זה נראה כמו סתם חתיכת פח, בפועל זו יכולה להיות סכנת חיים|צילום:

"מספר פצצות מרגמה ורקטות התפוצצו בשטחים פתוחים" – זהו משפט שכשרב הישראלים שומעים אותו, הם בטוחים שאפשר לנשום לרווחה ושאותן הפצצות והרקטות כבר לא מהוות איום. בפועל, מדובר בהנחה שגויה והאיום שקיים אחרי מטחי הירי הוא סכנת התפוצצות של הרקטות האלו על הקרקע. על פי מידע שהגיע לפז"ם, מאות רקטות ופצמ"רים שנורו מרצועת עזה טרם אותרו ונוטרלו על ידי המשטרה. מדובר למעשה בכ-80 אחוז מהרקטות ששוגרו. אלו פזורים בחופי הים, בשמורות הטבע, בחורשות ובשטחים החקלאיים ועדיין מהווים איום משמעותי למטיילים ועוברי אורח.

המשטרה וכוחות הביטחון מפעילים תצפיתנים בישובים השונים בדרום הארץ ובעוטף עזה. תפקידם הוא לעקוב אחרי ירי הפצמ"רים והרקטות ואז להכווין את כוחות החבלה למיקומי הנפילות. בשעות הלילה, קיים קושי באיתור מיקומי הנפילות, ביחוד כשמדובר באתרים המרוחקים ממקומות ישוב, בהם גם איןת תאורה. ההערכות הן שהפצמ"רים והרקטות נחתו באתרי טבע באזור, חורשות, יערות ובשטחים חקלאיים ולמעשה מהוות מלכודת מוות שעלולה להתפוצץ על מי שיגע בהן או ינסה להרים אותן.

"על פי הניסיון שלי, חלק גדול מהפצמ"רים או הרקטות התפוצצו, אבל יש כמה עשרות או מאות שנפלו באתרי טבע, במסלולי רכיבות לאופניים, בשטחים חקלאיים, שטחי מרעה של בקר וצאן או ליד ישובים ובסיסי צבא והם מהווים מלכודת מוות למי שבא איתם במגע. ברגע שהמנגנון לא התפוצץ, כל נגיעה ברקטות הללו עלולה להסתיים באסון", הזהיר חבלן ותיק במשטרה. "היום, מבחינתנו זה בלתי אפשרי להגיע לכל האמל"ח שנורה מהרצועה ולא התפוצץ. לרוב אנחנו מקבלים דיווחים מאזרחים על מציאת הרקטות. אני מבקש שלא לגעת בהן, להתקשר מיד למשטרה ונגיע כדי לנטרל אותן".

יצוין, כי בעופרת יצוקה ובעמוד ענן כ-40 אחוז מכלל הרקטות והפצמ"רים שנורו לעבר יישובי דרום הארץ לא אותרו. נרשמו מאז גם כמה אירועים של אזרחים שנגעו בעצמים אלו ונפגעו כתוצאה מפיצוץ שלהם. "בדרך כל אחרי סיומו של כל סבב לחימה וכאשר יש רגיעה אנחנו מאתרים חלק מהרקטות מסיורים שאנחנו  עושים סביב הישובים וכל השאר שנמצא בשטח זו סכנת מוות", הסביר החבלן.

>> גל פיגועים בדרך: כך המשטרה, שב"כ ומג"ב נערכים