נערכה באחרונה רפורמה בנושא ההסעדה, כך שאפשר פשוט לגשת לחדר האוכל בצהריים ולבחור ממגוון הדוכנים, שמציעים לעתים המבורגר וצ'יפס, אוכל מוקפץ, סלטים ועוד. מעבר לכביש מחכה קניון עזריאלי על שלל מסעדותיו, ונסיעת אוטובוס קצרה תוביל למרחב הקולינרי של מרכז תל-אביב. ואם שום דבר לא מספק, תמיד אפשר להביא בבוקר אוכל של אמא.
איך המגורים: זה היופי – שאין! מדובר בשירות מפנק של יומיות.
איך התנאים: כיוון שמכבים כאן את האור לקראת הערב, זה פשוט לא משנה, מה שמשדרג את הבסיסים הללו כנחשקים, לפחות בעבור מי שהוא פחות בקטע של צבעי הסוואה ויותר בקטע של צביעת טבלות ייאוש התלויות על לוח השעם במשרד הממוזג.
פינוק לחי"רניקים: בא"ח גולני ובא"ח צנחנים
בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גולני שברגבים ובא"ח צנחנים שפיפון שבשומריה מוכפפים בזאת תחת קטגוריה אחת, על אף היריבות ארוכת השנים בין החטיבות. לשני הבא"חים קוראים "לונה בא"ח", בשל התנאים המפנקים של הבסיסים החדשים – שנבנו על פי אותו המודל בדיוק בעיצובו של האדריכל שמואל שילה. מדובר בעיצוב מתקדם שהיווה פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, כזה שלוקח בחשבון את מרכיבי האימונים וגם את צרכי החייל עצמו, וששיפר לאין שיעור את התנאים המקובלים. שני הבסיסים כמעט זהים, עד לרמת בחירת המרצפות והכיכרות שבחוץ.
שני הבסיסים נבנו על פי מודל אמריקאי, כחלק מפרויקט שמממנים האמריקאים עקב הסכם וואיי, במסגרתו התחייב צה"ל להעתיק בסיסים מהשטחים ולהקימם בתוך שטח מדינת ישראל. עלות כל אחד מהבסיסים נאמדה בכ-40 מיליון דולרים. בא"ח צנחנים נחנך ב-2001, ואילו בא"ח גולני נחנך ב-2004. שני הבסיסים נועדו כמובן להכשרת טירונים באימון בסיסי ובאימון מתקדם.
איך המגורים: בכל אחד מהבסיסים יש שני מפלסי מגורים, שיגרמו לכם לשכוח מהאוהלים בהם נהגו טירונים לישון פעם (או בבא"חים של חטיבות אחרות). החיילים ישנים בחדרים ממוזגים, כשלכל אחד מהם ארון אישי ואפילו תקעי חשמל אישיים ליד כל מיטה. לכל מחלקה יש מקלחות ושירותים בשפע, להבדיל מבבא"חים הישנים.
איך התנאים: לא סתם קוראים להם "לונה בא"חים" ו"בתי מלון": כל אחד מהבסיסים הללו כולל 80 מבנים ובהם מרפאת שיניים, מרכזי רווחה וספורט, מגרשי כדורגל וכדורסל, מסלולי ריצה וחדרי כושר מדוגמים. ליד הפלוגות יש מתקנים נוספים לאימון גופני – חבלים ומתח, למשל. כבר בכניסה אפשר להבחין בעמדות הש"ג הממוזגות, סוג של פאטה מורגנה צה"לית; הרחוב הראשי מטופח ובו מדשאות, כיכרות ובית כנסת מהודר וגדול. לכל פלוגה מועדון נפרד עם טלוויזיה, עמדת אינטרנט אזרחי ואולם ספורט. יש אפילו מכונות כביסה ומייבשים, וגם את הלימודים עוברים החיילים באודיטוריום עם כיסאות מרופדים – שעליהם, כמו הטירונים של פעם, הם כמובן נרדמים. יש שלוש חנויות שק"ם הפועלות עם חצות, וגם ספרייה. השטח הכולל של הבא"ח הוא 300 דונמים, הכוללים קריית מטווחים, שטחי אימון, מבני משרדים והדרכה ועוד. לצה"ל זה עובד לא רע – עצם הימצאותם של המתקנים הנדרשים בבסיס אחד מביאה לחיסכון עצום בזמן הכשרת הלוחמים, שלא צריכים לנסוע שעות למטווחים. והטירונים? לא בדיוק מתלוננים.
נהנים בדממה: בסיס שייטת 13 בעתלית
בסיס הקבע של אנשי הקומנדו הימי ממוקם בחוף עתלית, אחת מרצועות החוף היפות בארץ. הבסיס, בו מתקיים מסלול ההכשרה הארוך והקשה של לוחמי השייטת ומשרתים בו גם הלוחמים הותיקים ביחידה, מבודד כמובן מאוכלוסייה אזרחית ואינו פתוח לביקורים. רוב הפעילות הנעשית בתוכו מסווגת – אבל המידע על התנאים המפנקים כבר הספיק לזלוג החוצה.
איך האוכל: על פי השמועות האוכל מעולה, ולוחמינו האמיצים אפילו זוכים לשתי ארוחות בשריות ביום – די נדיר בנוף הצה"לי. למה? פשוט כיוון שבמסגרת האימונים המפרכים שורפים הלוחמים לא מעט אנרגיה.
איך המגורים: בחיל הים טוענים שהחדרים "משוגעים", ושאפילו יש בכל אחד מהם טלוויזיה.
איך התנאים: מעולים. חדר כושר, אולם קולנוע, מגרשי כדורסל, כדורגל ואפילו טניס, ולא פחות מסאונה וג'קוזי. בשטח הבסיס יש אפילו מנזר צלבני עתיק, שהכניסה אליו אסורה לבאים מבחוץ. אבל גולת הכותרת היא, ללא ספק, רצועת החוף הפרטית המרהיבה שמשמשת אמנם לאימונים, אבל אפשר לנחש שגם ללא מעט הנאה. אגב, החוף הפרטי הזה סגור אפילו בפני כלי השיט של חיל הים שלא ניתן להם אישור מיוחד לכניסה.
נופש חורפי: מוצב החרמון
מוצב החרמון משמש את יחידות המודיעין המתקדמות ביותר של צה"ל והוא אחד מהבסיסים המסווגים ביותר בצבא, אבל מי שהתמזל מזלו והגיע לשם – יתאהב מיד. הבסיס ממוקם בגובה של יותר מ-2,200 מטרים והוא קרוי "העיניים של המדינה", ולא בכדי.
איך האוכל: המטבח מספק אוכל חם ללא הפסקה, לרוב לא רע בכלל.
איך המגורים: חמימים ונעימים, לא משנה מה מזג האוויר בחוץ.
איך התנאים: ביום בהיר ניתן לראות מהבסיס את דמשק, שלא לדבר על כל נקודה בצפונה של ישראל, ובחורף נהנים כמובן משלג מרהיב. הבסיס ממוקם ברובו במעבה האדמה, כך שגם אם קר מאוד מעל לפני הקרקע, למטה חמים ונעים. את כל הצרכים, החל בחדר האוכל וכלה בחדר הכושר, תמצאו ממש מעבר לדלת. מדובר בבסיס קטן, משפחתי וחם, לפחות מבפנים.
