כבר כמה ימים שהרשת סוערת בעקבות תקיפתו של אמנון אברמוביץ' והאופי הבוטה של הדברים שנאמרו לו. "אתה בוגד בעם שלך יא זבל, לך מפה. אתה בוגד בעם ישראל. בגללו חייל בכלא, בגלל העוכר הזה בגלל האפס הזה. חבל שלא נשרפת במלחמה למוות", צעק לו אדם בשם עופר גולן כשאברמוביץ' הגיע לבית הדין הצבאי ביפו כדי לסקר את משפט אלאור אזריה. אגב, אותו גולן התראיין לאחרונה ל"הצינור" וסרב לספר איפה הוא היה בצבא. רק לאחר התפתלויות הודה ש"הייתי ג'ובניק בקריה".
הסיפור ארוך, אז נעשה אותו קצר: האמירות הקשות של גולן עוררו זעם וגינויים ברשתות החברתיות, אבל גם גילויי תמיכה. בהקשר הזה לא נשכח את הבור ששאל את אברמוביץ' בזלזול מופגן "איפה היית בצבא?", כי הרי ידוע לכולם ששמאלנים לא עושים צבא. וידוע גם שהם כולם מקשה אחת, אז זה לא משנה שאזריה נחשף בסרטון של "בצלם", לא של אברמוביץ'. רגע, תגובה מקדימה לטוקבקיסטים הצפויים: כן, הייתי בצבא. כן, לוחם. כן, עד היום במילואים. ולא, דעתי הפוליטית לא עניינכם. אין לי גם שום כוונה לחטוף איזו כוויה ממשפטו של אזריה, לא בעד ולא נגד, אבל הקלות שבה נזרקת המילה "בוגד" לעבר לוחם מעוטר בצל"ש – גיבור ישראל במלוא מובן הביטוי – היא בלתי נסבלת.
יודעים מה, אולי יש כאן פשוט עניין של בורות? כי אם כן, אז בואו נספר לזה שרצה שיישרף בטנק ולהוא ששאל "איפה היית בצבא" מה עומד מאחורי אותו צל"ש שקיבל אברמוביץ' מהרמטכ"ל דאז, מוטה גור ז"ל.
מעשה שהיה: כשפרצה מלחמת יום כיפור, אברמוביץ' הסטודנט לא חשב פעמיים, התגייס למילואים במסגרת תפקידו כטנקיסט ויצא לחזית הדרום במסגרת חטיבה 600. עוד לפני הצל"ש, תנו לי לספר לכם שאברמוביץ' היה אחד מ-400 טנקיסטים שרכבו למלחמה על גבי מאה מרכבות פלדה. אלא שהמרכבות היו יותר כמו צמר גפן, וכמעט כולן נפגעו בצורה כזו או אחרת. 120 מחבריו ליחידה לא חזרו מהמלחמה ההיא, לא יחזרו לעולם. אם תרצו, משהו על התופת שה"בוגד" עבר כדי שנחייה בארץ אבותינו. מבין ה-280 שנותרו בחיים, הרבה סיימו את המלחמה בין הסדינים הלבנים של בית החולים. אברמוביץ' היה אחד מהם. הוא נושא את המזכרות על פניו עד היום.
זה קרה ביום השלישי למלחמה. חיילים מחטיבה 600, בהם גם אברמוביץ', נשלחו לאזור מוצב "טלוויזיה" על התעלה וחטפו שם גשם של טילי נ"ט שפשוט הדליקו טנק אחרי טנק. הוא וחבריו ראו את זה, ולמרות המראה הם הסתערו. ואז חטף גם הטנק של אברמוביץ'.
הטנק החל לבעור, ועל פי התרגולת, הצוות צריך לנטוש אותו כמה שיותר מהר - כי אחרי הבערה מגיע בדרך כלל גם שלב הפיצוץ. אבל האזור היה רווי בחיילים מצרים, ואברמוביץ' "היה סבור שנשארו אנשים בטנק", כפי שנכתב בצל"ש. מה שלא נכתב בשפה היבשה של המסמך הצבאי זה שהוא פשוט נהג לאחור, למרות שהאש הגיע לתאו ואחזה גם בו. תבינו את התמונה: הוא נוהג בטנק בזמן שהאש מתפשטת בגופו, אוכלת את מדיו ואז את בשרו החי. האיש פשוט נשרף חי, אבל הוא התעלם מהכאב והמשיך לנהוג בכלי הבוער רק כדי להציל את חבריו. על זה הוא קיבל את צל"ש הרמטכ"ל.
הכוויות הקשות השאירו אותו לתקופה ארוכה בבית החולים וגרמו לאובדן של כמה אצבעות. הוא נאלץ לעבור לא פחות מ-60 ניתוחים. זה הבוגד שלכם, זה האדם שאתם שולחים לעזה ולדאע"ש. והכל למה? כי הוא לא מסכים עם הדעות שלכם. אתם יכולים להסיר כל דאגה מלבכם, אברמוביץ וחבריו ה"סמולנים" לא מסרסים שום חייל של צה"ל - ויעידו על כך נטרולי המחבלים שהיו מאז. אז תנו כבוד לגיבורים שלכם, קחו אוויר, תחזרו לשולחן הדיונים ופשוט תגידו לזה שמולכם דברים כמו "אני לא מסכים איתך" או "אתה טועה". אם לא בשם תרבות הדיבור, אז בשם הסיכוי שאתם בורים מכדי לדעת עם מי אתם מדברים.