במקביל למערכת החקירה והמשפט האזרחית, פועלת במרץ מערכת המשפט הצבאית, הנדרשת לכל העבירות המתקיימות במסגרת צה"ל. כמה במרץ? לפי דו"ח מבקר המדינה (מרץ 2022), בשנת 2020 טופלו 23,308 אירועים בידי יחידת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת), 8,923 אנשים היו מעורבים בחקירות מצ"ח בשנה זו ונפתחו בה 3,719 תיקי חקירה. מאז, לפי הערכות, המספרים הללו גדלו עוד יותר.
למרות כוחה הרב של מצ"ח והמספרים המשמעותיים, חיילים סדירים או בשירות בקבע, נגדים או אזרחים עובדי צה"ל שנדרשים לחקירה במצ"ח, נוטים לעיתים "לזלזל" במעמד או סתם להגיע אליו כשהם אינם מוכנים.
חשוב להבין כי מדובר בחקירה פלילית לכל דבר, בסיטואציה מלחיצה שאין להקל בה ראש ויש לזכור, כי סמכויות החקירה של חוקרים במצ"ח דומות מאוד לסמכויות החקירה של שוטרים במערכת האזרחית.
מהן זכויות הנחקרים במצ"ח? מה חשוב לעשות – ולמה ניתן לסרב? יחד עם עו"ד פארס פלאח, מומחה בדיני צבא וביטחון ובדין הפלילי, ממשרד עורכי דין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', שהוא גם תובע צבאי לשעבר, יצרנו מדריך קצר למי ש"נקלע לסיטואציה". ושלא תדעו מצרות.
זכות ההיוועצות
לנחקר במצ"ח יש זכות להתייעץ עם עורך דין כבר בתחילת החקירה, ושימוש בזכות זו עשוי להיות בעל משמעות מכרעת לאופן התפתחות התיק, שכן מתן ייעוץ לפני חקירה מאפשר לחשוד להכיר את זכויותיו עוד בטרם תחילת החקירה, ויש בכך כדי לסייע לשמירה על תקינות החקירה והאמצעים המופעלים בה.
נוכח חשיבות הגרסה שמתקבלת לידי גורמי החקירה כבר בחקירה הראשונית, שמשמשת פעמים רבות כבסיס להגשת כתב האישום כנגד החשוד, ייעוץ כבר בשלב ראשוני זה הינו חשוב ביותר.
חיפוש בטלפון נייד
מכשיר הטלפון הנייד של כולנו מהווה מאגר עצום של נתונים פרטיים, קבצים, תמונות, התכתבויות וכדומה. לעיתים קרובות, הנחקר מתבקש למסור את הטלפון הסלולארי שלו. המטרה היא כמובן שהחוקרים יבצעו בו חיפוש שמטרתו מציאת ראיות או עדויות רלוונטיות.
שימו לב: פסיקת בית משפט משנת 2016 קובעת שאסור לבצע חיפוש פולשני במכשיר סלולארי של חייל על בסיס הסכמתו בלבד, אלא נדרש צו בית משפט לכך.
חתימה במצב של עייפות
חקירה במצ"ח היא בהחלט עסק מתיש. במקרים רבים, הנחקר עייף לאחר יום חקירות שלם, ובעת סיום החקירה מניחים בפניו מסמכים הדורשים את חתימתו. המצב הפיזי (ולעיתים אף הנפשי) של הנחקר גורמים לו לחתום עליהם מבלי לעיין בהם, וזאת מתוך עייפות, אך גם הסתמכות על גורמי החקירה.
חשוב לזכור; בין אם מדובר בחתימה על מסמכי הסכמה לפוליגרף או למתן דגימת שתן, ובין אם מדובר בחתימה על נוסח דבריו בתחילת החקירה או בסיומה, חשוב וחיוני לעיין במסמכים טרם חתימה עליהם, שכן חתימה עליהם תיחשב כמודעות לתוכן המסמך והסכמה לתוכנו.
"אפשר רגע לנוח?"
לפעמים, מצ"ח דורשת מחיילים להגיע להיחקר באופן מיידי, וחיילים רבים - מתוך חוסר ידיעה - נענים לכך ומתייצבים מיידית. אלא שבחיילים מדובר, ולפעמים חיילים מגיעים להיחקר אחרי "לילה לבן", אחרי פעילות מאומצת בשטח, אחרי מבצע, אחרי לילה של שמירה ללא שינה, אחרי נסיעה או נהיגה ארוכה וכד'.
חקירה היא מעמד קשה, הרבה יותר כאשר היא מתבצעת בתנאי עייפות. לגיטימי, ואף מומלץ, לבקש מהחוקרים לנוח מעט לפני החקירה, כדי להגיע רעננים ומפוקסים יותר לחקירה עצמה.
חייבים להסכים לבדיקת שתן?
חקירות בחשדות מסוימים עלולות לכלול דרישה למתן בדיקת שתן, וזאת לשם גילוי ממצאים של שימוש בסם מסוכן. עם זאת, סעיף 250ב(ב) לחוק קובע כי ביצוע בדיקת שתן כאמור תיעשה אך ורק בהסכמת הנחקר, בכתב, טרום ביצועה. ואילו הסכמה שהושגה במרמה, לא תהיה קבילה.
אי-הצגת ראיות כנגדך
אם זומנתם לחקירה במצ"ח והחוקר אומר לכם כי יש ראיות המחזקות את החשד נגדכם, כמו למשל עדות של גורם שלישי או מסמכים אחרים, חשוב מאוד לבקש מהחוקרים להציג לכם את הראיות המיוחסות. זו זכותכם המלאה. כל עוד לא הוצגו בפניכם אותן הראיות, זכותכם לסרב להגיב לכך - והדבר לא ישמש נגדכם.
זכות השתיקה
לעיתים, מתוך מחשבה ורצון לסיים את החקירה הלא-נעימה כמה שיותר מהר, נחקרים במצ"ח שוכחים כי לרשותם עומדת "זכות השתיקה". חשוב לזכור כי זכות השתיקה הנה זכות יסוד, כל נחקר זכאי לזכות זו, וגורמי החקירה מחויבים כבר בתחילת החקירה ליידע את החשוד בדבר זכותו לשמור על זכות השתיקה. מנגד, במקרים מסוימים שתיקה זו יכולה לחזק את הראיות כנגד הנחקר. אז האם כדאי לכם להשתמש בזכות הזו או לא? במקרה הזה, ישנה חשיבות גדולה לייעוץ עם עו"ד.
"אבל זה לא מה שאמרתי!"
במהלך חקירת מצ"ח, מי שכותב את דברי הנחקר הוא החוקר. כל אדם הוא שונה ואחר, ולא פעם חוקר מפרש את תשובת הנחקר באופן שונה ממה שהנחקר התכוון אליו. לדברים הנאמרים ולתשובות שניתנות בחקירה יש משקל רב, פעמים רבות הם מהווים את הבסיס להגשת כתב אישום כנגד החשוד, ולכן חשוב שהנחקר ידייק היטב ויהיה ברור בדבריו.
מעבר לכך, על פי החוק על החוקר שכותב את הדברים להציג את הנכתב בפני הנחקר, והנחקר צריך לחתום ולאשר את הכתוב. קראו את הדברים בעיון רב ובסבלנות, ואל תהססו לתקן את החוקר אם צריך (במקרים כאלה, החוקר מתקן ומציין כי "הדברים תוקנו לבקשת הנחקר"). התיקון שלכם עשוי להיות קריטי להמשך הדרך.
"אבל שיישאר בינינו, טוב?"
לעיתים נוצרים יחסי אמון וקרבה בין החוקר והנחקר, כאלה שגורמים לנחקרים להיחשף יותר משרצו מתוך מחשבה או תחושה שהדברים יישארו בחדר החקירה הסגור. זה לא קיים באמת, בחקירה אין "חברים".
על כל הנחקרים לצאת מנקודת הנחה שבשלבי החקירה, בין אם אתם נמצאים בתוככי חדר החקירות או מחוצה לו (למשל, בהפסקת סיגריה), ישנו סיכוי כי הדברים הנאמרים מתועדים וישמשו כנגדך בהמשך. לכן, אין להתייעץ או לשוחח לגבי החשדות כנגדך עם אף אחד מלבד הסנגור שמייצג אותך, שכן בינך לבינו יש חיסיון עורך דין – לקוח מוחלט שלא ניתן להפר אותו.
זכרו: יש חוקרים ויש שופטים
ניסיון העבר מלמד כי בחקירות רבות החוקר הצליח לשכנע את הנחקר כי גורלו מצוי בכף ידו, הראיות כנגדו מוצקות, העונש שיקבל הוא חמור וכד', ולכן רצוי שהנחקר ישתף עימו פעולה. זה המקום להזכיר כי מי שבוחנים את הראיות ומחליטים האם להגיש כתב אישום אלה גורמי התביעה - ולא החוקרים.
כמו כן, במידה וכן הוגש כתב אישום וישנה הרשעה בתיק, מי שמקבל החלטה לעניין העונש זה אך ורק השופט/ת. לכן, לא משנה מה החוקר יגיד - תמיד תזכרו שלא הוא הגורם המחליט.
עמדו על זכויותיכם
חקירה במצ"ח היא סיטואציה קשה ומבלבלת, מלחיצה ומתסכלת, בוודאי לאדם שזו ההיתקלות הראשונה שלו עם רשויות החוק (בתקווה שגם האחרונה...). ולמרות זאת, נסו להישאר רגועים וקרי רוח ככל האפשר.
זכרו כי חקירת מצ"ח לא שוללת מכם את הזכויות הקבועות בחוק, ולעמוד איתן גם כאשר מנסים עליכם "תרגילי חקירה". למשל, אם אתם מבקשים להתייעץ עם עו"ד והחוקר אומר לכם שהוא "ניסה ליצור קשר עם הסנגור - ולא הצליח", תתעקשו שבכל זאת לא תרצו להמשיך לפני שתתייעצו. זו זכותכם.
*מדריך זה לא מהווה תחליף לייעוץ אישי ובהתאם לנסיבות התיק – שכן אין תחליף להיוועצות עם עורך דין בתחילת החקירה.