בעקבות סיכום שהושג בין רה"מ נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן (כולם שרי ביטחון בתקופה האחרונה), הוחלט כי מערכת הביטחון תקבל תקציב שנתי של 58.4 מיליארד שקלים.

צה"ל אומנם לא קיבל את מלוא העלאת התקציב שביקש לעצמו לאור האתגרים הביטחוניים אותם הצבא חוזה, אולם הצדדים הסכימו על עלייה של 3.1 מיליארד בתקציב 2022 ובסך הכל, העלאה של כ-10 מיליארד שקלים בחישוב התקציב הדו שנתי. עדיין יש לציין כי מדובר בירידה של אחוז שלם בתוצר הלאומי, כלומר 5 אחוזים מסך התוצר.

ה-58.4 מיליארד אינם כוללים את התקציב של גופי הביטחון שמחוץ למשרד הביטחון, כמו למשל שב"כ שתחת משרד ראש הממשלה, גם לא את הסיוע הביטחוני האמריקאי, כשבנוסף יש לציין כי רוב התקציב חסוי. אולם, מהפרטים שמותרים לפרסום ניתן ללמוד לא מעט.

הנקודה המשמעותית ביותר היא עצם אישור תקציב ביטחון לשנים 2021 ו-2022 אחרי כשלוש שנים בהם צה"ל התנהל בלי תקציב מאושר, מה שתקע לא מעט תכניות. העובדה שהושגה פשרה בין משרד הביטחון לאוצר, מנעה את האווירה הציבורית שמתלווה לדיוני התקציב ולרוב, פוגעת בתדמית הצבא.

ההיערכות לאיראן והביקורת

חלק גדול מהסכום שמיועד להצטיידות, מכוון לרכש ואימונים במטרה להכין את צה"ל, בעיקר את חיל האוויר, לתקיפה אפשרית באיראן. לטענת גורמים במשרד הביטחון, הכוונה להקצות סכום של כ-3-5 מיליארד שקלים. מדובר ברכש מערכות מתקדמות ו"חימושים חכמים" לכלי טיס שונים.

נתון זה מעלה שאלה לא פשוטה והיא, האם אחרי השקעה של כ-20 מיליארד שקלים שכבר היתה בתחום זה, מדובר בהשקעה נבונה. מכיוון שלמדינת ישראל ומערכת הביטחון שמיכה תקציבית קצרה, כמו גם העובדה שהסיכוי לתקיפה באיראן קלוש מאוד, לא בטוח שדווקא זה מה שצריך לגבות אחוז ניכר מהתקציב.

נציין כי לצד השיקול המדיני, כמו גם החזרה של ארה"ב להסכם הגרעין, אין ציפייה שחיל האוויר ישמיד לבדו את יכולות הגרעין של איראן. בכלל, תמוה מדוע כפי שפורסם, התקבלה לאחרונה הנחייה מהדרג המדיני להתכונן לתקיפה אפשרית באיראן. הרי תכנית כזו אמורה להיות מוכנה כבר שנים רבות, כשכל מה שנשאר זה לעדכן אותה על בסיס שינוים ומודיעין.

כבר לא מעט שנים שבאמ"ן מעריכים כי מלחמת לבנון השלישית תהיה למעשה מלחמת הצפון, כלומר תכלול גם את החזית הסורית. על פי אותן תחזיות ישנה סבירות למלחמה שתשלב בין צבא סדיר לארגוני טרור. עוד מעריכים בצבא כי מלחמה כזו תדרדר בסבירות לא קטנה לחזיתות נוספות, עזה והגדה.

הרמטכ
הרמטכ"ל בשומר החומות. גם לקחי המבצע יושמו בתקציב|צילום: דובר צה"ל

כדי לתת מענה לכך, ישנו רכש נרחב של חימושים חכמים ועוד עבור חיל האוויר. בנוסף לזה גם של טילים מיירטים רבים, כלקח של צה"ל ממבצע שומר החומות והבנה שנפח ירי הרקטות במערכה צפונית, יהיה הרבה יותר גדול ממה שראינו. ישנה השקעה, בסדר גודל לא ידוע, גם ב"בייבי" של שר האוצר ומי שהיה שר הביטחון הקודם ליברמן, במערך טילי קרקע-קרקע עבור צבא היבשה.

אולם במשרד הביטחון נשמעים לא מעט קולות ביקורת על כך שהתקציב לא נותן מענה להזנחה ארוכת השנים בצבא היבשה. לטענת גורמים איתם שוחחנו, במשרד הביטחון ובצה"ל, ישנה השקעה גדולה מדי בחיל האוויר, בעוד שאת ההשקעה המתכוננת לצבא היבשה הם הגדירו כ"טלאי" ו"קוסמטיקה".

לטענתם הזנחה ארוכת שנים הביאה את צבא היבשה למקום מאוד בינוני ותקציב 2021 ו-2022 לא נותנים מענה לכך. בהתחשב בעובדה שישנה הסכמה גורפת כי חיל האוויר לא יודע להכריע מערך רקטות ומערך נ"ט, כפי שראינו בכל מלחמות והמבצעים של שני העשורים האחרונים, אי הטיפול בצבא היבשה יעלה לנו ביוקר.

עוד נציין בהקשר הזה כי למרות היכולות הגבוהות מאוד של צה"ל ואמ"ן בפרט, צה"ל לא הצליח לפגוע באופן משמעותי במערך הפיקוד והשליטה של חמא"ס וגא"פ במבצע שומר החומות. אם תפרוץ מלחמה בצפון, המערך הזה יהיה אתגר הרבה יותר גדול ומהאוויר, לא תהיה שום אפשרות לפתור את זה.

לסעיף זה יש להוסיף את העובדה שמצבו של מערך המילואים של צה"ל גרוע עוד יותר, הגורמים איתם שוחחנו אמרו שאם הצבא הסדיר בעל יכולת בינונית, אז במקרה של המילואים זה מתחת לזה. מדובר בנקודת תורפה משמעותית, משום שכל מלחמה בלבנון תדרוש מצה"ל להפעיל יותר אוגדות מילואים מסדיר.

הסדרת תנאי אנשי הקבע

במסגרת התקציב הוסדר באופן חוקי גם מענק הרמטכ"ל, שניתן במשך שנים לפורשי צה"ל. גורמים המעורים בפרטים מסבירים שההשקעה הכספית והתנאים נדרשים כדי לשמר במערכת הצבאית את האנשים הטובים.

הם מסבירים שהשוואה בין התפקידים העורפיים בצבא לאזרחות היא בעייתית משום שבסיס השכר של אנשי הקבע נמוך יותר ובנוסף, הקבלה בין המשימות שהם מבצעים לבין אותם תפקידים באזרחות היא חלקית ולא מדויקת. לדבריהם שמירת תנאי הפנסיה של אנשי הקבע תסייע להשאיר בצבא כוח אדם איכותי.

מנגד, ישנה ביקורת על כך שצה"ל לא מציג תוכנית להתייעלות וחיסכון. בתקציב שיאושר אין בשורה בתחום הזה. מיליונים רבים נזרקים לפח בגלל מחסור בפיקוח ויחס של בעלי תפקידים לכסף שלא יוצא להם מהכיס.

כך למשל, צה"ל מחזיק ברחבי הארץ בסיסים רבים, שחלק ניכר מהשטח שלהם כלל לא נמצא בשימוש. על השטח הזה הצבא משלם ארנונה בהיקף של מאות מיליוני שקלים. בעבר החל מהלך להקטנת בסיסי הצבא, אולם המהלך הזה נעצר ויצא לפועל במספר קטן מאוד של בסיסים.

טיפול בהלומי הקרב

אחרי שנים רבות של הזנחה קשה, ישנה בשורה אחרי שרפורמת "נפש אחת" תתוקצב בסכום של כמיליארד שקלים. את זה יש לזקוף בעיקר לזכותו של איציק סעידיאן, שעדיין נלחם על חייו. גם שר ביטחון התעקש על הסעיף הזה, אבל לא מדובר עדיין בפיתרון מלא. סעיפים רבים של התכנית דורשים שינויי חקיקה וזה עדיין לא קרה, אולם תקצוב התכנית כן יאפשר יחס הוגן יותר עבור הלוחמים שנפצעו בגוף ובנפש.