"זה פסק דין אומלל שאין בו שום צדק ואמת, כי אם טוענים שהיו אצלי בבית מחבלים שירו לעבר כוחות צה"ל, שאחסנו אצלי אמצעי לחימה, אז למה לא עצרו אותי והעמידו אותי לדין?", כך אומר ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש בראיון לפז"ם, לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את תביעתו לקבלת פיצוי על מות בנותיו, שנהרגו מירי פגזי טנק שפגע בביתו בשכונת ג'בליה שבעזה במהלך מבצע "עפרת יצוקה".
כפי שחשפנו לראשונה, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלמה פרידלנדר, דחה את תביעתו של ד"ר אבו אל-עייש ושל הורים נוספים שילדיהם נפצעו כתוצאה מהירי, בנימוק שמדובר בפעולה מלחמתית שהתרחשה לאחר שמביתו של הרופא הוכוון הירי לעבר חיילי צה"ל. השופט ציין, כי למרות שבביתו של הרופא היו אמצעי לחימה שאחסנו ארגוני טרור ותצפיתנים, הוא לא היה מודע לכך, שכן מרבית השבוע הוא שהה בעבודתו בבית החולים "שיבא".
"יש רק אמת אחת שלצערי השופט לא אמר אותה, והיא שטעות טרגית של חיילי צה"ל גרמה למות בנותיי ולפציעת בת אחרת", טוען ד"ר אבו אל-עייש. לדבריו, "מישהו מלמעלה הכתיב לשופט את פסק הדין, בעוד צה"ל היה צריך לקח אחריות על המקרה, לפצות אותנו ולא להסתיר את האמת". "כואב לי שעשר שנים אחרי מדינת ישראל עדיין בורחת מאחריות, כי אין לה או לצה"ל אומץ ומצפון להודות שהם אחראים למות בנותיי", הוא מוסיף.
ד"ר אבו אל-עייש טוען בין היתר, כי פסק הדין לא מתייחס למחדלים חמורים של הצבא. "כיצד ייתכן שמפקד הטנק שהורה על ירי הפגזים לא אותר עד היום ולא העיד במשפט? וכך גם הלוחם שראה לטענתו את המחבלים אצלי בבית, שלא לדבר על יומן המבצעים של הגדוד שנעלם כלא היה", הוא מסביר. "יש מספיק מחדלים בתיק שהיו צריכים לגרום לשופט לקבל את התביעה, ועבורי ההחלטה שהתקבלה היא כמו לחטוף פגז לפנים", הוא מוסיף.
ד"ר אבו אל-עייש ציין כי הוא אינו מתכוון להרים ידיים וכי הוא שוקל להגיש ערעור לבית המשפט העליון. "את האמת, כבר איבדתי את האמון במערכת המשפט הישראלית והחלטת המחוזי מאכזבת, כך שאני עדיין שוקל את צעדיי, אבל ההחלטה הזו לא תשבור אותי", הוא מספר. לדבריו, במידה והיה זוכה במשפט, היה מקים בכסף בית ספר לשלום על שם בנותיו, שבו ילמדו ילדים פלסטינים ויהודים כיצד לחיות בשלום.
"לפני כשנתיים, נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שאני מעריך מאוד, פגש אותי באירוע בבית הנשיא, חיבק אותי ואמר לי 'הבנות שלך הן הבנות שלי', הוא הביע צער רב על המקרה", משחזר הרופא, "אני מקווה שהנשיא קורא את פסק הדין ושעכשיו הוא יעשה מעשה וייזום הקמת בית ספר ומתן מלגות על שם הבנות שלי, למען עתיד ילדיהם של שני העמים". לסיום הוא מדגיש: "אני לא מחפש נקמה, אני נלחם למען השלום של שני העמים ועתיד ילדינו\ כדי שנוכל לחיות יחד בלי מלחמה".