שלוש שנים חלפו מאז יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה, מבצע שמטרתו המוצהרת הייתה צמצום ירי הרקטות לישראל, מבצע בו פעל הצבא באחד ממרחבי הלחימה הצפופים ביותר בעולם, מול אויב שניצל זאת. בעיני רבים נחשב המבצע למקום בו יישמו בצה"ל את המסקנות של מלחמת לבנון השנייה; מצד שני, לא מעט כלים עברו את טבילת האש שלהם בפעם הראשונה בעופרת יצוקה. לאחר תום הלחימה לקחים רבים הופקו; מסקנות הוסקו, תו"לים שונו ואמל"ח שודרג. אלה הם הדברים העיקריים ששונו בצה"ל בעקבות הכניסה לעזה בסוף 2008.
שילוב זרועות בלחימה
למבצע עופרת יצוקה מגיע צה"ל אחרי שנתיים של אימונים אינטנסיביים, אשר היוו למעשה את תחילת יישום המסקנות של לבנון השנייה. ניתן דגש מיוחד על שילוב זרועות בלחימה, זאת אחרי כמעט עשור ללא אימונים מסוג זה. אחד מהשילובים האלה הוא שילוב של מטוסי קרב וכחות היבשה, שילוב שלא ממש עבד במלחמת לבנון השנייה. באימונים טרום מבצע עופרת יצוקה ניתן דגש חזק לשיתוף הפעולה הזה, דבר שבהחלט שהוכיח עצמו בזמן עופרת יצוקה, וצה"ל שאחרי המבצע יצוקה מתאמן הרבה וממשיך באותו קו של שיתוף לחימתי של הזרועות השונות.
למידה תוך כדי קרב
דבר נוסף אותו צה"ל שיפר בעקבות עופרת יצוקה הוא כל עניין הלמידה תוך כדי לחימה. בזמן אימונים הצבא יוצר שלל הפתעות טכנולוגיות לכוחות המתאמנים, בעיקר ברמת האוגדה, אותם צריכים המפקדים לזהות, לתחקר, ללמוד ולשתף. בעוד שבמלחמות העבר כוחות של צה"ל הופתעו מאמצעים שונים וטקטיקות של האויב – זאת למרות שיחידות אחרות נתקלו באותם הדברים – עתה המפקדים לומדים לפתור את "ההפתעות" תוך כדי הלחימה ולשתף עם כוחות בשאר הגזרות.
המשימה הזאת אינה קלה כלל במצב לחימה אמיתי, ולכן קצין ההדרכה החטיבתי קיבל למעשה תפקיד נוסף - מלבד לתפקידו המסורתי, הוא הופך לקצין מטה מייעץ ברמת החטיבה. קצין ההדרכה שבימי "חול" בונה תרגילים, מזהה במהלך לחימה כלים חדשים או טקטיקות חדשות של האויב, מתחקר אותן ומידע את המפקד.
מחזקים את מפקדת החטיבה והגדוד
בצה"ל הבינו כי בשטחי לחימה, בהם התמרון היבשתי מתוחם לאזור קטן ובדרך כלל בנוי, מפקדת החטיבה היא הדומיננטית. וכך למשל צה"ל ביזר אמצעים ויכולות שהיו ברמת האוגדה – כמו למשל תפעול של כטב"מים - לרמת החטיבה. כמו כן צה"ל בנה למפקדת החטיבה יכולות הפעלת מתארי לחימה שלא היו קיימים בעבר ברמת החטיבה. מח"טים קבלו אמצעים חדשים וכמובן את יכולת ההפעלה שלהם. עיקר הדגש בנושא זה ניתן לתחום המודיעין והפעלת אש בצורה רציפה.
גם הגדוד זכה לחיזוק משמעותי, בעיקר באמצעי לחימה. מדובר בתחום שבעופרת יצוקה היה בחיתוליו והתחיל כמובן ממסקנות לבנון השנייה. מסגרת הגדוד זכתה לקבל אמצעים כמו המטאדור (רקטה נגד מבנים וביצורים), מרגמות "קשת" והגדלת יכולת החבלה ברמת הגדוד. בנוסף שיפר צה"ל את יכולת הפיקוד ושליטה וניידות הגדוד. אמצעים כמו נגמ"ש הנמ"ר נכנסים לחטיבות החי"ר, כטב"מים כמו רוכב שמים, מערכת צי"ד שצוברת תאוצה ועוד לא מעט אמצעים עליהם לא ניתן להרחיב את הדיבור. בעזרת מערכות ופלטפורמות חדשות גדוד החי"ר חזר לכשרות שמעט נעלמה: יכולת עבודה צמודה לגדוד השריון, מה שנקרא בעגה הצבאית התמרון הממוכן.
סביבת לחימה אורבנית משופרת
לוחמי צה"ל נכנסו במהלך המבצע לרצועת עזה, סביבת הלחימה הצפופה ביותר בעולם. הלוחמים התמודדו עם אתגרים מורכבים כמו בתים ממולכדים, מטעני צד, צלפים ומה לא - ויכלו להם. צה"ל לא רק יישם במבצע את הניסיון הרב שלו בלחימה בערי הגדה, אלא גם פיתח את יכולת הלחימה בסביבה כזו, תוך עבודה משולבת זרועות שכל אחת משלימה את השנייה: הנדסה, שריון, חי"ר, אוויר ועוד.
בתוך כל זה נוצר בצה"ל מקצוע חדש: קצין אוכלוסייה. במבצע מדובר היה בתחום שטופל ברמה הסבירה, אולם לאחר המבצע הופקו לקחים בנושא והיה ברור שאזרחים בזירת לחימה הם דבר שמצריך טיפול באופן מידי בזמן לחימה. בצה"ל נכתב תו"ל חדש בנושא לרמת החטיבה והגדוד ונוסף התפקיד של קצין אוכלוסייה - הוא זה שינהל את דו השיח מול האזרח ולמעשה ינסה עד כמה שניתן לעשות את האיזון בין צורכי הלחימה ונתינה הומניטרית. נכון להיום לשליש מהחטיבות והגדודים יש קציני אוכלוסייה כשהשאיפה היא כמובן למלא את כל היחידות.
שומרים על חיי הלוחמים – וגם על הבלתי מעורבים
מטבע הדברים את מרבית הלקחים והמסקנות לא ניתן לפרסם, למרות זאת ניתן לדבר על לא מעט אמצעים שנכנסו לשרות לאחר המבצע או שהליך הקליטה שלהם זורז. צה"ל שאחרי עופרת יצוקה (ולמעשה, גם אחרי מלחמת לבנון השנייה) הוא צבא משולב, כזה שיודע להכניס לאזור מתוחם חי"ר, טנקים, מסוקים ועוד יחידות שעובדות יחד בהרמוניה מלאה. מערכת צי"ד שהייתה בחיתוליה בזמן המבצע מתפשטת בצבא ומכורח יוצא משפרת את יכולת הפיקוד והשליטה ברמות שלא היו בעבר. בתחום האמל"ח, שחלקו היה קיים עוד בזמן המבצע, נותן הצבא דגש על שמירת חיי הלוחמים ומזעור הפגיעה בבלתי מעורבים.