תורנות המטבח מתחילה: גייסנו מחדש את אבי לוי, הזוכה הגדול של "מאסטר שף", ואת גילי הלפטק, מהמתמודדות הבולטות בתחרות, להראות ללוף הצה"לי איך עושים את זה כמו שצריך. אם גם אתם קצת חוששים מארוחת החג הבאה, זאת הכתבה בשבילכם.
תחנה ראשונה: נכנסים למטבח
הדרך מהרציף שעל שפת הים עד המטבח של בסיס חיל הים באשדוד מעולם לא נראתה ארוכה יותר. אבי לוי (35), זוכה העונה השנייה של "מאסטרשף", וגילי הלפטק (29), שהגיעה למקום החמישי, יורדים מספינת הדבורה ונאלצים לעצור כל כמה מטרים. "גילי, תכיני לי סנדביץ'!" צועק חייל שעובר עם מלגזה צהובה לידם, מיד לפני שלוחם אחר עוצר את לוי, מצהיר "אתה תותח", ונותן לו טפיחה מהירה על הגב. תוך כמה דקות, השמועה על הימצאותם של שני כוכבי המישלן מתפשטת בבסיס, וכולם רוצים לבוא ולראות על מה כל המהומה.
זה לא מפתיע, אבל המטבח הצה"לי בכלל, וזה של בסיס אשדוד בפרט, קצת רחוק מהאולפן המעוצב של "מאסטר שף". את שולחנות העץ מחליפים משטחי נירוסטה רחבים, ואת מקומם של מיכל אנסקי ואייל שני תופסים חיילים על חצי ב'. לוי והלפטק לא נרתעים מהנוסטלגיה מימי השירות, נכנסים למטבח, ולא טומנים ידם בצלחת גם בכל הקשור לחיטוט בארונות ובחדרים. בכל זאת, זו לא הפעם הראשונה שלהם במטבח צה"לי - ובטח לא של אבי, ששירת כטבח בגדוד 9 של השריון.
"מה שאני זוכר מהשירות במטבח הוא בעיקר שהיה לי המון זמן לנסות הרבה דברים", הוא מחייך, ומעביר את ידו על משטח הנירוסטה המבריק. "למשל, היו לי מלא עופות שלמים, וכל פעם הייתי מכין מתכון אחר. יום אחד, למשל, החלטתי שאני רוצה להמציא משהו חדש - מה אכפת לי לנסות? לקחתי עוף, פירקתי אותו ומילאתי אותו עם בשר טחון, בצל מטוגן, וביצים. זה היה חריף - אבל טעים מאוד. החיילים קראו לזה 'העוף של אבי', והיו מתים על זה".
תחנה שנייה: בוחרים מצרכים
מאז שלוי השתחרר מצה"ל לפני 18 שנים, השתנו כמה דברים במטבח הצה"לי. אחד מהם הוא טרנד הבריאות, שעלה על מדים ותורגם לפרויקט "אורח חיים בריא". מטרת הפרויקט, אם נישאר בעולם הריאליטי, היא לעשות "מייקאובר" לבורקסים והצפיפות במדים, לטובת מקל סלרי מפתה וגוף חטוב. התכנית החלה בשנת 2008 עם חמש יחידות, שלקחו על עצמן את האתגר: תזונה נכונה שמשולבת עם אימון גופני, והרכבת סגנון חיים מאוזן עבור החיילים. עם הזמן, צברה התוכנית תאוצה, וכיום כבר הוציאו עשרות יחידות את המרגרינות מהמקרר והתחילו לרוץ.
בסיס חיל הים באשדוד הצטרף למהפך הבריא לפני כשנה, ולוי והלפטק, שרגילים לא לבחול באמצעים בדרך למנה המנצחת - מתבקשים לבשל ארוחה בריאה, מזינה ולא משמינה. המשימה היא ארוחת בת שלוש מנות הכוללת ראשונה, עיקרית וקינוח, כשהאמצעים שלרשותם מסתכמים בכל מה שמסתתר במקרר הצה"לי. ניכר שהשניים מעט נרתעים. הם סורקים את המטבח ואת הסחורה שיש לו להציע; הם נכנסים לכל ארון, לכל מקרר ומלקטים. החלוקה מתבצעת בקלילות: אבי אחראי על הראשונה והעיקרית, בעוד גילי עם האתגר של קינוח בריא.
לוי שולף מהמקרר כמעט את כל מה שהוא מוצא: כרעיים של עוף, הודו ודג נסיכת הנילוס. הוא מוסיף למשטח העבודה שלו כמה שיותר תבלינים, ומחפש את השמן. במילים עדינות, אפשר להגיד שהוא לא ממש חסיד של הבישול הבריא - וככזה, קצת קשה לו להתרגל לרעיון. "אוכל בריא הוא אוכל לא טעים", הוא קובע נחרצות, בעודו חותך את הפלפלים החריפים למנה הראשונה. "איך משלבים ביניהם? בריא זה בלי שמן ובלי תבלינים. סתם. פשוט סתם. ניסיתי בעבר לבשל בריא, במיוחד כשקצת שמרתי, אבל אני לא אוהב את זה. לדעתי? אם אוכלים, אז אוכלים. היום אני אנסה לחרוק קצת שיניים. אעשה את מה שבאנו לעשות, ואם זה בריא - אז שיהיה".
תחנה שלישית: מתחילים לבשל
דיון קצר מעל קרש החיתוך מביא לסגירתו המוחלטת של התפריט באותו ערב. המנה הראשונה תהיה דג נסיכת הנילוס עם רוטב מרוקאי חריף. המנה השנייה כפולה: מצד אחד, עוף ממולא בתמרים ובורגול ברוטב טחינה, ומצד שני, פרגיות מוקפצות עם ירקות וסלט בורגול. הקינוח עתיד להיות קראמבל תפוחים ותמרים, עם גרנולה, אגוזים וקרם פטיסייר פרווה. לוי והלפטק מתפצלים, כאשר השנייה הולכת לחדר צדדי ומתחילה לעבוד על הבורגול. היא, בניגוד ללוי, כבר רגילה לאוכל בריא ולשילובו ביומיום העמוס שלה בבית-החולים. "אני מאוד מקפידה על תזונה נכונה", היא מתגאה, "אפילו מכינה לעצמי את האוכל לבית החולים, אם זה הודו או ירקות מבושלים, דברים רזים".
היא מסיימת עם הבורגול ומתחילה לעבוד על הקינוח. היא מקלפת תפוחים, חותכת לקוביות. התזונה הנכונה לא תמיד הייתה חלק משגרת היום של הלפטק, ולמעשה התחילה בימיה בצבא. "התגייסתי שמנה, הכי שמנה שהייתי אי פעם", היא חושפת וחותכת עוד תפוח. "את הדיאטה התחלתי באמצע השירות. נסענו לטיול, כל היחידה, לאילת. היינו בחוף הים, כל הבנות הורידו לביקיני, ורק אני לא הסכמתי. לא הייתי מוכנה. ישבתי בחוף, ואז נפל לי האסימון. טוב, זה לא יכול לעבוד ככה. בלי בורקסים, בלי מרגרינה, בלי שוקולדים. הורדתי אז 40 קילו, ככה שאני משתדלת לשמור על זה - באמצעות תזונה".
בינתיים, בקצה השני של המטבח, עומדים על הכיריים שלושה סירים גדולים. האחד - הירקות המוקפצים. השני לדג, והשלישי לבורגול. אבי, כך נדמה, אולי לא אומר זאת בקול רם - אבל מתחיל להתרגל לבישול הבריא. במקום לזלוף שמן היישר מהבקבוק אל הסיר, הוא לוקח את השפריצר ומתחיל לשמן בעדינות את משטח המתכת. "זה דבר ייחודי לבסיס שלנו", מחייך רס"ב אבי שמי, נגד המזון של זירת אשדוד. "אנחנו מנסים להימנע משמן, אבל אם כבר שמן, אז בשפריצר. זה אולי פחות כיף ונוח - אבל זה מגביל את הכמות. מעבר לזה, אנחנו מקפידים להשתמש בשמן איכותי - רק קנולה ושמן זית. בריא, ובמידה".
תחנה רביעית: טאצ'ים אחרונים
עם תום הבישולים מתגלה השיטה של שני המאסטר-שפים. הם אמנם במטבח צה"לי באשדוד, אבל עובדים כמו הביג גאנז, כאשר כל אחד מספח לעצמו סו-שף, יד ימינו, שעוזר לו עם מספר הצלחות הגדול שהם מכינים מכל מנה. בעוד גילי נעזרת במד"סניקית מהבסיס, אבי מספח לעצמו את השף של הזירה: רס"ר מיכאל בן-שבת. "אני עוזר לאבי פה עם כל ההכנות", הוא מחייך חיוך מיוזע. "זה לא קל, אבל זה כיף. בדרך כלל זו שגרה מאוד עמוסה, עובדים כל יום עם תפריט מוכן למאות אנשים, וזה מרענן לעבוד פה עם אבי וגילי על מנות מושקעות למעט אנשים. אווירה אחרת".
אולי זו טביעת ידם של הסו-שפים, או שאולי אלה דווקא ההוראות המחמירות - אבל נדמה שרוחו של אורח החיים הבריא נכנסה גם למנות. הרבה מזה בזכות רס"ב שמי, נגד המזון, חסיד נלהב של הפרויקט המדובר, שבעצמו השיל כעשרה קילוגרמים ממשקלו. "סך הכול ניסינו לשלב בתפריט היום את מה שמנחה אותנו בדרך כלל", הוא מצטנע. "להוסיף קטנייה או פחמימה מורכבת, כמו בורגול שהוספנו גם בסלט וגם בעוף, או השימוש בשפריצר במקום בבקבוק שמן. אפילו הקינוח עם הרבה פירות וגרנולה, ולגמרי בלי שוקולד. המגוון של שתי מנות בשריות זה משהו שכן עושים פה בדרך כלל - מציעים מנה בשרית מבושלת, שמהווה תחליף למשל לשניצל מטוגן. אני מבין את הרתיעה בהתחלה מהכותרת הזו של 'אוכל בריא'. גם בבסיס שלנו הרגשנו את זה, ואנשים ישר חשבו שהכוונה ללאכול עלים, ולא הבנו איך אפשר לעשות לדוגמה חציל בתנור, ולא מטוגן. אמרנו 'מי אלה הליצנים האלה?' אבל מהר מאוד כל היחידה נרתמה, והבנו שבגיוון הנכון, במינון הנכון, זה פיתרון מעולה, ואפשר לעשות אוכל טעים ובריא. זה בדיוק מה שאבי וגילי מוכיחים היום".
המנות הראשונות יוצאות מהתנור. העופות כבר שחומים, והקראמבל כבר קיבל צבע זהוב ומפתה. זה הזמן לשלב הפלייטינג: צלחות. לוי פורש שמונה צלחות, ויוצק את קרם החצילים שנקלו ללא טיפת שמן. עליהם, הוא מניח את הדג החריף שבושל בסיר, וטועם. "וואי וואי", הוא מנפנף באצבעו, "הדג הזה כל כך חריף שלא צריך הסעה הביתה. הוא העיף אותי עכשיו עד ירושלים".
תחנה חמישית: טעימת השופטים
עונה שלמה, פרק גמר גרנדיוזי שגרף שיא של 46 אחוזי רייטינג ועשרות מנות גורמה מאחוריהם - ועדיין, כשהם מגישים את המנות לחבר השופטים המאולתר, הלפטק ולוי יושבים בצד ומקווים שהחיילים יאהבו את המנות. הפעם, במקום שפים ומסעדנים, טועמים את המנות ארבעה חיילים: כולם לוחמי חיל הים, חלק מצוותים האחראים על ספינות דבורה, ודואגים לבישול בלב ים עבור הספינה שלהם. כעת הם יושבים סביב שולחן אחד בחדר האוכל, כאשר מאחוריהם מחכים חבריהם לצוות בציפייה לטעום ממה שעל הצלחות - בתוספת אבק כוכבים.
כשהמנות יוצאות מהמטבח החדר משתתק. הלוחמים, מאובזרים בסכין ומזלג, בוחנים את המנה הראשונה - דג חריף על מצע חציל קלוי, כשהם מקבלים הוראות הפעלה מהיציע. "צריך לקחת חתיכת דג, רוטב, וחציל - ביחד", מסביר להם אבי, "הכל בביס אחד".
הם מתחילים לאכול, ובמהרה מצטרפים חבריהם לצוותים. שתי המנות העיקריות עושות את דרכן לשולחן גם הן - פרגיות מוקפצות לצד סלט בורגול, ועוף ממולא עם בורגול וטחינה. "שמעו", עוצר את כולם סמ"ר ניר כהן, "זה מדהים. מזל שאמא שלי לא פה, אז אני יכול להגיד שזה הרבה יותר טוב מהאוכל שלה".
זמן קצר לאחר מכן, מוציאה גילי את המנה האחרונה מהתנור, מגישה לשולחן, ומסבירה על הקינוח הבריא - קראמבל תפוחים ותמרים, בלי שוקולד, עם קרם פטיסייר בצד. הפעם מגיע תורו של סמ"ר לירן ביטון להתלהב מהקינוח. "אנחנו אמנם מבשלים בים, אבל אין לנו הכשרה מסוימת", הוא מסביר. "פשוט עובדים עם מה שיש, ותמיד אומרים לנו לשלב בריאות באוכל, מכניסים לנו את זה חזק. כשחושבים על זה, תמיד חושבים על לאכול עלים וקרקרים יבשים, אבל התפריט הזה פה הוא ההוכחה שאוכל טעים יכול להיות גם בריא, ושאפשר להכין את זה גם ממה שיש במטבח שבבסיס".
באמת חשבתם שנשאיר אתכם רעבים? שלושה מתכונים בריאים הישר מהמטבח של "מאסטרשף" ובסיס אשדוד של חיל הים:
המתכון של זוכה "מאסטרשף", אבי לוי: בצלים ממולאים
המצרכים: כוס אורז (אפשר מלא); 100 גרם צימוקים; 100 גרם שקדים; מעט קינמון; 3 בצלים; מעט שמן זית; 4 כפות דבש; 2 כפות מיץ לימון; מלח, פלפל, סוכר.
אופן ההכנה: מקלפים את הבצלים וחותכים חתך עמוק לאורכם. מבשלים את הבצלים במים רותחים עד שהם מתרככים, מוציאים ומקררים. בינתיים, מוסיפים לסיר אחר את האורז, בוזקים 2 כוסות מים רותחים, מבשלים כמעט עד הסוף, מורידים מהכיריים, ומוסיפים את התבלינים. כשהבצלים התקררו, מפרקים אותם לגלדים, שכבה-שכבה. לוקחים כל שכבה, ממלאים באורז וסוגרים. מכניסים את כל הבצלים לסיר אחר. בקערה, מערבבים את הדבש, מעט שמן זית, מיץ לימון ו-2 כוסות מים. מערבבים, יוצקים לסיר ושמים על אש נמוכה עם מכסה סגור לחצי שעה. להגיש חם.
המתכון של גילי הלפטק: סלט חיטה עם עוף ובטטות
המצרכים: חזה עוף; כוס חיטה; בטטה אחת גדולה, מקולפת וחתוכה לקוביות קטנות; /13 כוס חמוציות; בצל סגול אחד חתוך דק; צרור עלי פטרוזיליה קצוצים; חופן עלי נענע קצוצים; פלפל ירוק חריף, פרוס דק; מיץ לימון; שמן זית ומלח; 3 כפות טחינה גולמית.
אופן ההכנה: מכניסים לסיר עמוק את החיטה בתוספת שתי כוסות מים. מרתיחים, מנמיכים את האש ומבשלים כחצי שעה עד שהחיטה מתרככת. מסננים, מצננים. שמים את קוביות הבטטה בתבנית אפייה, מזלפים מעט שמן זית ומתבלים. לאחר מכן אופים בתנור ב-180 מעלות במשך כ-40 דקות, עד שקוביות הבטטה רכות. מחממים במחבת כף שמן זית. מתבלים את העוף ומטגנים מספר דקות מכל צד. לאחר מכן חותכים לקוביות של סנטימטר מרובע. לבסוף, מוציאים את הבטטה מהתנור ואת החיטה מהסיר. בקערה גדולה מערבבים את שניהם עם עשבי התיבול הקצוצים, הבצל והחמוציות. מזלפים שתי כפות שמן זית, מיץ לימון ומלח. מעבירים לצלחת הגשה ומזלפים את הטחינה הגולמית.
