בדצמבר 1996 הוזמנו כתבים ואנשי חדשות על ידי דובר צה"ל לאחד מבסיסי צה"ל השוכן באזור צפוף. נאמר להם שהם יצפו בתרגיל של סיירת חדשה שהוקמה אז על ידי הצבא. העיתונאים הגיעו לאזור התרגיל, התארגנו על הציוד וצפו על השטח הסבוך שמזכיר כל כך את שטחי לבנון. פתאום לעיניי הכתבים ההמומים צמחו להם מתוך האדמה כמה עשרות חיילים שהחלו להמטיר אש לכיוון מטרות קרטון שהוצבו מבעוד מועד. מספר דקות אחר כך הגיע מסוק בלק הוק של חיל האוויר אסף את הלוחמים ונעלם - וכך נולדה לה סיירת אגוז כפי שאנחנו מכירים אותה, יחידה שהביאה לכדי אומנות את נושא ההסוואה כפי שהראנו לכם בתמונה שפרסמנו השבוע.
כמו בצה"ל, גם בצבאות העולם היה ברור מאז ומתמיד כי מדובר בנושא שהוא חלק מהותי מהלחימה ומההתמודדות עם האויב.
תחילת הדרך: הקוסם שהעלים עיר שלמה
מיומנות ההסוואה עברה כמה גלגולים לאורך השנים. בעבר לא הייתה הסוואה כמעט בכלל; צבאות העולם נהגו להילחם בשורות כשהם לבושים במדים מרשימים וזועקים קריאות קרב. המדים, למשל המעילים האדומים של הצבא הבריטי, נועדו יותר לגאוות יחידה וזיהוי בערפל. אבל מהר מאוד הבינו הלוחמים שמה שמקל עליהם לזהות זה את זה מקל גם על קלעי האויב, ולפני מאה שנה החלו להופיע המדים והציוד כשהם מוסווים ומותאמים לאזור הפעולה.
עם השנים הפכה ההסוואה ליצירת אומנות של ממש - ואכן, לא פעם גייסו צבאות העולם אומנים, להטוטנים וקוסמים בכדי "להסתיר" את צבאם. הקוסם ג'אספר מסקליין גויס במלחמת העולם השנייה על ידי בעלות הברית. הוא הצליח, בעזרת אשליה אופטית ושימוש נכון בתאורה, להעלים עיר שלמה (אלכסנדריה), ואת תעלת סואץ. הגרמנים לא ידעו שהם מפציצים חול מדבר ולא את עיר הנמל החשובה.
המדים שעובדים על האישונים שלך
בכל מה שקשור למדי צבא מוסווים, החלוצים והמובילים בתחום היו הקנדים, שהמציאו מדים "דיגיטליים". צבע המדים נראה כאילו מסתכלים על מסך מחשב קרוב מדי - ריבועים רבים של צבע מותאם תוך הקפדה על טשטוש המעבר בין כתם לכתם, ללא קווים חדים. מדובר במלאכת מחשבת שנועדה "לעבוד" על האישונים של האויב. מערכת המדים הזו נכנסה עם הזמן לעוד הרבה צבאות; היא נחשפה לראשונה על ידי צבא ארה"ב במתכונת המדברית שלו במהלך הלחימה בעירק, ובשלוש השנים האחרונות ניתן לראות שכל לוחמי ארה"ב בעירק מצוידים במדים האלה. על פי גורמי צבא אמריקאים המדים הדיגיטליים הוכיחו עצמם במארבים לחמושים עירקים ואפגנים. עלות סט מדים כזה לחייל היא 76 דולר, לא זול בכלל.
ההמשך הוא כמובן בציוד וכלי המלחמה. כמו המדים גם כלי הרכב צבועים בצורה כזו שתעלים אותם מעין האויב. בצה"ל צבועים טנקי המרכבה בצבע שבין השאר נועד לספוח את החול ואבק הסביבה ובכך להתאים אותו לאזור הלחימה. את מטוסי הקרב שלנו ניתן לראות כיום בשני סכמות צביעה - אפור מלמטה כדי להיטמע בשמיים, ומנומר למעלה כדי להיטמע בקרקע.
דיביזיות רפאים
בעיה גדולה של צבאות העולם זה לוויינים ותצפיתנים. הדרך להתגבר עליהם היא באמצעים פשוטים וישנים: עץ וגומי. גם כיום נוהגים צבאות בעולם לייצר דיביזיות רפאים ורק בשבוע שעבר הזכרנו פה באתר את הטנקים המתנפחים של צבא רוסיה. כיום מדובר באומנות של ממש ובמקומות רבים צריך לעמוד ליד המטוס בכדי לראות שהוא לא יטוס לעולם, או שהטנק שמגן על הבסיס לא ירה אף פעם.
באירן, על פי פרסומים אמריקאים, משתמשים במפעלי דמה שלמים בכדי להערים על כל תקיפה עתידית. האירנים מילאו את ארצם בסוללות נ"מ מבד וגומי וגם באתרי שיגור רבים, כאשר לא ניתן לדעת אם יש שם באמת טילים או שסתם מדובר בחור באדמה. בצבאות ערב בכלל מבינים את חשיבות הנושא ומדי פעם מתפרסמות בעיתונות תמונות של מטרות דמה אותן זיהו בתצלומים של גוף ביון זה או אחר.
בצבאות העולם נוהגים כבר שנים לבנות מטוסים מעץ שנראים מהאוויר בדיוק כמו האמיתי. בצה"ל כיום לא מדברים כמובן על הנושא אך אין ספק שיש מודעות בתחום; כבר במלחמות ישראל, כך לפי הסיפורים שעוברים בין החיילים, חיילי צה"ל לא הסתפקו רק בטנק מעץ -הם גם דאגו ליצור קוליסים באדמה, כאילו הטנק נסע לעמדה. היום יש לצה"ל בסיסים שנחשבים לבתי הספר להסוואה מהמובילים בעולם, ואין כמעט חייל בצה"ל שלא עובר שם כדי ללמוד את רזי המקצוע.
