עד לפני כחודש וחצי שירת חסן, קצין סוני בדרגת סגן (בערבית "מֻלאזם-אוול"), בדיביזיה משוריינת מספר 5 של צבא סוריה. מאז מרץ 2011 הוא לחם כחייל בצבאו של אסד בדיכוי המהומות, עד שהחליט שהוא לא יכול יותר. לא יכול להפנות את הנשק שלו לעבר בני עמו.
בעזרתה של רשת מאורגנת שמפעיל "צבא סוריה החופשית", הצליח חסן לערוק ביחד עם עוד קצין וחייל. השבוע, בעודו נלחם בכוחותיו של אסד בעיר חומס, ובלי לחסוך בזעם ובקללות, הוא הסכים לתת לנו הצצה נדירה לזוועות שמתרחשות שם מדי יום.
"כל החיים ידעתי שאת הנשק אני מכוון רק על הציונים שכבשו את הגולן", הוא אומר לנו בראיון שנערך דרך פייסבוק. "כשהתחילו ההפגנות האמנתי שזה בגלל המוסד הציוני וה-CIA, שהם אלו שגרמו לחלשים ולעניים להתקומם".
השתתפת בדיכוי יותר מחצי שנה. למה החלטת לערוק?
"האל הגדול עשה לי חלומות רעים בלילה. היה לי ברור שאסור לי לירות ושאני חייב לברוח. יותר מחודש תכננתי ביחד עם עוד שני גיבורים את הבריחה, עד שהצלחנו ליצור קשר עם האנשים של השאהיד החי עלי".
עלי, מסביר חסן, הוא קצין בדרגת סגן אלוף (בערבית "מקדם") שערק מהצבא הסורי ועכשיו הוא מפקד על יחידה של "צבא סוריה החופשית" שנמצאת באזור הגבול הצפוני עם לבנון. לדבריו יש אנשים שמומחים ביצירת קשר עם קצינים וחיילים שרוצים לערוק.
קיבלת הודעה חדשה – מהאויב
שיחה עם האויב, עם קצין קרבי מצבא סוריה, היא אירוע מרתק ופתח לאופטימיות זהירה. האם זה יהיה הדיאלוג הראשון שיוביל אותנו לכוס קפה בדמשק? כל גורם שאתו יצרתי קשר הבהיר שהדבר רחוק מאוד מהמציאות.
הדרך לראיון עם סגן חסן הייתה רצופה מכשולים. המשטר בדמשק מנסה ככל יכולתו לבודד את סוריה מהאינטרנט, וגם כאשר מצליחים ליצור קשר ברור לכולם שסוכני המודיעין הסורי יכולים להיות צד בשיחה.
את הקשר הראשוני עם חיילים סורים עשיתי בעזרתם של הבלוגרים הסורים walls ו-Maysaloon, שעזרו בעיקר בייעוץ והכוונה לדפים הנכונים ברשת. התגובות הראשונות שקיבלתי נעו בין קללות להתעלמות. הקשר עם סגן חסן נוצר דרך דף הפייסבוק The Syrian Revolution, שבו חברים מעל ל-350 אלף איש. בשיחה הראשונה הוא קבע מספר מילות קוד שבעזרתן תקשרנו דרך כמה דפים שאותם הוא פתח, בכל פעם דף אחר. בעזרת מילות הקוד ומשפטים נוספים שנקבעו מראש, ידעתי שתמיד אותו אדם נמצא מולי.
גם לסגן חסן, שמגיע מאחד מפרברי דמשק, לקח זמן עד שהסכים לדבר עם עיתונאי ישראלי. הוא בן 25, עדיין לא התחתן, משרת כבר שבע שנים בצבא הסורי. ההורים והאחים שלו עדיין מתגוררים בפרברי דמשק והוא חושש לחייהם. "אל תפרסמו את השם שלי", הוא כתב באנגלית רהוטה, "אני מפחד שהשביחה (אנשי כוחות הביטחון של המשטר, ש"ל) יגיעו למשפחה שלי". בתחילת השיחה הוא לא חסך במילים קשות, כולל קללות. לבסוף, מתוך הבנת כוחה של התקשורת, הוא הסכים להתראיין. ההתכתבות עמו נקטעה שוב ושוב, בעיקר בעקבות הניתוקים שמבצע המשטר הסורי. בכל פעם שנעלם לא היה ברור אם נצליח למצוא אותו שוב. גם הפחדים נכנסו ללב, אולי הוא נהרג או נפצע.
מוציאים עריקים להורג – ועורפים את ראשיהם
היום כבר ניתן לומר שבסוריה יש מלחמת אזרחים, ולא רק התקוממות עממית. "צבא סוריה החופשית", כוח גרילה שנלחם בכוחות הצבא שנאמנים למשטר, הוקם על ידי הקולונל חוסיין חארמוש, שערק מהצבא הסורי. ביוני האחרון נתפס חארמוש על ידי כוחותיו של אסד ואולץ להופיע בטלוויזיה הממלכתית, כנראה אחרי חקירה שלא ניתן להגדירה כעדינה. בשידור התנער חארמוש מהעריקים, לא לפני שביתו שבצפון מערב סוריה נהרס וכמה מבני משפחתו הוצאו להורג.
זה היה רק עניין של זמן עד שהשפעת אביב העמים הערבי תגיע לסוריה. המהומות שם החלו בינואר 2011, וחודשיים לאחר מכן הפכו להתקוממות רחבת היקף במדינה. בחודש זה החלו להגיע השמועות הראשונות על מעשי ההרג של השלטון. בתחילה טיפלו במפגינים אנשי כוחות הביטחון של המשטר, השביחה, אך משהבינו במשטרו של בשאר אל אסד שהתופעה גדלה ומתעצמת, שלחו גם את כוחות הצבא: דיביזיה 4 ככוח מוביל, מגובה בדיביזיות 5 ו-7.
"במרץ מפקד הדיביזיה שלנו קיבל את המכתב של הכלב בשאר לצאת לכיוון דרעא", נזכר חסן. "יצאנו לשם ביחד עם הכלבלב של בשאר, מאהר, והדיביזיה שלו (מאהר אל אסד הוא בן משפחתו של בשאר ומפקד על דיביזיית העילית מספר 4 – ש.ל). הכלבים של מאהר לא חיכו הרבה לפני שהורו לנו לפתוח באש חיה נגד הגיבורים של העם. בהתחלה היה שם בלגן וחלק מהחיילים דיברו על זה שיורים על אזרחים וחייבים להפסיק את זה. לא ראינו שם אפילו מפגין אחד עם נשק ביד, אבל ההוראה הייתה שאנחנו צריכים לירות כדי להרוג ולהפחיד את מי שיישאר חי. מאוד מהר אותם חיילים שעשו בלגן נעלמו ולא ראיתי אותם יותר". מספר העריקות הגבוה ביותר מצבא סוריה היה אחרי האירועים הקשים בדרעא. לסגן חסן לא לקח הרבה זמן להבין שהוא חייב לעבור לצד השני.
כבן לעדה הסונית, איך יכולת לירות על בני העדה שלך?
"האל יודע ועדי שראיתי בעיניים שלי איך הוציאו חיילים להורג. היה חייל בחטיבה של הדיביזיה שלי שניסה לברוח אחרי ששמע על הטבח בחאמה, שם הוא גר. אחרי שתפסו אותו החליטו הקצינים הגדולים להרוג אותו מול העיניים שלנו. בהתחלה ירו לו בברכיים ואחרי שצעק חזק הרגו אותו. האל עדי שהחייל הזה הוא היום שאהיד. אחרי שהוא מת הורידו לו את הראש וזרקו אותו מול החיילים. המסר שקיבלנו היה ברור".
הדיביזיה של חסן המשיכה לנדוד ממקום למקום, בדרך כלל ביחד עם דיביזיה 4, וכדי שהוא וחבריו לא יוצאו להורג בעצמם הם המשיכו לירות אש חיה לעבר המפגינים. בדמשק הבינו שהמהומות מתגברות ושלחו עוד חמש דיביזיות שכללו חטיבות שריון, חי"ר ואגדים ארטילריים. בחודש מאי החלו להגיע שמועות ראשונות על עריקה של חיילים סורים. מי שנתפס הוצא להורג במקום על ידי אנשי כוחות הביטחון שהצטרפו לכוחות הצבא, וגם על ידי קצינים ממוצא עלאווי של דיביזיה 4.
בסרטונים שאנשי סוריה החופשית מצליחים להבריח מסוריה, ניתן לראות שפשעי מלחמה מבוצעים במדינה חדשות לבקרים. על פי העדויות אנשים נחטפים מהבתים ונרצחים. את הגופות משליכים אנשי הביטחון ברחובות או מול בתי המשפחה כדי להלך עליהם אימים. באחד המקרים הידועים חטפו אנשיו של אסד את חמזה אל חטיב, בן 13 בלבד, והוא נחקר ונרצח על ידי אנשי הביטחון. גופתו הוחזרה למשפחה כשעל גופה סימני אלימות קשים, כולל כריתה של איבר מינו. בני המשפחה צילמו את הגופה והעלו את הסרטון ליוטיוב. בנוסף התגלו בסוריה מספר קברי אחים, רובם ככל הנראה שייכים לחיילים סורים שרצו לערוק.
נלחמים באמצעות יוטיוב
סגן חסן מעיד שבצבא סוריה החופשית מייחסים חשיבות גדולה לנושא התקשורת. לדבריו, ישנה קבוצה של אנשים שכל אחד מהם אחראי בנפרד על אתרי אינטרנט והעלאת סרטונים לרשת. המורדים גם משתמשים באתרי אינטרנט שונים כדי לגייס תרומות שבעזרתן יוכלו לרכוש נשק. מהמפקדות השונות בשטח, וגם מבתי תושבים שתומכים בהם, מצליחים אנשי צבא סוריה החופשית להתחבר לרשת.
והאינטרנט הוא קריטי. על אף מרחץ הדמים, מספרי ההרוגים הגדלים מיום ליום, הטנקים ברחבי ההרים והצלפים הגובים חיים מסביב לשעון – זוהי עדיין מערכה נוסח המאה ה-21. אפילו ההכרזה הראשונית על "הצבא הסורי החופשי" כעל קבוצת התנגדות צבאית התרחשה במרחב הווירטואלי; הקולונל ריאד אל-אסעד, קצין בדרגה המקבילה לאלוף משנה בצה"ל, הודיע על ייסוד צבא המורדים דרך סרטון ביוטיוב, לדבריו בעקבות ההוראה לפתיחה באש כנגד אזרחים בלתי חמושים.
לוחמי הצבא הזה כבר מציגים הישגים מרשימים. החודש טען מפקד כוחות המורדים הקולונל ריאד אל-אסעד כי חצי מסוריה כבר נמצאת בשליטת כוחותיו. בין קרב לקרב, הם גם מקפידים לתחזק ולעדכן את עמוד הפייסבוק שהקימו, כיאה לאופיו של "האביב הערבי", שניצניו הראשונים החלו ברשת החברתית.
גם אסד עצמו למד את כוחו של סרטון אמין באיכות נמוכה. לאחרונה הופץ באופן לא רשמי וידיאו שלו ושל אשתו אסמה מבקרים חייל פצוע בבית החולים, ומכחישים בחיוך את השמועות על בריחתם מסוריה. המלחמה הזו היא גם, אם לא בעיקר, על דעת הקהל, והקהל הגלובלי נמצא בעולם הווירטואלי.
אתם מודעים למה שקורה מחוץ לסוריה?
אחרי סדרה ארוכה של קללות על ראשו של אסד ועל מנהיגי סין ורוסיה, חסן משיב. "אסד הצליח לקנות אותם בכסף. הם מוכרים לו את הנשק שהורג את העם ובעזרת האל יבוא היום שהם ישלמו על זה. למה הם נותנים לעלאווים מדמשק לעשות פשעי מלחמה ולא עושים כלום? בלוב זה כלום ליד מה שקורה פה בסוריה".
הוא טוען שהמשטר בדמשק – "כולל אסד והאישה שלו" – יודע היטב מה קורה בערים. "לכל מפקד דיביזיה יש מכתב עם חותמת של הנשיא והחתימה שלו, שבו כתוב שהם צריכים לפתוח באש חיה. בלי מכתב כזה אסור לאף דיביזיה לזוז מטר".
התייחסות נוספת לעניין המכתב מגיעה מכיוונו של ואליד קשמעי, חייל סורי שערק למצרים. בראיון שהעניק ממקום המסתור שלו במצרים ל"שרקאל-אווסט" אמר: "נשיא סוריה בשאר אסד הורה בכתב לירות אש חיה לעבר מפגינים. משמר הרפובליקה לא זז בלי חתימה מבשאר".
החיילים כבר מותשים
כיום מתנהלת עיקר הלחימה בעיר חאמה, שם מפעיל הצבא בנוסף לטנקים ולתותחים גם מסוקים ומטוסי קרב. נכון לחודש פברואר השנה, ההערכות מדברות על יותר מ-7,000 הרוגים, כמה מאות מהם ילדים.
משיחה עם גולים סורים שיושבים במצרים עולה כי ריאד אל-אסעד מפעיל 20,000 לוחמים, שרובם חיילים סורים שערקו. את המורדים ניתן לזהות בעיקר בזכות הצעיפים השחורים או הכאפיות, המכסים את פניהם כדי למנוע זיהוי. לרבים מהם משפחות שחיות באזורים שבהם לשלטון עדיין יש אחיזה איתנה.
לדבריו של סגן חסן, אחרי חודשים ארוכים של לחימה החיילים של אסד כבר מותשים. הוא מעיד שיש רק שבע עד תשע דיביזיות שמשתתפות בלחימה ועוברות ממקום למקום על פי פקודת המשטר. ככל שעוברים החודשים, יותר חיילים עורקים משורות הצבא, בעיקר מהדיביזיות שתגברו את משמר הרפובליקה וכוחות הביטחון. למרות המספרים המרשימים, העריקה עדיין לא הגיעה לממדים שיכולים לגרום לקריסת הצבא, שסדר הכוחות שלו כולל כמעט חצי מיליון חיילים, וכמובן חיל אוויר וארטילריה.
בין העריקים ניתן למצוא קציני שדה שעורקים עם היחידה שלהם, כולל כלי נשק כבדים, טנקים ונגמ"שים. הקצין הבכיר ביותר שערק הוא הגנרל מוסטפה א-שייח', שממקום המסתור שלו בטורקיה סיפק תמונת מצב על הלך הרוח במשטר ובצבא: "רק שליש מהצבא הסורי נמצא במצב של מוכנות קרבית", אמר הגנרל א-שייח' בראיון ל"דיילי טלגרף". "רבים ערקו, והחיילים שנותרו מיואשים. מרבית הקצינים הסונים ברחו, נעצרו או הודחו מתפקידיהם – והציוד הצבאי רובו מפורק".
איך נראית הלחימה מול אנשיו של אסד?
"בדרך כלל אנחנו יוצאים לפעולה מאה לוחמים גיבורים", מספר חסן, "אבל בפעולות גדולות יש גם שלוש מאות לוחמים. הפעולה הראשונה שלי הייתה נגד הכלבים מהמודיעין. יצאנו לתקוף בסיס שלהם אבל בדרך הצליחו לזהות אותנו. ירו עלינו פגזים ואש מקלעים עד שלא הייתה ברירה וברחנו משם, לא הצלחנו להרוג כי הנשק שלנו היה הרבה יותר קטן. אחר כך עשינו מארב על שיירה שנסעה לחומס, ירינו עליהם טילים שהבאנו מלבנון והרגנו הרבה חיילים שברחו כמו חולדות. שם הצלחנו לקחת את הנשק שהם השאירו מאחור, מצאנו טילים ומקלעים והרבה כדורים ורימונים".
"שהציונים לא יחשבו שנוותר על החרב. אתם עדיין האויב"
הלחימה בסוריה אינה פוסקת לרגע. לכולם ברור שימיו של אסד בשלטון ספורים, והשאלה הגדולה היא האם הוא יסיים את שלטונו בבירה אירופאית או ערבית, אחרי שיצא מדמשק בהסכם, או שאולי יגמור כמו מועמר קדאפי, עמיתו מלוב.
סגן חסן ימשיך להילחם בצבא הסורי ולהפיץ את המסרים של צבא סוריה החופשית דרך האינטרנט. במהלך השיחה בינינו יש מסר אחד שחשוב לו במיוחד להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "שהציונים לא יחשבו שאחרי שהשלטון יתחלף אנחנו נוותר על החרב. הגולן והמדינה הציונית עדיין מוגדרים כ'דאר אל חרב' (שטח המלחמה). אחרי שנשחרר את סוריה מידי המושחתים, נהיה חזקים יותר לעמוד מול היהודים".
>> חשבתם שסוריה מיליטריסטית? ישראל במקום הראשון בדירוג העולמי