בימים האחרונים מתנהלים ברשת מספר קמפיינים, בהם נטען כי לוחמי צה"ל נשלחים למשימות שלהם עם "ידיים קשורות". הטענה היא שהוראות הפתיחה באש של צה"ל מגבילות את הלוחמים במקרה של סכנת חיים וזה גם מה שהוביל, כביכול, לנפילתו של סמ"ר בראל שמואלי ז"ל

בתקופה האחרונה הסתובבתי לא מעט בבסיסי צה"ל, על הגבול ובשטחי האימונים, פגשתי לא מעט חיילים וקצינים, גם ללא נציגים של דובר צה"ל. באותם מפגשים התרשמתי שהלוחמים דווקא יודעים טוב מאוד מה לעשות במקרה של סכנת חיים, יודעים מתי לירות ולהרוג. 

גם הנתונים של השנים האחרונות, מלמדים שלוחמי צה"ל יורים לא מעט, עד כדי כך שהרמטכ"ל נאלץ לבקש מאלוף פיקוד המרכז להרגיע מעט את המצב, אחרי ש-40 פלסטינים נהרגו מאש לוחמי צה"ל.

לוחמי צה"ל שפגשתי בתקופה האחרונה, מצפון ועד רצועת עזה בדרום, הכירו היטב את הוראות הפתיחה באש. רק מעטים מהם לא הבינו את ההוראות שקיבלו או שהבינו באופן חלקי ומעטים עוד יותר, לא הסכימו עם המדיניות. היה ניכר לעין כי מי שלא הבינו את ההוראות או שלא הסכימו עם המדיניות, הושפעו מרעשי הרקע חיצוניים בדמות קמפיינים פוליטיים, שנעשו על גב הצבא.

למעשה, זאת הבעיה העיקרית של צה"ל. אותם קמפיינים שנעשים על גב הצבא על ידי אנשים חסרי אחריות, הם אלה שפוגעים בצבא כשלמפקדים כמעט ואין דרך להתמודד עם זה.

לוחמי המילואים בגבול (צילום: שי לוי)
כוחות באזור הגדר עם עזה. ההוראות ברורות לרוב המכריע|צילום: שי לוי

מהתחושה האישית שלי מהמפגשים עם לוחמי צה"ל, גם מי שלא הסכימו עם מדיניות הפתיחה באש, לא חושבים שצריך לעמוד עם מקלעים ולרסס, לא חושבים שצריך לזרוק רימונים. הבעיה? משיחה איתם די ברור שהם מושפעים מהשיח שמחוץ לצבא ופה נמצאת הבעיה האמיתית. מי שטוען נגד הוראות הפתיחה באש הוא למעשה זה שמייצר את הספק לגביהן. 

הוראות הפתיחה באש הן נגזרת של מדיניות הצבא על פי הנחיית הדרג המדיני. ממשלת ישראל, הנוכחית בדיוק כמו הקודמת, לא רוצה לראות מאות פלסטינים הרוגים על הגדר, מתוך האינטרס הגדול שלה, ערכי, מדיני ופוליטי. זאת הסיבה שלא יורים על כל המאות שרצים לעבר הגדר.

צריך לומר למען הסר ספק, במקרה שהלוחמים מזהים מחבלים חמושים וכל מי שיסכן את חייהם רץ לכיוון, הגדר הם יורים. אולם במקרה של ההמונים, יש דרך למנוע את ההגעה שלהם גם בלי ירי חי, כפי שראינו במהלך השבוע האחרון.

צלף ימ"ס דרום, סמ"ר בראל שמואלי ז"ל, לא נהרג בגלל הוראות פתיחה באש או כל הגבלה. הפוך, הוא עצמו ירה לא מעט עד לרגע הפגיעה בו. חבריו לצוות פגעו בעוד עשרות פלסטינים גם אחרי שנפגע. שמואלי ז"ל נהרג בגלל טעות טקטית של המפקדים בשטח, כפי שנקבע בתחקיר הצה"לי. 

הבעיה שהשיח האזרחי בדבר הוראות הפתיחה באש מחלחל לתוך הצבא וזה מתחיל להשפיע גם על הלוחמים. חשוב לתת את הקרדיט שהם ידעו ויודעים מה לעשות, כפי שאני הרגשתי באופן אישי מהמפגשים איתם. 

מה שלא ברור הוא השתיקה הרועמת מצד צה"ל, הרמטכ"ל והאלופים, מהם לא שמענו אף לא מילה על הסערה הציבורית, למרות שזו חובתם. ככל שצה"ל ימשיך להתעלם מקמפיינים אינטרסנטים ודמגוגיים, כך הבעיה תהיה חמורה יותר עד כדי פגיעה ביכולת הלחימה של יחידות שלמות.

רב-אלוף אביב כוכבי, וחברי פורום מטכ
כוכבי ובכירי צה"ל. שתיקתם בנושא תמוהה|צילום: דו"צ