המזרח התיכון ידוע כאחת מהשכונות הבעייתיות בעולם ואנחנו נמצאים בלב הסערה. בימים בהם הגבולות שלנו סוערים בגלל תהפוכות בעולם הערבי וכשאיש אינו יודע מה יהיה מחר, החלטנו לתת לכם סקירה על הצבאות של מדינות ערב שמקיפות אותנו – אלה שמצהירות בכל הזדמנות שישראל זה האויב ואלה שלפחות נכון לעכשיו נמצאות אתנו בשלום מתוח.
צבא מצרים: הכי חזק
מבין צבאות ערב למצרים יש את הצבא שנחשב לגדול והמתקדם ביותר. קיים חשש גדול שכתוצאה מהאביב הערבי צבא מצרים יחזור למעגל הלחימה מול ישראל, אם כי חשוב לציין שיש לא מעט אינטרסים כלכליים שמונעים את הדבר ומכניסים חשיבה רציונאלית גם למפלגות האסלאמיות. מצרים מקבלת בכל שנה 3 מיליארד דולר מארה"ב כחלק מהסכם השלום, ולמרות זאת גם היום מתרגל הצבא המצרי אימונים שכוללים חציית מכשול מים (מכשול המים היחיד שקיים זה תעלת סואץ) והתקפה כנגד צה"ל. על פי אתר גלובל פייר פאוור צבא מצרים נמצא במקום ה-16 בעולם מבחינת עוצמתו והחזק ביותר ביבשת אפריקה. הסד"כ המצרי כולל מיליון חיילים בסדיר ובמילואים ובין מערכות הנשק שלו ניתן למצוא את טנקי האברהמס מתוצרת ארה"ב, מטוסי F-16 בכמות גדולה ומטוסי קרב צרפתים מסוג מיראז' 2000. חיילי הצבא המצרי מתאמנים ללא הפסקה כשחלק ניכר מהאימונים מתבצעים עם צבאות ארה"ב בריטניה ועוד.
צבא אירן: הכי מאיים
מדובר במדינה שלא מהססת לאיים על קיומה של מדינת ישראל ולמרות זאת אינה מספקת איום קיומי אמיתי. צבא אירן, למרות התמונות וההצהרות, נחשב לחלש ומיושן אבל יש לו יכולות גבוהה בתחום הטילים והנ"מ. מאז המהפכה האסלאמית הם מתקשים לתחזק את פלטפורמות הלחימה שלהם כמו מטוסי ה F-14 ומטוסי הפנטום שנחשבים גם כך למיושנים. מרבית הטנקים של צבא אירן מלבד כמות קטנה של טנקים מסוג T-80 הם טנקים מיושנים מסוג T-72 או T-62 בני שלושים שנה ויותר. לכל זה יש להוסיף את העובדה שהם נמצאים במרחק של אלפי קילומטרים מגבולות ארצנו. הבעיה האירנית קיימת בדמות טילי קרקע-קרקע מתקדמים שמכסים את כל שטחה של ישראל. טילים שיכולים לשאת ראשי נפץ ביולוגיים וכימיים. מי שירצה לתקוף באירן יאלץ להתמודד עם מיליון חיילים ומערכת הגנה אווירית מתקדמת מאוד תוצרת רוסיה. נכון להיום האירנים מתמודדים עם המרחקים בעזרת לוחמי גרילה פנאטים שמופעלים בשעת הצורך על ידי משמרות המהפכה.
צבא סעודיה: תקציב ביטחון גדול
הצבא הסעודי נחשב לקטן מבחינת כמות חיילים, כ-300 אלף, אבל יש בו את מיטב התוצרת של מפעלי הנשק המערבי. לסעודים יש כמה מאות טנקי אברהמס מתקדמים ולצדם כ-300 טנקי לאופרד 2 תוצרת גרמניה. גולת הכותרת של הסעודים זה מטוסי הקרב מסוג F-15, מהם יש כמאה וחמישים, מטוסי טורנאדו ומטוסי היורופייטר טייפון. הסעודים משקיעים בכל שנה 25 מיליארד דולר בתקציה הבטחון ולצורך השוואה בישראל, על פי פרסומים זרים כמובן, זה עומד על 13 מיליארד דולר. לסעודים יש ניסיון מבצעי עשיר ממלחמות המפרץ ובנוסף מהמלחמה העולמית בטרור, בין השאר בתימן השכנה. יחסית הם אינם מושפעים מהאביב הערבי מלבד הפגנות של השיעים והם לא הססו לשלוח כוחות צבא לנסיכות הקטנה, קטר, בכדי לדכא שם את המתקוממים. נכון להיום עיקר הפעילות של הסעודים מול ישראל היא פיננסית כשהם ממנים ארגוני טרור שנלחמים נגד צה"ל. למרות הקדמה והכסף איכות כוח אדם של הסעודים לא נחשבת לגבוהה במיוחד בעיקר בשל העובדה שכדי לעבור את דרגת הסא"ל (מג"ד, מפקד טייסת) צריך להיות נסיך בבית המלוכה, אגב מהם יש כמה אלפים. הדבר יוצר חסם למפקדים מקצועיים שאינם חלק מבית המלוכה.
צבא ירדן: דגש על כוחות מיוחדים
מבין כל צבאות ערב לירדנים יש את הצבא המוערך ביותר שמבוסס על המתווה הצבאי הבריטי. מדובר בצבא שנחשב למאומן ומתקדם אך בעל סד"כ קטן, סה"כ 100 אלף משרתים. בירדן נתנו דגש נרחב על כוחות מוטסים ומיוחדים שבין השאר מאמנים כיום את צבא עירק המתחדש. מלבד זה הכוח הצבאי בנוי כמו בצה"ל על עיקרון של ניידות ותגובה מהירה ומרבית הכוחות בנויים בצורה שמשלב חי"ר, שריון ותותחנים כיחידה אחת. צבא ירדן פעיל מאוד במסגרת האום והגייסות נשלחו למדינות כמו אנגולה, קרואטיה, בוסניה ואפגניסטן שם נחשב המודיעין הצבאי של ירדן לפעיל במיוחד (אחד מאנשיו נהרג יחד עם יחידה של הCIA בפיגוע של הטאליבן). לפני מספר שנים הוקם במסגרת צבא ירדן מרכזי אימונים אזורי שהכשיר יחידות צבא ממדינות רבות כמו כווית, לבנון אלג'יריה. מבחינת טכנולוגית וציוד הצבא מתבסס על מטוסי קרב מסוג F-16 וטנקים מסוג צ'לנג'ר 1 הבריטי לצדם טנקי M-60 משודרגים.
צבא סוריה: הגנה אווירית משמעותית
למרות המצב הקשה בסוריה וגלי העריקות הצבא הסורי עדיין חי ונושם. מלבד מספר מצומצם של דיביזיות שנאמנות למשטר מרבית הצבא לא מעורב בלחימה בערים. הצבא הסורי נחשב כבר שנים רבות למיושן וכזה שאינו מסוגל לאיים על מדינת ישראל אך כמו באירן יש לו יכולת הגנה אווירית גבוהה וזרוע טק"ק גדולה ומתקדמת. בנוסף לזה לצבא הסורי יכולות נ"ט גבוהות שהשתכללו וגדלו כלקח ממלחמת לבנון השנייה. מבחינת כלים הסורים מתבססים כבר שנים על מטוסי מיג 23 ומיג 21 לצדם מטוסי מיג 29 שנחשבים, בתנאי שהטייס מאומן, ליריב ראוי למטוסי F-16. גם השריון הסורי נחשב למיושן והטנקים שלו מסוג T-72 או T-62 מוכרים היטב למפקדי ולוחמי צה"ל. האיום העיקרי של הסורים זה זרוע טק"ק שכוללת מאות טילי סקאד B ו-C שמכסים את מרבית שטחה של ישראל וטילים לטווח קצר יותר מסוג פרוג (שבמלחמות העבר נורו לעבר בסיסי חיל האוויר).
צבא עירק: צל לעוצמה של פעם
הצבא שהיה בעבר הרביעי בגודלו בעולם נחשב כיום לצל של עצמו. חיל האוויר כמעט ולא קיים וגם בתחום היבשה יש מחסור גדול בשריון ואמצעי לחימה מתקדמים. למרות עזיבת הכוחות האמריקאים המדינה עדיין נמצאת באנדרלמוסיה ומכוניות תופת מתפוצצות בערים. גם זרוע הטילים שנחשבה בעבר למאיימת והיחידה שפעלה כנגד ישראל לא קיימת. איפה הבעיה? צבא עירק שמנה לפני שמונה שנים כ-40 אלף חיילים מונה כבר כיום יותר מ-700 אלף ולזה יש להוסיף את העובדה שמדינות רבות מעורבות בשיקום של עירק וזה כולל כמובן את הצבא. במסגרת זו חיילים ממדינות כמו ארה"ב, גרמניה וירדן מאמנים ובונים את הצבא העירקי בכדי שיהווה משקל נגד לאירן. על פי התכניות ארה"ב מתכננת למכור לעירקים מטוסי F-16 והרוסים מטוסי מיג 29. גם חיל הים שמונה כיום רק 5,000 חיילים אמור לגדול ולהשתכלל מה שצפוי, אולי, להחזיר לנו את "החזית המזרחית".
צבא לבנון: הכי קטן
מצפון לנו נמצא הצבא הכי קטן וזה שמעולם לא היה גורם מאיים בעל משמעות אבל מהווה בעיה טקטית נקודתית. הצבא כמו המדינה מפוצל בין עדות שונות, שיעים, סונים, נוצרים ומי לא. בסך הכל משרתים בצבא לבנון כ-70 אלף חיילים שעסוקים יותר במאבקי פנים כמו הלחימה האחרונה במחנה הפליטים אל-בארד שבצפון המדינה. לחיל האוויר הלבנוני אין מטוסי קרב ומבוסס כולו על מסוקים ומטוסי תובלה. בזרוע היבשה טנקים "עתיקים" מסוג M-48 ו T-52. בשנים האחרונות יש ניסיון של המערב לחזק את הצבא הלבנוני וכבר בשנת 2005 העבירה ארה"ב סיוע כספי של 400 מיליון דולר לצורך זה. הלבנונים משתדלים שלא להכנס לעימות צבאי מול ישראל אולם בזמן מלחמת לבנון השנייה סייע מכ"ם חוף לכוון את הטיל שפגע בסטי"ל של חיל הים. היו אלה חיילי צבא לבנון שפתחו באוגוסט 2010 באש לעבר כוח צה"ל שעסק בחישוף הקרקע בגבול והרגו את סא"ל במיל דב הררי. האיום העיקרי של שכנתנו מצפון נמצא כמובן בארגון החיזבאללה שמחזיק בעשרות אלפי רקטות וטילים וכבר הוכיח שירה אותן בשעת הצורך.
נכון להיום אין על מדינת ישראל איום קיומי אבל כאב הראש הטקטי גדול ובעל פוטנציאל אדיר. אלפי טילים שינחתו על ישראל לא ישמידו אותה אבל כן יפגעו בכלכלה ובשגרת החיים הנורמאלית. במידה ותרחישי האימים יתממשו ומדינות כמו מצרים יחזרו למעגל האיבה נצליח אולי להתמודד אבל זה יבוא על חשבון תקציבים שהופנו מאז הסכמי השלום למשרדים אזרחיים.