רון ארד, זכריה באומל, מג'די חלבי או גיא חבר. ברגע שקראתם את השמות האלה ישר הבנתם במי ובמה מדובר. סביר להניח שתמונתו של גיא חבר הממושקף או זו של רון ארד המזוקן ישר קפצה לכם מול העיניים אולי גם העבירה צמרמורת קלה בגופכם. אבל מי מכיר את אל"מ ארלוזור (זוריק) לב? או את סרן ערן גרביה? ואולי רס"ל עלי קמחי? סביר להניח שמלבד מעטי מעט איש אינו יודע במי מדובר ותמונתם כלל אינה קופצת לראשכם. זאת למרות שטייס הקרב אל"מ זוריק נועד לגדולות ונעלם בזמן שפיקד על בסיס חיל האוויר ברמת דוד, סרן ערן נעלם במהלך אימון של ספינות טילים ואיש שייטת 13 רס"ל עלי נעלם בפעילות מבצעית במצרים. כולם הוכרזו כהרוגים אבל אף אחד לא יודע איפה הם באמת.
מי מאתנו שיגלוש לאתר של יחידת אית"ן, זו שאמונה על מציאתם של הנעדרים וחללים שמקום קבורתם לא נודע, יראה בראש הדף מן רצועה שנראית כמו פילים עתיק עליה רצות תמונותיהם של חיילי וקציני צה"ל הנעדרים. היחידה מטפלת בלא פחות מ-181 חללים, כל אחד עולם ומלואו. סיפורים מרתקים, מסקרנים ומלאים בלא מעט תעלומות ומסתורין.
תא"ל ארלוזור (זוריק) לב: המטוס צלל לים ונעלם
זוריק ז"ל, בן כפר ביל"ו, היה רחוק מאוד מהסטראוטיפ של טייס הקרב הישראלי. בתחילת דרכו נהג זוריק להסתובב עם כרית משום גובהו הנמוך ורק כך הצליח להתיישב בתא הטייס. אולם כבר בתחילת הדרך סומן לגדולות וותיקי חיל האוויר יודעים אף לספר על אדם שסומן לפקד על חיל האוויר. מרגע שסיים את קורס הטיס כטייס קרב השתתף בכל מלחמות ישראל ובמלחמת ששת הימים אף הפיל מטוס קרב מסוג מיג 17.
במלחמת יום כיפור, בלילה שבין ה-8 ל-9 באוקטובר, שיגרו הסורים מטח טילי פרוג לעבר בסיס חיל האוויר רמת דוד עליו פיקד זוריק. כתוצאה מהמטח נהרג טייס סקייהוק שהיה אמור לצאת למשימה וזוריק התנדב לצאת במקומו. הוא יצא כמספר 2 במבנה אותו הוביל סגן מפקד הטייסת אברהם וילן, ואת מטוס מספר 3 הטיס שלמה לירן. המבנה ביצע תקיפה בשטח רווי נ"מ בפורט סעיד ומיד לאחריה, מבלי שאמר מילה, המטוס הנמיך לים. חברי המבנה צעקו לו שימשוך למעלה – אך המטוס נכנס לים ונעלם. איש לא ראה מצנח וגם לא את המטוס, מה שגרם לצה"ל להכריז עליו כחלל.
לא מעט כסף וזמן הושקע לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים בכדי לאתר את המטוס ואת גופתו של זוריק, אך עד היום לא ידוע מה עלה בגורלו של הטייס, שהועלה אחרי שנים רבות לדרגת תא"ל. המקרה הפך עצוב שבעתיים משום שמיד לאחר האזכרה, במלאת שנתיים למותו, נפטר גם בנו של זוריק, אהוד בן ה-13, ממחלה. ב-1981 נהרג רב-סרן יורם איתן, בנו של רפול ז"ל, בתאונת אימונים שבה היה מעורב מטוס הסקייהוק שלו. איתן היה נשוי לבתו של זוריק.
רס"ל עלי קמחי וסרן עודד אמיר: לוחמי השייטת שלא חזרו מהמבצע
שבוע אחרי שמטוסו של תא"ל לב צולל לים, הלילה שבין ה-16 ל-17 באוקטובר, חודר כוח של שייטת 13 לנמל פורט סעיד במצרים. לוחמי הקומנדו מצליחים להתגבר על אמצעי האבטחה של הנמל שכללו רשת נגד צוללנים והשלכה פצצות עומק מדי זמן קצוב. מדו"חות שאחרי המבצע עולה כי הם ספגו פצצת עומק מדי 4 דקות. מעדותו של שי ברמן, אחד מלוחמי הקומנדו, עולה כי "התחושה במקום הייתה קשה ביותר, בחשכת המים נפלו פצצות מסביב, בלא יכולת להימלט מפניהן לשום מקום, הדף הפצצה היה כה עז שהייתה סכנה שהמשקפת תעוף ופיית המכשיר תגלוש מהפה החוצה. כוחה של פצצה זו בכך שהזעזוע מורגש יותר מפצצה באוויר".
ולמרות זאת הכוח מצליח לבצע את משימתו ובאותו הלילה מתפוצצות לפתע ספינת טילים, טרפדת ונחתת טנקים. הכוח, מרוצה מהביצועים, יוצא מהנמל לכיוון נקודת מפגש שנקבעה מראש. גם היציאה נעשית בנתיב קשה ומסוכן. זוגות זוגות הם מגיעים לנקודה מלבד זוג אחד, סרן עודד אמיר ורס"ל עלי קמחי ז"ל.
עוד באותו היום ניסו בשייטת לחדור לנמל בכדי לאתר את הנעדרים אך ללא הצלחה. חלק מהערכות מדברות על כך שגופות השייטים הוצאו מהמים על ידי חיל הים המצרי והועברו לבית החולים מקומי בפורט סעיד ובהמשך ליעד לא ידוע. למרות חקירות רבות שהתקיימו, גם בבית החולים, וביצוע חפירות במספר נקודות בפורט סעיד, לא ידוע עד היום מה עלה בגורל גופות הלוחמים והיכן הם קבורים. לאחר הפעולה קיבל סרן עודד אמיר ז"ל את עיטור הגבורה ורס"ל עלי קמחי ז"ל קיבל את עיטור העוז.
רב"ט עופר סולומון: התעלומה שלא נפתרה
הסיפור הבא הוא לא פחות מתעלומה. ב-5 לינואר 1984 יוצאות מספר ספינות דבורה מפלגה 916 לפעילות בט"ש בגזרה הדרומית. במהלך סיור סמוך לגבול המצרי באזור רפיח מבצעים לוחמי אחד הדבורים ניסוי בסירת הגומי שמוצבת על הספינה. לפתע במהלך אותו ניסוי רב"ט עופר סולומון נופל למים, לא מקרה חריג. "אדם במים" מכריז מכשיר הקשר ומפעיל סירת הגומי קופץ אחריו למים בכדי לסייע לו – אך לא מוצא אותו. עופר פשוט נעלם והמפעיל לא מצליח לאתר אותו. מפקד הספינה מדווח על האירוע ולמקום מוזנקים מסוקים של חיל האוויר, לוחמי חי"ר וצוללנים אבל עופר לא נמצא. צוות החילוץ מתוגבר בספינות טילים של חיל הים ודבורים נוספים, אבל גם הם לא מצליחים לאתר את עופר.
ככל שחולף הזמן מבינים בחיל שעופר טבע ומת אך בניגוד למקרי טביעה אחרים גופתו לא נפלטת לים באף מקום ידוע ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלו. רק בשנת 2009 חשפה בת דודתו של עופר, עו"ד אלמוגית אביטל ששרתה כפרקליטה בדרגת סא"ל בצה"ל, שאחרי האימון היה משחק של תחרות בין סירת הגומי לדבור ואז נפל עופר למים. ישנה הערכה שאולי הדבור דרס את עופר כאשר חזר להוציא אותו מהמים. כאמור גופתו של עופר לא נמצא עד היום.
סרן ערן גרביה: הגופה היחידה שלא נמצאה
מסוק הדולפין, שכבר אינו בשרות, היה מהמיוחדים ששרתו במסגרת חיל האוויר. מדובר במסוק שמשותף לחיל הים והצוות כולל מלבד זוג טייסים גם איש חיל הים בתפקיד קצין סיור מוטס. מסוק זה שמשרת בטייסת "מגני המערב" מוצב גם על ספינות הטילים של חיל הים ומשפר את יכולתן מבחינת טווח גילוי וירי טילים.
ב-16 בספטמבר 1996, יוצאות שתי ספינות טילים של חיל הים לאימון משותף עם מסוק דולפין. במרחק של כמה עשרות קילומטרים צפונית מערבית לחוף בת גלים בחיפה מתרחשת תאונה קטלנית. מסיבה שאינה ברורה מסוק הדולפין נופל למים ומבצע חילוץ יוצא לדרך. על סיפון המסוק נמצאים מפקד הטייסת, סא"ל בכר בן ציון, טייס המשנה, סרן שחק סלע וקצין הסיור המטוס, סרן ערן גרביה. לא מעט נעשה בכדי לאתר את הצוות כולל צוללת ננסית שהובאה מחו"ל בעלות כספית גבוהה. את גופתו של סרן שחק מוצאים עוד באותו היום ואת גופתו של סא"ל בכר מוצאים רק אחרי ארבעה חודשים. את גופתו של סרן ערן לא מצאו עד היום וזאת למרות מאמצים אדירים ומרחק שאינו נחשב גדול מקו החוף.
החללים שנמצאו אחרי שנים ארוכות
לא מעט כסף וזמן משקיעה מדינת ישראל באיתור חלליה שמקום קבורתם לא נודע. על המאמצים הרבים שמוקעים אנו כמעט ולא שומעים בשל מגבלות של סיווג ואף מגבלות מדיניות פוליטיות רגישות, בעיקר שהחלל קבור על פי הערכה במדינה ערבית. ליחידה יש לא מעט סיפורי הצלחה שהמפורסם שבהם זה כמובן מציאתה של הצוללת דקר 31 שנים אחרי שטבעה.
מיד עם חתימת הסכם השלום עם מצרים, 1980, החלו לצאת משלחות של אית"ן לחולות סיני בכדי לאתר את רס"ן יונתן אופיר ז"ל וסרן ערן כהן ז"ל, שהופלו במהלך קרב אווירי עם מטוסי מיג מצרים. הם הוכרזו כנעדרים אחרי שבישראל לא שמעו מהם דבר והם לא הוחזרו כשבויי מלחמה. לא מעט משלחות חזרו בידיים ריקות אך אחרי 22 שנה נמצאו הגופות ובטקס שנערך במקום שלח חיל האוויר המצרי רביעיית מטוסים שחלפו בשמים כמטס הצדעה. בדצמבר 1999 מצאו אנשי אית"ן את גופותיהם של לוחמי השריון, רב"ט כהן ליאון ז"ל, ורב"ט נדיב מרדכי ז"ל, שנפלו בלילה הראשון של מלחמת יום כיפור. אחרי לא מעט מאמצים ותמרונים דיפלומטים הם יצאו למצרים שם אתרו את גופותיהם בקבר רדוד בחולות סיני.
בשל רגישות העבודה לא ניתן היה לקבל סיוע רשמי בהכנת הכתבה. עם זאת, סביר להניח שגם כיום עושה היחידה לילות כימים בכדי לאתר ולהביא לקבר ישראל את אלו שנשלחו לשדה הקרב ולא חזרו משם.