שעת לילה קרירה בדרום הארץ. סגן עומרי פרידברג, מפקד מחלקת חוד בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, מוביל את המחלקה שלו אל היעד. הוא מפקח על הנעשה בשטח, דואג לציר הניווט ולסימון מיוחד של ציר ההליכה. תוך כדי ניווט, חלק מהחיילים סופרים צעדים, אחרים מנווטים על פי נקודות ציון ושלל דרכים נוספות. כל המידע זורם אל מפקד המחלקה הצעיר, שמחלק הוראות ודואג שהכול יעשה בצורה הכי מדויקת. לא מעט אחריות מונחת לו על הכתפיים, משום שפרידברג ומחלקתו מובילים גדוד שלם אל היעד, מה שאומר שכל טעות קטנה שלהם יכולה לתקוע גדוד שלם על ציודו למשך שעות - עוד לפני אקט התקיפה.
במקרה שלנו לא היו שום טעויות. הגדוד צועד על פי סימוני הניווט שחיילי החוד משאירים להם בשטח ובסופו של מסע קשה הכוח מגיע לכפר בדיוק מהנקודה המתוכננת, למרות מארבים שהיו בדרך. מרגע זה מחלקת החוד הופכת למחלקה רגילה בגדוד, ומסייעת ולכבוש את היעד בלחימת שטח בנוי.
תחום הניווט קפץ מדרגה
האימון שהצטרפנו אליו היה של קורס הכשרת נווטי חוד בבית הספר למקצועות החי"ר - קורס שמכשיר את מחלקות החוד שבגדודי החי"ר בניווט והובלת הגדוד ליעד שנקבע להם. בעקבות מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, הצבא הפיק לקחים בתחום, כאשר חלק מהם נענו בהקמת קורס הניווט לפני כשנתיים. עד הקמת הקורס, חיילים הוצבו במחלקות החוד וכל מפקד מחלקה היה מאמן אותם באופן עצמאי. משמעות הדבר, כפי שראו בצה"ל, הייתה שרמת הניווט במחלקות החי"ר לא הייתה גבוהה ברמה מספקת.
סא"ל שי רודברג, שגדל בחטיבת הצנחנים, מפקד כיום על ענף נשק מסייע גדודי, אליו שייך גם מדור החוד. "בכל גדוד יש שתי מחלקות חוד, אחת במבצעית ואחת ברובאית. למחלקה יש שני תפקידים עיקריים, להוביל את הגדוד אל היעד ולנתב לו את הדרך. כיום יש טכניקה שנקראת 'הניווט המשותף' כלומר, לא רק המ"מ מנווט. יש שישה חיילים שמשתתפים בניווט ולכל אחד תפקיד. אנחנו מלמדים אותם את התחום הזה כאשר יש חייל אחד שסופר צעדים, אחד שהולך עם מכשיר ניווט ואחר הולך על פי אזימוט ועוד תחומים. הדבר מאפשר למ"מ לפקד על הכוח שלו ולא להיות שקוע כולו באקט הניווט. חשוב להגיד שרק מחלקות החוד מתעסקות בסוג הניווט הזה שנחשב לחדש בצה"ל".
לדברי סא"ל רודברג, התחום נולד כשבצבא רצו שיהיה מי שידע לנתח את השטח ולהוביל את הגדוד בלי תקלות, תוך התחשבות במכשולי קרקע או עמדות אויב על פי מודיעין שזורם למ"מ החוד. "אנחנו רואים את ההבדל מאז שיצרנו את ההכשרה. אני יכול להגיד שבכל התחקירים שהיו בצבא, למשל אחרי מבצע עופרת יצוקה, מג"דים אמרו במפורש שהעסק מוכיח את עצמו. מחלקה כזו בעצם תורמת המון לגמישות של הגדוד וליכולת לשנות נתיב או לקבל החלטה באופן מושכל. כתוצאה משיטת הניווט המשולב, המ"מ בחוד מתעסק בהובלה ולא בניתוב כלומר ביכולת שלו לדבר עם תצפיות, הפעלת אש ואפילו מענה מקומי במחלקה שלו או ביעד כשצריך. זה בעצם המטרה העיקרית".
מוכנים לשינוים בתכניות
המודעות לתפקיד המרכזי שממלא בית הספר לחי"ר עלתה באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות. לדברי קצינים רבים זה ניכר גם באיכות האנשים שנשארים להדרכה ובשכלול ההדרכות השונות\ כמו גם בקשר הישיר שנוצר בין בית הספר ליחידות בשטח. עולם החי"ר התפתח בצורה משמעותית מה שיצר לבית הספר את הצורך להתקדם בהתאם. על הכשרת מחלקות החוד מפקד סגן איתי קציר, ראש המדור שגדל בחטיבת הנח"ל. המדור הוקם לפני כשנתיים ומשרתים בו עשרות בודדות של מדריכים. "המדור הזה קם אחרי שהבינו שאין שפה משותפת לניתוב ואין מחלקה שהיא ספציפית אמונה על הניווט ובעצם עברה הכשרה מתאימה לכך. מעבר לזה, מחלקות החוד היו שונות אחת מהשנייה כאשר כל חטיבה עשתה כראות עיניה. לכן החליטו להקים את מדור חוד".
על ההכשרה מספר סגן קציר כי "היא נמשכת שבועיים שזה זמן מאוד קצר. אנחנו מתחילים ממש מרמת הפרט, ממש מכשירים אנשים על פק"לים ספציפיים ולאחר מכן עוברים למסגרת כיתתית, כל אחת בפני עצמה. זה נועד כדי שהם יבינו איפה כל אחד מהתפקידים מתחבר עם השני. לאחר כל זה, אנחנו מגיעים לתרגילי המחלקה שגם הם מתחילים כפשוטים אבל מאוד מהר, כי אין זמן, הופכים להיות מאוד מורכבים. בתרגיל המסכם אנחנו ממש מבלבלים את המ"מ ואת המחלקה שלו. אנחנו משנים להם כל הזמן את הצירים שהם למדו ואומרים להם עכשיו תלכו מפה. ככה זה גם יהיה במלחמה. לא פעם הם חושבים שהם סיימו את התרגיל בכיבוש שעשו ואז אנחנו מתקילים אותם ביעד חדש שכולל כמובן ציר חדש".
מדור חוד מנסה עד כמה שניתן לדמות ללוחמים את המבנה הגדודי כאשר המ"מ צריך להבין שהוא צריך להתקדם בקצב של גדוד שלם ולא בקצב של מחלקה קלה. לצורך כך, במהלך התרגילים, המדריכים מדברים בקשר בינם לבין עצמם, ולא רק עם המ"מ, רק כדי שירגיש את הגדוד על הכתפיים שלו. "אנחנו משתדלים כמה שיותר ללמד את כל האנשים לנווט כשהדגש הוא על חוליות הניווט המשותף", מסביר סגן קציר. "המטרה והדגש היא שהמ"מ יתעסק בלהיות מפקד ולא רק נווט כי היו מקרים שמ"מים שהם לא התעסקו בניווט או בלהיות מ"מ מה שבא אחד על חשבון השני – או שלא הצליחו לנווט או שלא הצליחו לפקד. עצם העובדה שאנחנו מצליחים לפצל את פעולת הניווט, שזה לא דבר פשוט, אנחנו מצליחים להקל את מצב הלחץ שבמקרה אמת גם ככה יהיה גדול".
"אתגר לא פשוט עם הרבה מאוד אחריות"
דרישת המינימום היא יכולת ניווט למרחקים של חמישה-עשר קילומטר לפחות. הם לומדים גם לנווט, אבל לא פחות חשוב, גם לקחת את הגדוד בתוואי דרך שיהיה נסתר וכזה שיתחמק ממארבים שהקים האויב בשטח. בהתחשב בעובדה שמדובר בכמה מאות אנשים, חלקם עם ציוד כבד ששוקל עשרות קילוגרמים, מדובר בסיפור לא פשוט. מדור חוד משתדל גם אחרי ההכשרה להגיע לגדודים בקו או באימון ולאמן את לוחמי החוד. בנוסף, הם מעבירים הרצאות לקצינים בכירים יותר בכדי שילמדו להתמודד עם החייה החדשה. לדברי סגן קציר, שיטת הניווט החדשה שגובשה עבור גדודי החי"ר, אומצה בתקופה האחרונה גם על ידי מספר יחידות מיוחדות. "כרגע קצינים בדרגת מ"פ ומג"ד לא עברו הכשרה כזו אבל עם השנים, כשהקצינים פה יעלו בדרגה, הנושא ייטמע בצבא בצורה אידיאלית. כבר רואים את זה אצל המעטים שהם כבר מ"פים, איך הם שומרים על קשר ומבקשים חומר בתחום".
לדברי עומרי פרידברג, מ"מ החוד בגדוד 890 אשר הוביל את הגדוד בתרגיל אליו הצטרפתי, מדובר במשימה לא פשוטה ובאחריות כבדה. "יש לך גדוד מאחור ואתה יודע שכל טעות שלך תכניס את הגדוד לברוך. אתה מבין שאם תלך בציר לא נוח זה יקשה על מאות אנשים עם משקל כבד על הגב וזה עוד לפני שמדברים על פנייה לא נכונה שצריכה לסובב גדוד שלם". על ההכשרה שעבר הוא אומר, "בהיבט של התכנון היינו צריכים לבנות לפחות שלושה צירי תנועה. בכל תרגיל היה לי את הציר הראשי שהייתי צריך ללכת בו ופתאום שינו לי את זה לציר אחר שזה אתגר פתאום לעבור ממקום שאתה בטוח בו ותכננת לפרטי פרטים למשהו אחר ולא נודע. בקורס קצינים אתה מנווט הרבה, אבל ניווט מסוג בדד – אם אתה טועה זה אתה ועצמך. פה פתאום זה לא אני לבד או המחלקה, זה גדוד שלם. אתה צריך לסמוך על שאר המחלקה שהם מספיק מקצועיים כדי לעזור. אתגר לא פשוט עם הרבה מאוד אחריות שבונים לנו במדור החוד".