בימים האחרונים מדינת ישראל עסוקה עד מעל לראש בבדיקה של תפקוד לוחמות קרקל בשדה הקרב, לאחר ההיתקלות בגבול הדרום. מתחת לאורות הנאון ובאוויר הצונן של המזגן לכולם יש דעה לכאן או לכאן בשאלה הוותיקה – האם נשים צריכות לשרת בתפקידי לחימה? נראה שהזיכרון של כולנו קצר ואיש אינו מזכיר את ה"נגביסט שלא ירה" של פלס"ר צנחנים בדרום לבנון, לוחם צה"ל שנשכח במשך לילה שלם בכפר ערבי אחרי שלא התקדם עם חבריו ושלל סיפורים שניתן למצוא בהיסטוריה הצבאית. לאור הוויכוחים הסוערים יצאנו לסיבוב ברחבי העולם כדי להביא לכם את הסיפורים של נשים לוחמות שרואות לסכנה את הלבן בעיניים, ולהזכיר שהנשים כמו הגברים יודעות להילחם – ואל למקרה כזה או אחר להשפיע על אוכלוסייה שלמה.
הטייסת שהצניחה את הצנחנים במיתלה
נתחיל בארצנו הקטנה ונגלה שדווקא בימיה הראשונים של המדינה היו הנשים חלק בלתי נפרד ממערך הלחימה. הן היו לוחמות חי"ר, תותחנים, קשריות וחובשות בחזית הלחימה. גם לאחר המלחמה עוד ניתן היה למצוא נשים בתפקידי לחימה ואפילו טייסות בחיל האוויר. לא הרבה יודעים אבל הטייסת הראשונה של חיל האוויר לא נולדה אחרי בג"ץ אליס מילר. מבצע קדש, אליו יצאה מדינת ישראל ב-1956, התחיל בצניחה המפורסמת של הצנחנים במיתלה. את המטוס ממנו קפץ רפאל איתן אז מג"ד 890 הטיסה סגן יעל רום.
את דרכה בצה"ל החלה רום כטייסת קרב במטוס מסוג מוסקיטו. רום סיימה את קורס הטיס במקום השני אי שם בתחילת שנות החמישים. לאחר מכן כטייסת במילואים עברה למטוסי תובלה והשתתפה כאמור בהצנחת גדוד 890 במיתלה. לאחר אותה הצנחה השתתפה רום בחילוץ פצועים מהחזית ובמבצע הצנחה נוסף שהיה באזור א-טור שבסיני. שם הצניחה מעבר לקווי האויב יחידה בפיקודו של מוטה גור. רום לא הייתה לבד ויחד איתה שרתה טייסת נוספת בשם זהרה לביטוב, שנהרגה בשנת 1948 לאחר שמטוסה התרסק בשל תקלה טכנית.
החובשת המוטסת שחילצה לוחמים תחת אש
נכון להיום אין בצה"ל לוחמות חי"ר ושריון בחטיבות המסורתיות. אולם במסגרת תפקידי הלחימה שנפתחו בפני נשים בעשור האחרון הן ללא ספק הוכיחו את עצמן. כבר בשנת 1999 השתתפה חובשת מוטסת מיחידה 669, סגן ליאת, בחילוץ תחת אש של לוחמי גולני בדרום לבנון. חלק מהנשים שסיימו קורס טיס בשנים האחרונות השתתפו בגיחות תקיפה וחילוץ בשמי לבנון וכמובן סיפורה של רס"ל קרן טנדלר ז"ל, המכונאית המוטסת היחידה ששרתה בטייסת היסעורים ונהרגה כאשר המסוק בו טסה הופל במהלך מלחמת לבנון השנייה.
הצלפית שחיסלה מאות חיילים גרמנים
בזמן מלחמת העולם השנייה שרתו בצבא האדום כמיליון נשים במגוון גדול של תפקידים. בראשית הלחימה גייסו רק רווקות שהתנדבו, בעיקר בתחום של רפואה, קשריות ולתפקידי משרד. אולם בשל האבדות הקשות של הרוסים במלחמה האכזרית החלו לגייס נשים גם לתפקידי לחימה בניהן כ-2,000 נשים ששרתו כצלפיות. אחת מאותן נשים הייתה לודמילה פבליצ'נקו.
כאשר פרצה המלחמה הייתה לודמילה סטודנטית בת 24 שדרשה מההתחלה לשרת כצלפית. קציני הגיוס זלזלו בה אולם נתנו לה את ההזדמנות וזו לא אכזבה. באוגוסט שנת 1941 היא מצליחה לחסל שני חיילי גרמנים במהלך קרב סוער. חודשיים אחרי ההריגות הראשונות היא כבר עומדת על 187 חיסולים של חיילים גרמנים, כל זה במהלך קרבות קשים בגזרת העיר אודסה. כאשר מסתיים הקרב על אודסה הרוסים מפסידים ולודמילה מועברת לגזרת העיר סבסטופול. עד ליוני 1942 היא מגדילה את הרשימה שלה ל-309 חיילים גרמנים ואז היא נפצעת במהלך הפגזה כבדה. לאחר שהחלימה מפצעיה מעדיפים הרוסים להרחיק אותה מקווי החזית והיא נשלחת לארה"ב בכדי לגייס כספים לצבא האדום. לאחר המלחמה קיבלה לודמילה את העיטור הגבוה ביותר, גיבורת ברית המועצות.
הלוחמת שהפכה לאגדה
אישה נוספת שעשתה חיל בתחום הצליפה ידועה רק בכינוי הצבאי שלה "הקוברה השחורה". היא הייתה הצלפית הטובה ביותר של הצפון ווייטנאמיים במהלך המלחמה נגד ארה"ב. הקוברה נהגה לשבת ימים ולילות בג'ונגל הסבוך עד שהגיעו אליה סיורים של צבא ארה"ב. היא הייתה צולפת במפקדים ובקשרים ואז נעלמת מהמקום ללא פגע. על פי דיווחים לא רשמיים היא אחראית לבדה להריגתם של 65 אמריקאים בהם לפחות שני מג"דים. במהלך המלחמה נשלחה הקוברה לחסל את קלרוס התקוק, צלף אגדי שעשה לצפון ווייטנאמיים כאב ראש לא קטן. התקוק קבל דיווח מודיעיני על הקוברה ויצא להתעמת איתה. הפעם הייתה ידה של הקוברה על התחתונה ולמרות שהיא זו שיירתה ראשונה היא נהרגה בקרב הצלפים.
החובשת שהפכה גיבורה
14 אחוז מהחיילים בצבא ארה"ב הן נשים. אחת מהן, סמ"ר כריסטינה מרטינז, קבלה בשנת 2008 את מדלית חיל האוויר על גבורה בקרב. סמ"ר מרטינז שרתה כחובשת מוטסת ובשנת 2008 נשלחה יחד עם יחידתה לעירק. באחד הימים הוזנק צוות המסוק שלה לחלץ שוטרים עירקים שהיו על גג של בנין בוער. המסוק ריחף מעל לבניין, מה שיצר סכנה לצוות. מרטינז נשכבה על בטן המסוק ולמרות העשן הכבד והלהבות משכה את השוטרים העירקים אחד אחרי השני לתוך המסוק. לאחר מכן כאשר המסוק היה בדרכו לנקודת פינוי פצועים מרטינז טיפלה בפצועים ואף הצילה את חייו של אחד מהם.
טייסות קרביות שהצילו חיים
סרן ארין רסוול, טייסת מסוק בלק הוק רפואי, היא גיבורה אמריקאית נוספת ששרתה אף היא בעירק. במהלך המלחמה השתתפה סרן רסוול בחילוץ פצועים תחת אש ועל פי מפקדיה לא מעט חיילים אמרקאים חייבים לה את חייהם. חברתה ליחידה, רנ"ג ניקול השמן, משמשת אף היא בתפקיד קרבי ומטיסה מסוקי אפאצ'י. שומן השתתפה במלחמת המפרץ השנייה בתקיפות נגד כוחות שריון עירקים ובהמשך בגיחות נגד מעוזי מורדים. בריאיון שנתנה לאתר צבא ארה"ב אמר השמן, "זו עבודה נהדרת. לא הרבה נשים מקבלות לטוס ובמיוחד בתפקיד קרבי. זה מרגיש טוב תמיכה בחיילים על הקרקע". באותו ריאיון אמרה חברתה רסוול, "אני מאמינה שאנחנו נמשיך להיות שם תמיד ונסלול את הדרך לנשים".
נשות הצבא עליהן סיפרנו לא לבד. בצבא הבריטי פרוסות כיום נשים בכל זירות הלחימה כשההגבלה היחידה היא הריון. גם בצבא איטליה ניתן לראות נשים בתפקידי לחימה במקומות כמו בוסניה, אפגניסטן ועוד. רמטכ"ל צה"ל לשעבר, רא"ל במיל' גבי אשכנזי, אמר במהלך סיכום הערכת מצב כוח אדם בשנת 2008, "שילובם של נשים וגברים בתפקידים עתירי אחריות בצה"ל הינו חלק מהמהלך הלאומי, שחשיבותו גוברת מעבר לצבא". על אף ההתקדמות המשמעותית שיש בנושא בשנים האחרונות נראה שעדיין ישנו צורך להתגבר על מעצורים פנימיים שקשורים בעיקר לתודעה העצמית של מקבלי ההחלטות, ששייכים לרוב למגדר הגברי.