רצועת עזה בזמן ההפגנות על הגדר. א', צלף ביחידת מילואים מובחרת של צה"ל היה יחד עם כמה מחבריו לא רחוק מגדר הרצועה כשלפתע, ירי שבוצע מעבר לגדר פוגע קרוב מאוד לכוחותינו.

"אני רואה את זה ומסמן למאתר. יחד אנחנו מחפשים את המקור. ברקע יש רעש של ההפגנות, פיצוצים של רימונים ומטענים שהם זורקים, עשן של הצמיגים שהם שורפים. ממש סצנה מסרט", הוא מתאר בקול רגוע את הדרמה. "אנחנו מוצאים את הבחור ורואים שהוא חמוש בנשק צלפים. פה כבר ברור שזה אני או הוא. סחיטה של ההדק והוא מנוטרל".

לא מעט איומים יש על הצלפים. מדובר בדרך כלל בכוח קטן שפועל בנפרד מהיחידות הגדולות, תחת סכנה של חשיפה או נפילה למארב. אחד האיומים היותר מסוכנים במקצוע הצליפה הוא צלף של האויב. מדובר באירוע דרמטי גם בכאוס של שדה הקרב ולא סתם סצנות כאלו הופיעו בהפקות ענק קולנועיות כמו "להציל את טוראי ראיין", "אויב בשער" או "הצלף".

ד', קצין צלפים במילואים ששירת ביחידה מובחרת אומר שבאזור שלנו אירועים כאלו הם נדירים, אך כשהם מתרחשים הסכנה גדולה. "יש ביוטיוב סרטון ישן של צלפי צה"ל בשטחים. אני לא מכיר את המעורבים אבל ראיתי את הסרטון הזה מיליון פעמים. רואים שם רגע שבו פלסטיני מצליח לפגוע באחד הצלפים שלנו, הבחור צועק מכאבים ככה שלמזלו הוא לא נהרג אבל זה מראה לך כמה העסק הזה מסוכן".

חמאס מאיים: נגיב על הרג הפעיל (צילום: דובר צה
צלפי צה"ל בגבול עזה, ארכיון|צילום: דובר צה"ל, חדשות

נ' שגם הוא שירת כצלף במילואים משתף שבעבר היה לו אירוע בו התמודד עם צלף של האויב, כשבמקרה שלו היה מדובר בלוחם מיומן. "זה היה ממש קטע של ראש בראש, אף פעם לא היה לי משהו כזה. כבר בהתחלה היה ברור לי שמדובר בבן אדם שעבר הכשרה של צלפים".

נ' מספר שהכוח קיבל התרעה על פעילות של צלף. "ההתרעה הייתה מדויקת. עדיין היינו צריכים לעשות כל מיני פעולות כדי לאתר אותו. הלב דופק ואתה גם יודע שיש מישהו, סוג של קולגה, שמחפש אותך או את האנשים שלך. בסוף ניצחנו".

בתשובה לשאלה האם הניצחון היה חיסול הצלף ענה: "נטרלנו אותו. מאז הוא לא ירה באף אחד, זה בטוח".

א' איתו פתחנו את הכתבה, מתאר את העימות בין צלפים כ"משחק של חתול ועכבר. חד משמעי". לדבריו, רוב הצלפים בארגוני הטרור באזורנו הם לא ברמה גבוהה. "אני מכבד את האויב שלי אבל היו גם מקרים שבתקשורת ייחסו פיגועים לצלפים, כשבפועל היה מדובר בבן אדם עם קלצ'ניקוב שירה טוב או שפגע במקרה".

הוא שירת כצלף במיל' באחת מהיחידות היותר מובחרות של צה"ל ומבהיר: "לא כל בן אדם שנותנים לו רובה צלפים הופך לצלף. בסוף זה לא רק נשק, זה בן אדם שעבר מיונים והכשרה".

א' מסביר שהאיום מפני הצלפים הוא לא רק הרג של חיילים. חלק מפעילותם היא להכווין את הכוחות לצדם הם פועלים ולדווח להם על איומים כדי לסגור עליהם מעגל ולהשמיד אותם באמצעים אחרים.

"התפקיד שלי כצלף זה לעבוד עם הצוות ולהעביר להם כל מידע רלוונטי למשימה שלהם. כמי שיושב מוסווה הזירה פתוחה לפני, ככה שאני רואה יותר ממה שרואה צוות שמתקדם".

אימון צלפים של יחידת אגוז (צילום: דובר צה
"זה כמו משחק חתול ועכבר בין הצלפים"|צילום: דובר צה"ל

א' סיפר על אירוע שקרה במהלך מבצע צוק איתן בעזה: "עבדנו עם אחת מחטיבות החי"ר והכוח עליו חיפינו התקדם לשטח הבנוי. די מהר אנחנו מזהים כמה בחורים עם נ"ט מתכוונים לירות והעברנו את הדיווח. אם אני זוכר נכון הם חוסלו בזכות הדיווח הזה על ידי מסוק או טנק".

בהמשך זיהו הצלף והמאתר שלו עוד חמוש על גג שמתכוון לירות על הלוחמים. "כנראה שזה היה צלף ופה חיסלנו אותו בעצמנו", שיחזר א'.

"במקרה של צלף אויב אתה צריך להיות חד ואסור לך להיות זה שטועה ראשון. מי שטועה ראשון מסיים את החיים שלו. אנחנו לא מדברים על פיצוץ שאולי משהו יסתיר אותך או טיל שיפספס אלא על כדור אחד ומאוד מדויק".

הצלפים איתם שוחחנו מכירים בעל פה את הסיפורים ההיסטוריים על הצלפים הגדולים בעולם. למשל של קרלוס הת'קוק שהיה צלף של המארינס בזמן מלחמת וייטנאם והרג 93 בני אדם. בפועל הוא כנראה הרג הרבה יותר – פשוט לפי חוקי צבא ארה"ב, הריגה אושרה רק כאשר היה עד לה קצין שאינו חלק מצוות הצלפים.

במהלך המלחמה, צבא צפון וייטנאם שלח צלפית שהכינוי שלה היה ה"קוברה השחורה", כדי שתחסל את הת'קוק. מדובר באחד מקרבות הצלפים המפורסמים בהיסטוריה, בעיקר כי צבא ארה"ב טען שהת'קוק פגע לה בעין דרך הכוונת הטלסקופית שלה, מה שאומר שהוא היה על הכוונת שלה והקדים אותה בשבריר שניה.

ד' מסביר שכצלף מה שהוא מחפש זו תמונה שלא מתאימה לסביבה שלה. "לא משנה כמה אתה מקצוען בהסוואה שלך, עמדת הצלפים היא לא משהו טבעי בשטח ואת החריגה הזו אתה מחפש. ככל שצוות הצלפים יהיה מקצועי יותר החריגה הזו תהיה מינורית ולא תקפוץ לעין של הצד השני. מנגד ככל שאתה תהיה יותר מקצועי אתה תצליח לאתר את החריגה הזו ואת הצלף שבצד השני או כל מי שמנסה להסתתר מפניך".

חיפוש כזה אחרי אותה "חריגה" הוא לא משהו קצר. המשמעות היא שהצלף צריך להיות בעמדה שלו כמעט בלי תנועה במשך שעות ארוכות וגם ימים. הוא לומד את הדפוס של השטח, ממש מצלם אותו בראש ואז מנסה לזהות כל מה לא שייך לסביבה הטבעית.

"ההמתנה יכולה להיות מאוד קשה גם לצלף עם ניסיון", אומר נ'. "לפעמים חם או קר באופן קיצוני והגוף עצמו כואב בגלל שהוא לא בתנועה. כל זה לפני שאנחנו מדברים על העבודה עצמה".

"בסוף המאני טיים שלך זו שנייה אחת שאם אתה מפספס אותה אז הלכה כל ההשקעה", מוסיף ד'. "נדפקה המשימה ויש גם סיכוי שמישהו ימות וזה כולל אותך".

מה שמחזיק אותם הוא בעיקר האדרנלין, שלא מעט ממנו נשאר בגוף גם מרחק זמן רב, כשמספרים על החוויות כאנשי מילואים. "זה הדבר הכי מטורף שאתה יכול לחשוב עליו", ד' מסכם. "כשמגיע הרגע יש היי מטורף ששוטף לך את הגוף ומתפוצץ בשנייה אחת קטנה".