בתקופה האחרונה עלתה המתיחות סביב סוגיית גיוס החרדים לצה"ל, זאת בעיקר סביב ההנחיות החדשות הנוגעות לשירת נשים, ולאחר הודעתו של רב חיל האוויר משה ראב"ד שברצונו לפרוש ממנהלת שח"ר (שילוב חרדים) בצבא. הרב סא"ל ראב"ד טען שהשינויים שהוכנסו לאחרונה בפרויקט "פוגעים ביראת שמים" ואף שלח מכתב בנושא לראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, שהתפרסם באתר החרדי 'לדעת': "עם הקמת פרויקט שח"ר, הייתי שותף מלא לכתיבת כללי השירות. הקו שהנחה אותי בעיקר, היה לאפשר לחרדי שהגיע לצבא להמשיך אורח חייו החרדיים". עתה, כאמור, ראב"ד פרש וסוגיית שילוב החרדים על כל מרכיביה עולה שוב לכותרות.
בעקבות הפרשה יצאנו לבדוק את הנושא המורכב של שירות חרדים ביחידות צה"ל. בדקנו אילו פרויקטים קיימים, שאלנו חרדים ששירתו מה הם חושבים על העניין ובמה השירות הצבאי תרם להם, ודיברנו עם גורמים בכירים בכדי להבין מה המומחים חושבים על המצב הקיים.
"בזכות השירות בצה"ל אני לא נטל על החברה"
שתי מסגרות לשילוב חרדים קיימות כיום בצה"ל. גדוד נצח יהודה החרדי המהווה את המסגרת הלוחמת, ושח"ר, שהחל בחיל האוויר ובעקבות ההצלחה התפתח למודיעין ולחיל הים, שם החרדים משתבצים לתפקידים עורפיים תוך מתן דגש לתפקידים טכנולוגיים.
נצח יהודה, או בשמו המוכר, הנח"ל החרדי, הוקם בשנת 2001 כפלוגה שתוך שנה הפכה לגדוד לוחם. הגדוד שייך לחטיבת כפיר ונמצא תחת פיקוח של רבנים ושל משרד הביטחון. תחילת דרכו של הגדוד לא הייתה קלה וחלק מהחיילים שהתגייסו נודו על יד בני המשפחה, הקיצוניים שבהם אף ישבו שבעה על הבנים. מבנה הגדוד דומה לשאר מסגרות הצבא – שלוש פלוגות מבצעיות ופלוגת הכשרות, כאשר ההבדל טמון באוכל הכשר למהדרין ובכך שתפקידי הפ"פ והת"ש נעשים על ידי גברים בלבד. כחלק ממטרת השילוב, החיילים יוצאים אחרי שנתיים לשנת לימודים, שם הם עושים תעודת בגרות והכנה לחיים האזרחיים.
"ההבדל היחיד בינינו לשאר הגדודים בצה"ל", אומר יהודה כהן שהשתחרר מהגדוד, "זה שאחת לכמה שעות אנחנו עוצרים הכול כדי להתפלל ומקפידים על האוכל וההלכה. מלבד זה אנחנו עושים הכול כמו כולם. בזכות השירות הזה שמרתי על אורח חיי, תרמתי ומותר לי לצאת ולעבוד וככה כמובן לשלם מיסים כמו כולם. אני לא נטל על החברה כמו שאוהבים להגיד לנו".
בתחילה שירתו לוחמי הגדוד בגזרות שקטות כמו למשל בבקעה, אולם לאחר שהוכיחו עצמם עברו לגזרות חמות יותר בשטחים ובמקרים של היתקלות גם יצאו כשידם על העליונה. במהלך השנים הגדוד השתתף בפעילויות מבצעיות, חייליו תפסו מבוקשים ומנעו פח"ע בגזרה: ב-2006 נהרג החייל הראשון בגדוד בפעילות מבצעית (סמ"ר רועי פראג'ון ז"ל), ב-2009 נבחרה פלוגת המפקדה של נצח יהודה לפלוגת המפקדה המצטיינת בחטיבת כפיר, וב-2011 הרגו לוחמי הגדוד מחבל שירה לעברם בסמוך למבוא דותן.
"הגיוס לצה"ל יכול לפגוע אפילו בשידוך של הילדים"
המסגרת השנייה, שח"ר, נחשבת לאדוקה יותר ונותנת מענה גם לנשואים עם ילדים. הפרויקט משלב את החרדים במקצועות טכניים עורפיים, והוא נחשב למקובל יותר בזרם החרדי בגלל הקפדה יתרה לתנאי האוכלוסייה: המטבחים מופרדים וכשרים למהדרין, החיילים לא עושים שמירות בכדי לא לראות נשים, וכמו בנצח יהודה, כלל היחידה מורכבת מגברים בלבד. המטרה העיקרית היא להקנות להם מקצועות טכנולוגיים אשר בעזרתם ישתלבו בחברה כאזרחים פרודוקטיביים. שח"ר החל כמיזם בחיל האוויר ולאור ההצלחה ולא מעט בזכות זה שנחשב למקובל בזרם החרדי גדל גם לחיל המודיעין, חיל הים ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.
מנדי קליינר השתחרר מחיל האוויר, שם שירת במסגרת שח"ר כחול וכיום הוא עובד כמהנדס בחברה גדולה. לדבריו, השירות נתן לו מענה לאורח חיים של בעל משפחה בנוסף להיותו חרדי. "אצלנו מתחתנים מוקדם מהחילוניים. חוץ משמירת הצביון החרדי צריך להתחשב בזה שאנחנו עם משפחה – לי היו ביום הגיוס שני ילדים בבית.
"חבל לי מאוד שרוצים להכניס נהלים חדשים לשח"ר. ראב"ד צודק; חייבים לשמור על מה שקיים, אחרת זה יפגע בגיוס של העדה. השירות שלי פתח לי עולמות חדשים שלא חשבתי בכלל שהיו קיימים ואפילו הכניס לי רגש לחשיבות קיומה של המדינה והצבא, כל זה ביחד עם שמירה על אורחות חיי. חשוב שהחילונים יבינו, לא קל בכלל להתגייס לצבא. זה לא מובן מאליו ועדיין לא כל בתי האב מקבלים את הגיוס, זה יכול לפגוע אפילו בשידוך של הילדים של מי שמשרת".
המתנגדים: "כל השח"ר הזה זה הונאה אחת גדולה"
אבל לא כולם מרוצים מהפרויקטים שנועדו לשלב את החרדים בצה"ל. גורם בכיר לענייני חרדים אמר לנו השבוע, "כל השח"ר הזה זה הונאה אחת גדולה. נתחיל מזה שתנאי הכניסה לתוכנית זה חרדי שגם ככה לא לומד בכולל וגם ככה רוצה לצאת לעבוד. לוקחים קבוצה של אנשים, הם לא שומרים, סגורים במקום שלהם, משלמים להם משכורת של אנשי קבע ונותנים להם מקצוע על חשבון הצבא. חילוני רק יכול לחלום על תנאים כאלה. אין פה שום שילוב ושום דבר, הם נשארים סגורים במקום שלהם ויוצאים על חשבון משלם המיסים לשוק העבודה עם מקצוע שקיבלו חינם. יש פה בעיה קשה מאוד של שוויון זכויות". הגורם חוזר לא פעם על המילה הונאה ולדבריו יש "לסגור את הפרויקט הזה של שח"ר מיד".
גורם צבאי אחר אמר לנו בתגובה: "זה מקרה קלאסי של 'אל תהיה צודק, תהיה חכם'. מבחינת הצבא, הם אמנם ממלאים תפקידים טכניים ואולי הם גם נטל – אבל כמדינה אנחנו מרוויחים. תפקיד הצבא עוד מימי בן גוריון הוא לא רק שמירה ובטחון, אלא גם חינוך, שילוב אוכלוסיות מהשוליים ועוד הרבה. נכון שהמחיר של גיוס חרדים יקר, אבל מצד שני, הם נפתחים לעולם החילוני, הם לומדים להכיר ולכבד את המדינה, ולא פחות חשוב, במקום שאנחנו נשלם להם קצבאות ונממן אותם בכולל – הם יוצאים למעגל העבודה ומשלמים מיסים, מה שאומר שהכסף שהושקע בהם נמוך משמעותית ממה שהמדינה חוסכת ואחר כך גם מקבלת".
גיוס החרדים לצה"ל עדיין לא הפך למוטיב משמעותי בקרב העדה החרדית והדרך עוד ארוכה. אלו ששירתו ומשרתים זוכים לתשבוחות וקצרו לא מעט הצלחות, כולל חיילים שקבלו תעודות בבית הנשיא וכאלה שרשמו פטנטים מהתחום הטכני. אבל צריך לזכור: בסך הכול, שירתו בפרויקט שח"ר ובנצח יהודה 2,500 חיילים – זאת מתוך אוכלוסייה של 63,000, שרשומים כפטורים משירות על פי סעיף "תורתו אמונתו".
>> "לא סומכים על חיילים חובשי כיפה": הקצינים בצה"ל שוברים שתיקה