נשק ישראלי (צילום: אל ג'זירה)
איזו מדינת אויב רכשה מערכות הגנה נגד טילים?|צילום: אל ג'זירה

זה ממש לא סוד שמדינת ישראל נחשבת למעצמה ביטחונית. קשה למצוא סכסוך בעולם שלא יצאה ממנו תמונה של כלי נשק ישראלי, נשק שהפך להיות השפה שמסייעת בקשרים דיפלומטים ובואו נגיד את האמת, גם מכניסה לנו הרבה מאוד כסף. "ישראל הרשמית וסוחרי נשק ישראלים פרטיים, מכרו בשנים האחרונות ציוד ביטחוני ונשק כמעט לכל מדינה בעולם, מלבד אולי לעיראק ולאיראן", צוטט בעבר סוחר נשק ישראלי. מדי פעם, אנחנו עוקבים בפז"ם אחרי סחר הנשק הישראלי, ומה שעניין אותנו בתקופה האחרונה היה מכירה של ציוד צבאי למדינות ערב, לא פעם כאלה שאין להן קשרים עם מדינת ישראל. צלילה לפרסומים זרים מלמדת שנשק ישראלי הגיע לסוריה, לתימן, למרוקו ולמדינות כמו מצרים וירדן.

באופן אישי, אני יכול לספר שעל בסיס יומי אני מקבל מיילים של חברות ביטחוניות בנוגע לעסקת נשק שנסגרה עם "מדינה". זה סוג של מיילים מסתוריים, שבאופן טבעי לא אוהבים לפרט בהם מה בדיוק מכרו ולמי, למרות שהסקרנות בנושא ברורה.

מה אנחנו מוכרים למדינות ערב, כולל לאלה שמוגדרות כמדינות אויב? על פי דו"ח של המשרד הבריטי ל"עסקים חדשנות וכישורים", שאחראי גם לפקח על היצוא הביטחוני בממלכה ועוקב אחרי ייצוא כזה בעולם, בשנים האחרונות ישראל מכרה לאלג'יריה ציוד אלקטרוני, קשר ותצפית. נטען שם גם שישראל מכרה מערכות הגנה נגד טילים וציוד ללוחמה אלקטרונית לאיחוד האמירויות - שתי מדינות שאין להן קשרים עם ישראל.

עוד עולה מאותם פרסומים, כי ישראל מכרה מערכות לוחמה אלקטרוניות למרוקו ואף למצרים, כמו גם סוגים שונים של מכ"מים. מעבר לכך, מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית נמכרו גם לפקיסטן, ולאחרונה שמענו גם על נשק ישראלי בירדן ובידי לוחמים סעודים בתימן. נציין רק שמשרד הביטחון והמדינות המוזכרות הכחישו את הפרסומים.

תרגיל צה
16 מסוקי קרב מסוג קוברה הועברו לירדן|צילום: דו"צ

מסייעים לירדנים להילחם בדאע"ש

בין ישראל לירדן יש קשרים ביטחוניים שהחלו הרבה לפני הסכם השלום הרשמי. האינטרס של מדינת ישראל בכל הקשור ללחימה בדאע"ש ברור - נפילה של הירדנים תחשוף את גבולנו המזרחי לעורפי הראשים, ואת זה יש מי שרוצה למנוע. לדברי גורמים בוושינגטון, שצוטטו על ידי רויטרס, ישראל הידקה בתקופה האחרונה את הקשרים הביטחוניים שלה עם ירדן, תוך שהיא סיפקה לה 16 מסוקי קרב מסוג קוברה שהוצאו משירות בחיל האוויר.

הירדנים כבר מפעילים מסוקים מהסוג הזה. כל מה שהם צריכים לעשות כדי להכניס את אלה הישראלים לשרות, זה לשפץ ולהתאים אותם למערכות של חיל האוויר הירדני. סביר להניח שאם ידיעה זו נכונה, המסוקים שעד לאחרונה פעלו בעזה ולבנון, פועלים כבר עכשיו בסוריה ואולי גם בעירק. נדגיש כי העברת נשק ישראלי למדינה ערבית זה משהו רגיש, לכל הצדדים, וגורמים בכירים ישראלים וירדנים סירבו להגיב לו, כמו גם הפנטגון.

לאחרונה, למרות שלא עבר חודש מפרסום הידיעה, נחשף כי ישראל העבירה לירדן גם כטב"מים מסוג הרון וסקיילרק. מדובר במטוסים לסיור ואיסוף מודיעין, ואנחנו מאמינים שיש להם גם יכולת לשאת תחמושת. על פי פרסום באתר defenseworld, ישראל העבירה לירדן לפחות 12 כטב"מים, אשר נדרשים לפעולה "במזרח סוריה, דיר אזור ועירק". עוד פורסם באותו דיווח, כי חיל האוויר הישראלי הקים גף הכשרה באחד מבסיסי חיל האוויר הירדני. נציין שגם פה יש הכחשה גורפת מצד המדינות המעורבות, לא מפתיע בהתחשב בנסיבות.

תחמושת (צילום: עיתון
"במתקפות האוויריות הם משתמשים בנשק שיוצר בתל אביב"|צילום: עיתון "במחנה"

נשק ישראלי נחשף בשגרירות סעודיה בתימן

בעוד שלישראל יש הסכם שלום עם ירדן, המצאות של נשק כחול לבן בידיים סעודיות מסקרן ומעניין הרבה יותר. לסעודיה אין קשרים דיפלומטיים עם ישראל ולמעשה מדובר במדינת אויב. למרות זאת, לפני שלושה חודשים נחשף שנשק ישראלי נתפס בשגרירות סעודיה בתימן, שם היא פועלת במסגרת המלחמה עם החותים, נציגיה של איראן.

על פי סוכנות הידיעות האירנית FARS, נתפסו בשגרירות הסעודית בתימן כמויות גדולות של נשק. ככול הנראה מדובר בעיקר בנשק קל, רובים, רובי צלפים, מקלעים, אקדחים ותחמושת. מה שהיה יותר מעניין לשמוע, היה שנמצאו שם גם מסמכים שמעידים על כך שסעודיה ביקשה מישראל "נשק מתקדם". מפקד הצבא התימני, הגנרל טאהר ראסול זדאמי, אף טען שהצבא הסעודי שפועל במדינתו מפעיל נשק תוצרת ישראל. לדבריו, מדובר בפצצות חכמות, בטילים ובאמצעים נוספים. "במתקפות האוויריות הם משתמשים בנשק שיוצר בתל אביב", טען הגנרל מתימן.

צריך להגיד שגם עם תימן היו לנו בעבר סוג של יחסים. זה קרה לפני שנים רבות, כאשר ישראל התערבה במלחמת אזרחים שהייתה שם והאינטרס היה לפגוע באויב המצרי. מעבר לכך שלתימן אין קשר עם ישראל, בעבר היא גם שלחה חיילים להילחם נגדה. כאמור, גם עם הסעודים אין לנו קשרים, אולם ערביי ישראל מורשים לטוס לסעודיה ואולי יש מי שמנצל את הצינור הזה.

זה המקום להזכיר כי בפרסומים מהתקופה האחרונה, נטען כי ישנו שת"פ חשאי בין ישראל לסעודיה, שנועד לסכל את פרויקט הגרעין האיראני. זה יכול, אולי, להיות עוד רמז להימצאות נשק ישראלי בממלכה.

אילוסטרציה (צילום: רויטרס, חדשות)
גם המורדים הסורים שמו את ידיהם על נשק ישראלי?|צילום: רויטרס, חדשות

גם לסוריה הצלחנו להגיע

נושא חם מהשנה האחרונה נוגע לציוד צבאי מישראל, בו נעשה שימוש של קבוצות מורדים מסוריה. כך לפחות טוענים האיראנים, שהינם בעלי אינטרס לאור תמיכתם באסאד. על פי סוכנויות הידיעות באיראן ואתרים לבנונים כמו middleeasteye, ישראל לא רק מטפלת בפצועים סורים, היא גם מוכרת להם כלי נשק, רובים, תחמושת ואף פצצות מרגמה ופגזים. על פי אותם אתרים וגורמים, הדבר נחשף ממסמכים שדלפו ונוסיף שאפילו פורסמו תמונות וסרטונים בהם מופיע נשק עם כיתוב בעברית.

כלי תקשורת רשמיים של הממשל הסורי, אף טענו שישראל העבירה למורדים חומרי נפץ, מרעומים מסוגים שונים וגם אמצעי ראיית לילה וקשר. אפילו אפודים, מדי צבא ולוחיות רכב מזויפות. לטענתם, ישראל העבירה גם לבוש דומה לזה של פקחי האום שמסיירים במדינה.

בישראל מכחישים בתוקף מכירה של ציוד צבאי לקבוצות מורדים בסוריה, ומתעקשים שמלבד סיוע רפואי הומניטרי, לא קיימים קשרים בין הצדדים. אנחנו מרשים לעצמנו להעריך שהדיווחים לא לגמרי מופרכים, אולי אף מסייעים למודיעין האיכותי שישראל רושמת בזירה הזו. על כך יעידו הסיכולים הממוקדים והתקיפות המדויקות אשר מיוחסות לישראל.

סוחר נשק עמו שוחחתי בעבר בהקשר לזירה הסורית אמר לי, "אין לי שמץ של מושג אם באמת מוכרים נשק לסורים, אבל אם כן אני לא יכול להגיד שזו תהיה הפתעה. יש פה אינטרס מובהק". נוסיף שלא מן הנמנע כי הדיווחים בתקשורת הסורית נועדו להשחיר את המורדים, ולהציגם כמי שפועלים לצד ה"אויב הציוני".

עד לטליבן הצלחנו להגיע

בחינה של פרסומים זרים מלמדת שרשימת עסקאות הנשק היא ארוכה, כזו שיכולה למלא ספר. זמן קצר אחרי שמחמוד אל מבחוח (סוחר הנשק של חמאס) חוסל בדובאי, נטען כי הרשויות במדינה הצליחו לזהות את אנשי המוסד באמצעות מערכות אבטחה כחול לבן. חברת "ראדום" שמייצרת מערכות למטוסים, אליה קשור בעקיפין גם גיורא איילנד, מי שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי, מכרה ציוד צבאי לאחת ממדינות המפרץ. כשחברת לוקהיד מרטין ביצעה בעבר השבחה במטוסי אף-16 של צבא מרוקו, נטען שהיא עשתה זאת בעזרת חברות מישראל.

בנוסף, נזכיר שבשנת 2013 הרשיע בית המשפט בארה"ב את עודד אורבך, לאחר שזה ניסה למכור נשק לטליבאן באפגניסטן, לא פחות ולא יותר. הוא נפל בתרגיל עוקץ של ה FBI, שהעריכו לאחר מכן שנשק ישראלי הספיק לזרום לארגון הטרור הקיצוני שהרג באותן שנים לא מעט חיילים אמריקאים. עוד לפני כן נעצרו שני אנשי עסקים ישראלים שניסו למכור ציוד לאיראן, אם כי נדגיש שבמקרה שלהם לא הוגש כתב אישום.

זוכרים את הציטוט מתחילת הכתבה, שישראל מוכרת נשק לכל מדינה "מלבד איראן ועיראק"? אז זהו, שגם זה לא ממש מדויק. סוחר נשק ישראלי נחקר על ידי היחב"ל בחשד שמכר נשק לעיראק, וזה קרה עוד בשנת 2006. גורם בכיר בתעשיות הביטחוניות של ישראל, שפועל בעיקר בתחום הכטב"מ, צוטט בעבר כשאמר "התעשיות הביטחוניות מוכרות נשק וציוד ביטחוני למדינות ערביות ומוסלמיות, ומשם הוא עובר הלאה לאיראן ולמדינות אחרות שלא היינו רוצים שהוא ייפול לידיהן". זו בדיוק הבעיה בכל הנושא הזה.

יחידת העילית של דאעש (צילום: twitter)
בעירק טוענים - נשק ישראלי גם בידי דאע"ש|צילום: twitter

כמו בומרנג - ככה זה עובד

שמועות עקשניות מדברות על כך שבמהלך מלחמת לבנון השנייה, חיזבאללה השתמש בפצמ"רים מתוצרת ישראל. לא ברור עד כמה זה נכון, אבל הבעיה של מכירת נשק על פי אינטרס ברורה למדי. אנחנו יכולים להתייעץ בנושא עם ארה"ב, שמכרה נשק מתקדם לאפגנים כדי שאלה ילחמו נגד הרוסים שפלשו לשם בשנות ה-80. הנשק עשה את העבודה והצבא הרוסי האדיר הסתלק מהמדינה עם הזנב בין הרגליים, אחרי שאיבד כמות אדירה של חיילים, טנקים וכלי טיס. בשנות ה- 2000 אותו נשק בדיוק שימש את האפגנים, הפעם נגד צבא ארה"ב.

התעשיות הביטחוניות, בארץ ובעולם, פועלות על פי אינטרס. העיקרי הוא להכניס כסף ובמקרה שלנו, מדובר גם בקשירת קשרים דיפלומטיים שמתנהלים מתחת לשולחן. השאלה הגדולה היא מה יקרה עם הנשק הזה כאשר האינטרס ישתנה. בכל הקשור למדינות רחוקות אין בעיה, אבל אם ירדן תיפול לידי הקיצוניים או אם המורדים בסוריה ינצחו במלחמה, זה כבר סיפור אחר. כדי להבין את גודל הבעיה נציין פרסום של צבא עיראק, על כך שבאפריל השנה טענו שמצאו ציוד צבאי מישראל בידי אנשי דאע"ש, לא פחות.

לצד זה עניין אותנו מאוד לדעת איך זה עובד, איך מוכרים נשק למדינה שאין לנו הסכם שלום איתה, שלא לדבר על מדינה שמוגדרת כמדינת אויב. אנחנו מעריכים בזהירות שבחלק מהמקרים, הקשרים נעשים בחסות ארגוני המודיעין, ובחשאי, בחסות של משרד הביטחון שבכל מקרה אחראי על הנושא. דרך נוספת זה באמצעות סוחרי נשק פרטיים, כאשר גם הם מנוצלים לא פעם על ידי הגופים הרשמיים, בכדי שניתן יהיה לנתק מגע במקרה של פדיחה כזו או אחרת.

הבעיה היא שאותם סוחרים פרטיים עושים לא פעם "מה שהם רוצים", כפי שהסביר לי בעבר אדם מהתחום. בגדול, כל עסקת נשק של אזרח ישראלי מקבלת אישור ממשרד הביטחון, אבל לא מן הנמנע שהפיקוח אינו הדוק כפי שהיינו רוצים לחשוב. ב- 2004 הירדנים פרסמו שגופי הביטחון במדינה עצרו שני סוחרי נשק ישראלים, בחשד שהבריחו נשק למורדים בחבל דארפור שבסודן. לא עבר הרבה זמן וראינו תמונות של רובי סער ישראלים, גם תחמושת, בידי חיילים בסודן. האום אף פרסם שהם מצאו מצבורים של נשק ישראלי בידי אותם אנשים שאחראים לטבח בחבל. נגיד שאם היה פה אישור של משרד הביטחון, יש פה מחדל ביטחוני ומוסרי, ואם לא היה פיקוח שכזה, אפשר רק לדמיין למי עוד מכרו ציוד צבאי מישראל.

עוד ב- פז"ם: