"רוחות רפאים"; כך מכנה נתי שוחט, צלם ומבעלי סוכנות פלאש 90 הירושלמית, את לוחמי יחידת המסתערבים של משמר הגבול באזור יהודה ושומרון (ימ"ס איו"ש), שאת פעילותם תיעד דרך עדשת מצלמתו. כמעט שנה ארך המסע של שוחט עם הלוחמים: בלב הכפרים, בהרים ובנקיקי הנחלים.
הלוחמים לבשו מדים, אבל לעתים התחפשו לתושבים מקומיים – הם יכולים להיות הקשיש שחוצה את הכביש באחת הסמטאות החשוכות בכפר פלסטיני, או אולי עורך דין מעונב היוצא ממשרדו. בתום המסע הצטברו אצל שוחט אלפי תמונות מלאות אקשן, כמו גם צילומים המתעדים את הרגעים הארוכים והשקטים, בהם הלוחמים ממתינים בדיוק לשנייה הנכונה לצאת אל טרפם – מבוקשים שחשודים במעורבות בטרור או בפשיעה חמורה.
לבסוף עמד שוחט מול משימה לא פשוטה: לבחור מבין הצילומים את המוצלחים במיוחד, אלה שמספרים את הסיפור דרך התמונה.
כל מהלך שגוי יכול להוביל לגילוי
"הלוחמים האלה מתפרסים כבודדים בשטח", מספר שוחט. "זה ממש פחד אלוהים. אתה נמצא בלב השטח העוין, כולם מסביבך חשודים, וכל מהלך שגוי יכול להוביל לגילוייך. ביחידה כל לוחם יודע מה התפקיד שלו ומה המשימה שצריך לבצע. הכל קורה ללא פחד ובמהירות מטורפת. אנשים לא מבינים עד כמה הלוחמים עובדים ללא לאות לאתר את המבוקשים, בכל שיטה שניתן לעלות על הדעת, וגם בכאלה שלא ניתן לחשוב עליהן – גם במסגרת איסוף המודיעין וגם בפעילות עצמה. הם יכולים להיות כל אחד, וברוב המקרים מעטים יודעים שפעלו".
ימ"ס, יחידת המסתערבים של מג"ב, הוקמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, במטרה להפחית את רמת האלימות בשטחים. מייסד היחידה היה רפ"ק אלי אברם ז"ל, שנהרג במסגרת מילוי תפקידו, בניסיון פריצה לבית בשכונה המזרחית של ג’נין. הלוחמים ביחידה הם שוטרים בשירות קבע או סדיר, והיחידה כפופה לצה"ל, אך בדומה לימ"מ, היחידה המשטרתית המיוחדת ללוחמה בטרור, הם נותנים סיוע מבצעי גם לשב"כ. במספר מקרים היחידה אף פעלה בתוך תחומי הקו הירוק.
"מדובר ביחידה המתמחה בלוחמה בטרור ובפשע המאוד קשה", ממשיך שוחט. "כשיש משימות שאיש אינו יכול לבצע – הם הכתובת אליה פונים. בכל פעילות הם ממציאים את עצמם מחדש, ובסופו של יום הם יגיעו לאותו מבוקש, ויביאו אותו חזרה – אם הוא רוצה או לא", מספר שוחט. באחרונה זכתה הימ"ס במקום הראשון בתחרות שנערכה בין היחידות המובחרות של משטרת ישראל בתחום שחרור בני ערובה.
מצד אחד אלימות, מצד שני המון אנושיות וחום
מסלול ההכשרה של לוחמי הימ"ס נחשב קשה ביותר. ראשית עוברים הלוחמים את טירונות מג"ב, הנמשכת כ-16 שבועות. במהלך הטירונות לומדים החיילים תכני קליעה, ביטחון פנים, לוחמה בטרור, שדאות, חבלה, קשר ועוד. לאחר מעבר הגיבוש וקבלה ליחידת הימ"ס, עוברים הלוחמים הכשרות שונות במסגרת קורס ייעודי הנערך בבסיס ההדרכה של משמר הגבול, ואורך כ- 13 שבועות. בקורס שמים דגש רב על מגע פיזי ומגע קרוב. הלוחמים עוברים הכשרה בקרב מגע, לוט"ר (לוחמה בטרור), שליטה והפעלת כלי נשק גדולים וקטנים, לחימה פנים אל פנים, לוחמה בשטח בנוי ועוד. בנוסף, ההכשרה כוללת הסתוות, הסתערבות ואלמנטים נוספים של הלוחמה הזעירה.
"בודדים זוכים לקבל זימון ליחידה, ואפילו פחות מזה מתקבלים בסופו של דבר להיות לוחמים ביחידה", מספר שוחט. "היחידה מחפשת אנשים בעלי כושר הישרדות מדהים, כושר אלתור. ישנם הרבה לוחמים טובים, אבל בשביל להתקבל ליחידה נדרשות יכולות מאוד גבוהות ומגוונת.
"גיליתי במסתערבים דברים שלא העליתי בדעתי שהם קיימים", הוא אומר. "מצאתי שם שני דברים מאוד מנוגדים, קיצוניים. אחד, זה הצד המאוד אלים של הפעילות שלהם. איפה שצריך להשתמש באלימות, יודעים לעשות את זה. לא כדאי ליפול בידיים שלהם. אם תוקפים אותם, הם מחזירים. מצד שני, יש המון אנושיות וחום באנשים הללו. יש ביחידה טוהר נשק שהוא לא נתפס. איך יחידה יכולה להיות כל כך קשוחה אבל מאוד אנושית מצד שני? בניגוד למה שכל הצבאות עושים במדינות אחרות, אצלם אין אלימות ללא לצורך. הם סופר-אנושיים. הניגודיות הזאת מדהימה אותי".
שוחט ליווה את היחידה גם כאשר עסקה בחיפושים אחר האחראים לרצח בני משפחת פוגל באיתמר במרץ 2011. בפיגוע הקשה פרצו שני מחבלים פרצו לבית המשפחה ביישוב ורצחו בדקירות סכין וביריות את זוג ההורים ושלושה מילדיהם, ביניהם תינוקת בת שלושה חודשים. "היחידה השתתפה בחיפושים אחר רוצחי משפחת פוגל על פי מידע שהגיע אליהם", נזכר שוחט. "הם ערכו חיפושים בכפר עוורתא ואספו מידע. בסופו של דבר נתפסו שני הרוצחים, בין היתר בעקבות המידע שהצליחה הימ"ס לספק".
תמונות למזכרת
"אחת התמונות שהכי אהבתי הייתה של לוחם המעשן את הסיגריה הראשונה של הבוקר בתוך בית בכפר", אומר נתי שוחט. "ללוחמים אסור לעשן במהלך הפעילות, ולכן היכולת להדליק את הסיגריה ולנוח במשך מספר דקות מאוד מאפיינת את דרך הפעולה של היחידה.
"בתמונה נוספת ניתן לראות כיצד פלשתיני מהכפר עוורתא מזמין את אחד הלוחמים לקפה של הבוקר. השניים שוחחו דקות ארוכות בערבית. הלוחמים פעלו באופן מאוד אנושי, והתושבים המקומיים נענו לכך. בעל הבית הרגיש את הצורך לקבל את הלוחמים כאורחים, ולא כפולשים, כפי שלעיתים רבות קורה בחיכוך בין לוחמי צה"ל לאוכלוסיה המקומית בשטחים".
שוחט חולק שבחים רבים למפקד היחידה י’ ולערכים שהנחיל בקרב הלוחמים ביחידה. י’ החל את דרכו כלוחם מן המניין והתקדם במהלך השנים בשורות הפיקוד כלפי מעלה. "מפקד הימ"ס הוא השוטר הכי מצול"ש במשטרת ישראל. מדובר באיש מרתק, לוחם העשוי ללא חת, שלא פוחד לקחת על עצמו כל משימה. יש הקוראים לו ‘המחסל’", מגלה שוחט, "אבל הלוחמים קוראים לו 'אבא’".