דני סטירין (54) היה עד לפני כמה שנים איש עסקים מצליח שנראה שיש לו הכל. נסיעות רבות לחו"ל, עסקאות נדל"ן גדולות ומפעלים מניבים, היו גורמים למביט מהצד לחשוב שדני "חי את החלום". למרות ההצלחה, דני הרגיש שאלה לא החיים בהם הוא מעוניין.
כשאביו נפטר, דני יצא למסע בחיפוש אחר מסלול חיים חדש. הוא עזב את העסקים, מכר את הנכסים שבבעלותו והחליט לקנות חלקת אדמה. במשך כמה שנים הוא חסך במטרה שיוכל לבנות יחד עם אשתו וילדיו את החלום הגדול האמיתי שלו: חווה טיפולית שתהיה בית פתוח ובטוח לכל מי שצריך עזרה.
"הקמנו אצלנו בבית חווה שנפתחה לקבוצות רבות ומגוונות שהיו צריכות עזרה. יש בה מרחבים ירוקים, סוסים, פינות חי זואותרפיות ולמעלה מ-30 אנשי צוות מקצועיים", מספר דני בשיחה עם mako.
"התחלנו בלארח קבוצות של ילדים, המשכנו לבעלי צרכים מיוחדים, משם לנוער בסיכון, נשים שהותקפו מינית, אסירים. מגיעים אלינו בכל שבוע יותר מ-1,000 אנשים. בין כל הקבוצות, נמצאת אצלנו קבוצה מיוחדת שמגיעה לכאן באופן קבוע - לוחמים שמתמודדים עם פוסט טראומה".
החיבור ללוחמים לשעבר החל לפני כשלוש שנים. "הגיע אליי לחווה בחור וביקש עזרה", דני משחזר. אותו בחור סיפר שהוא מתמודד עם קפיצות פתאומיות, חרדות, ופחדים עמוקים שמתעוררים מכל רעש קטן. "אבא שלו, שהתלווה אליו, סיפר לי שהוא לא יצא מהבית כמה שנים, לא חי חיים עצמאיים, ושכנראה, הבן שלו מתמודד עם פוסט טראומה".
זו הייתה הפעם הראשונה שהגיע לחווה של דני מתמודד עם פוסט טראומה. "הוא הפך לחלק בלתי נפקד מהחווה ולמדנו שנינו לדבר את אותה השפה. לאט-לאט הגיעו לכאן עוד ועוד מתמודדים, והיום, נרשמו כאן כבר למעלה מ-150 כאלה".
דני למד מקרוב את העולם של המתמודדים עם פוסט טראומה. הם סיפרו לו על הסבל, על הלילות בלי השינה ועל התפרצויות הזעם. דני יצר קהילה של ממש עבור המתמודדים, שמצאו בחווה בית בטוח בו הם יכולים להרגיש בנוח להציף את כל הפחדים.
"החווה הצילה לי את החיים"
יהודה חסיד (41), הוא מתמודד פוסט טראומה שמגיע באופן קבוע לחווה של דני. לפני כמה שנים, בעקבות משבר אישי שחווה, צפו אצלו לפתע הרבה רגשות שהודחקו והוא לא ידע איך להתמודד איתם, עד שאחיו זיהה שמדובר ככל הנראה בפוסט טראומה.
יהודה התגייס לשירות צבאי כלוחם במשמר הגבול. הוא סיים את ההכשרה ושובץ במחסום ארז, שם אבטח את הכניסה והיציאה במעבר גבול עזה. באחת המשמרות הגיע מחבל שזרק רימונים עליו ועל חבריו לצוות. יהודה נפצע ועבר סדרת ניתוחים, תהליך שיקום ארוך כשלמרות האירוע, בחר לחזור לשירות ואף יצא לקורס קצינים.
מהשירות הצבאי השתחרר יהודה בשנת 2014. אז עוד לא הרגיש שמשהו קורה. "היו לי הרבה טריגרים לאורך השנים, הרבה סימני אזהרה שהגוף שלי רצה שאקשיב להם, אבל לא הקשבתי. זה דברים שהיו שם תמיד - הדחקות, דברים שאגרתי. אבל רק בשנה שעברה הכל התפוצץ", הוא אומר השבוע ל-mako.
אז, בעקבות אירועים אישיים בחייו, דברים התחילו לצוף. עד לאותה השיחה החשובה עם אח שלו, שהסביר לו עם מה לדעתו הוא מתמודד, יהודה לא העלה בדעתו שיכול להיות שהוא סובל מפוסט-טראומה.
ההבנה של יהודה גרמה לו להתחיל לחקור. הוא נכנס לקבוצות פייסבוק, שאל שאלות וקרא מאמרים כדי להבין מה עומד מאחורי הפוסט-טראומה איתה הוא מתמודד. באחת השיחות ברשת החברתית, תגובה משנת-חיים המליצה ליהודה להגיע לחווה של דני כדי לשפר לעצמו את איכות החיים.
"הגעתי לחווה של דני בפעם הראשונה. אמרתי שבתור התחלה, אני מוכן רק להקשיב. הקשבתי, וזכיתי להכיר את דני ואת החבר׳ה המדהימים שמגיעים אליו לחווה. הם הדגישו שבחווה אין שום דבר שיפוטי, ושהכל בסדר כי אנחנו יחד. בכל מפגש פגשתי עוד חבר ועוד חבר. עם הזמן, הרגשתי שאני חלק מקבוצה".
"אנחנו נפגשים אחת לשבוע בימי ראשון, ואנחנו מרגישים שאנחנו חיים מראשון לראשון", יהודה משתף. "בימים שאתה יודע שאתה חייב לפרוק אתה כותב בקבוצה, מגיע לחווה, ויודע שמישהו יהיה שם בשבילך. יש בחווה משהו מאוד מרפא. אנחנו אומרים שהשכינה נמצאת שם. המקום הזה מביא לנו כוחות כי הוא מלא באנשים שיבינו אותך יותר טוב מכולם".
בכאב הוא מוסיף: "עמדנו על החומה ושכבנו על הגדר וזה עלה לכולנו מחיר יקר. החווה של דני נותנת לך את האפשרות להפוך את תחושת הכאוס שבה אתה חי לתחושת אופוריה. המקום הזה מציל חיי אדם".
כשאלו שעוזרים צריכים עזרה
דני מספר שהטיפול בהלומי הקרב ממומן כולו מכיסו ומחסכונותיו. החווה מלווה מתמודדים עם פוסט טראומה לצד מתמודדים עם אתגרים נפשיים נוספים כבר שנים רבות, ומספר הבקשות לעזרה רק הולך וגדל. "בין חמישה לעשרה אנשים פונים אלינו בכל יום לעזרה על רקע אובדני, ולאט לאט מתקרב היום שבו לא יהיה לחווה מספיק כסף כדי לעזור לעולם".
לאחרונה דני יצא לקמפיין גיוס המונים באתר "give back" שבו ניתן לתרום כדי לעזור לחווה להמשיך את הפעילות מצילת החיים שלה. "המקום הזה עשה לי טוב", מסכם יהודה, "ואני רוצה שימשיך להיות טוב. לי, ולבאים אחריי".
ניתן לתרום לחווה של דני בקישור המצורף.
