לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, הייתה הסכמה בין כלל המומחים כי זה יהיה עבורם "טיול בפארק". לכולם היה ברור שחיל האוויר הרוסי ימחץ את חיל האוויר האוקראיני קטן. שזה יקרה מהר והרוסים ישיגו עליונות האווירית.
ואולם, כחודשיים אחרי תחילת הפלישה, הרוסים כבר פותחים בגל שני של מתקפות ועדיין – לחיל האוויר הרוסי אין עליונות אווירית לאוקראינה, עד כה. מנגד, טייסי הקרב האוקראינים ממשיכים להמריא עם מטוסי ומסוקי הקרב שלהם ולגבות מחיר מהרוסים.
בתקופה האחרונה החל "בליץ תקשורתי" ביוזמת האוקראינים, במסגרתו מספר כמה מטייסי חיל האוויר שלהם התראיינו לכלי תקשורת גדולים מרחבי העולם דוגמת CNN, ניו יורק טיימס ועוד.
המטרה העיקרית של משרד ההגנה האוקראיני בראיונות, הייתה לייצר לחץ עולמי דרך גבורת הטייסים, במטרה לזרז העברה של מטוסי קרב חדשים לאוקראינה במקום אלה שאבדו במלחמה. למרות ההקפדה שלהם על סיווג המידע - הבליץ התקשורתי גם סיפק הצצה מרתקת ללחימה האווירית של אוקראינה נגד הרוסים.
"הרוסים מפחדים לטוס בגובה רב, הם מפחדים בשמיים שלנו", התגאה טייס מיג 29 אוקראיני שזוהה רק בשם "ג'וס". בראיון שהתקיים מבסיס סודי, אחד מסדרה של בסיסים שבנה חיל האוויר האוקראיני מאז שנת 2014 בה החלו להתכונן למלחמה, הוא הסביר כי העובדה שהרוסים טסים בגובה נמוך משחקת לטובתם של האוקראינים. כמה וכמה מטוסים רוסים הופלו בירי מהקרקע, על ידי טילי כתף, בעיקר מסוג סטינגר - שכמויות גדולות מהם עדיין זורמות לאוקראינה.
ג'וס, טייס המיג 29 סיפר על הדריכות שלהם: "אנחנו ישנים ליד מכשירי הקשר והמקום הכי רחוק שאני יכול ללכת אליו זה לשירותים. אני בכוננות תגובה מהירה 24/7 יחד עם בן זוג במיג 29 נוסף, כשאנחנו מתחלפים בינינו כמספר 1 (מוביל מבנה) או מספר 2 במבנה. תמיד מוכנים ליירוט מידי". הוא מספר שישנה מפקדה שמארגנת את הזוגות ומאז פרוץ המלחמה - לא היה להם יום אחד חופשי.
טייס אוקראיני במטוס סוחוי 27 סיפר בראיון שנערך עמו לאחרונה: "אנחנו טסים כל יום לפחות גיחה אחת, אבל בדרך כלל יוצא שאנחנו מבצעים שתי גיחות, אחת ביום ואחת בלילה. ההמראה נעשית לאחר תדרוך ובדיקות קפדניות, אך כשמתאפשר, יש תהליכים שאנחנו מזיזים הצדה, משום שמדובר בזמני מלחמה ולא שלום".
ג'וס מטייסת המיג 29 סיפר לכלי התקשורת שלטייסת שלו יש אזור אחריות, אותו קיבלו ממפקדת חיל האוויר. באזור הזה הם מוזנקים ליירוט ברגע שמערך בקרת הקרקע מאתר איום. מה שמלמד שהרוסים לא הצליחו להשמיד את מערך הבקרה האווירית של אוקראינה.
הוא הוסיף כי אם אין הזנקה לאיום אווירי, הם יוצאים לסיור במטרה לחפש כלי טיס רוסים ולהפיל אותם. "כדי להפגין נוכחות ולהחזיק את הקו בשליטה שלנו. לפעמים זה פטרול ולפעמים הזנקה לירוט מידי. משימת הסיור האווירי הקרבי חשובה מאוד, כדי להפגין נוכחות ולדחוף את הרוסים רחוק יותר מהאזורים שלנו. אנחנו מנסים להחזיק כאן את הקו, אבל זה קשה מאוד", אמר בגילוי לב.
"מגדירים את הלחימה האווירית מחדש"
באופן טבעי הטקטיקות והטכניקות של חיל האוויר האוקראיני מסווגות. אולם נראה כי האוקראינים פועלים על פי שיטות לחימה אותן למדו מאימונים משותפים עם מדינות מערביות, בעיקר ארה"ב, שנערכו בשנים האחרונות. למעשה, אותו ג'וס התאמן עם חיל האוויר האמריקאי באירופה וגם עבר קורסים ואימונים בארה"ב עצמה.
טייס F-15 לשעבר בחיל האוויר האמריקאי סיפר כי אימן טייסים אוקראינים מאז 1993 ובמיוחד לאחר שנת 2014. הטייס, שזוהה רק באות הקריאה שלו ג'רזי, סיפר למגזין ה'דרייב': "אימנו את האוקראינים והבאנו אותם לרמת מומחיות גבוהה. אבל בסוף, אין כמו קרב אוויר כדי לרכוש מיומנות גבוהה ועכשיו הם המומחים בתחום, כי אין תחליף לקרב אוויר אמיתי האוקראינים מגדירים כיום מחדש את הלחימה האווירית המודרנית".
עוד לפני תורת הלחימה, טכניקת טיסה ואמל"ח, ברור שמה שמניע את טייסי הקרב האוקראינים זאת תחושת השליחות. "זו הארץ שלנו, אלה המשפחות שלנו, אלה הערים שלנו ואנחנו מגנים עליהם", סיפר ג'וס. "זה המניע העיקרי עבורנו. בגלל זה אנחנו מצליחים והרוסים מופתעים. במיוחד מההגנה הקרקעית והאווירית שלנו, כי הם בכלל לא ציפו להתנגדות באוויר".
ג'רזי, טייס ה- F-15 לשעבר בחיל האוויר האמריקאי אמר גם כי: "בנוסף, האוקראינים הם אלה שבוחרים את הזמן ואת מקום ההתנגשות שלהם עם הרוסים. מטוסים רוסים שפולשים לאוקראינה צריכים להיות יעילים בכל עת, אבל המגנים (הטייסים האוקראינים) צריכים להיות יעילים רק כשהם מחליטים מתי ואיפה".
נראה גם שלצד שלל ליקויים מובנים, חיל האוויר הרוסי היה שאנן בכל הקשור ללחימה באוקראינה, זאת אחרי שנים של לחימה בסוריה וטיסה במרחב אווירי שהיה בשליטתם. נראה כי השאננות הרוסית, לצד מחסור במודיעין על ההכנות של האוקראינים ללחימה, הביאו אותם להמעיט ביכולת של חיל האוויר האוקראיני.
"סוריה הייתה רק שטח אימונים עבורם", אמר ג'וס. "הם עבדו בגובה רב או בגובה בינוני ללא התנגדות אמיתית. גם באוקראינה הם נערכו למשימות טיפוסיות בתנאי מזג אוויר טובים ועם דומיננטיות מוחלטת של כל הטכנולוגיות, כמו מערכות GPS ומערכות לוחמה אלקטרונית. אבל כאן באוקראינה יש מצב שונה לחלוטין. אנחנו משתמשים במערכות מתקדמות הרבה יותר מאשר בסוריה וזו בעיה עבור הרוסים לנהל את המשימות שלהם כאן".
הוא גם אמר ש"הרוסים משוגעים. הם לא סופרים את חיי הטייסים שלהם. הם שולחים ושולחים מטוסים מעבר לגבול. הם יודעים על היכולות שלנו, על טילי הכתף וה-S-300 שלנו ועדיין שולחים מטוסים ומסוקים לגבול שלנו, לקו החזית. פשוט מתאבדים".
מנגד, כלל הטייסים מספרים שהם למדו לפעול באופן חופשי יותר כשהם באוויר, תחת פיקוד שאינו ריכוזי כמו במקרה של הרוסים. "אנחנו יותר גמישים מהרוסים. מאז 2014, אנו מאומנים לבצע משימות (וסוגי טיסות) לא טיפוסיות. גם קצת שטויות". נקודה מעניינת שהוסיף הטייס האוקראיני היא שהוא וחבריו: "מוכנים להתפרס בשדות תעופה לא-מבצעיים לחלוטין. אנחנו יכולים לעשות הכל".
בגל הראשון הרוסים תקפו את שדות התעופה של חיל האוויר האוקראיני ואף שלחו לשם צנחנים על גבי מסוקים כדי שישתלטו עליהם. לא מעט משימות סוכלו, אולם גם כאשר בסיסים ומסלולים נפגעו, זה כמעט ולא השפיע על יכולת ההפעלה של מטוסי הקרב האוקראינים. זאת משום שאלו נשלחו למגוון בסיסים סודיים שהוקמו ברחבי המדינה, כולל כאלה שהתחברו לכבישים ראשייםף מהם המטוסים ממריאים לגיחות שלהם.
מהבסיסים שהותקפו אבל לא הושבתו ומהבסיסים הסודיים, טייסי הקרב האוקראינים ממריאים כדי לתקוף את הכוחות הרוסים על הקרקע ובאוויר. אחד מהטייסים האלה הוא אנדרי, טייס סוחוי 27 שלטענתו הצליח להפיל כמה מטוסים רוסים בקרבות אוויר.
בראיון ל-CNN סיפר אנדרי: "אני מספק גיבוי למטוסים שפועלים בסיוע לכוחות היבשה. מתמקד בהשמדת טילים ותעופה של האויב, במשימות אוויר-אוויר", הסביר כשכוונתו הייתה כי הוא מחפה על טייסים שמספקים סיוע קרוב לכוחות היבשה האוקראינים מפני מטוסי יירוט רוסיים. "אני לא יכול להגיד לך כמה, אבל הפלתי מטוסים רוסיים", טען.
אוקראינה טוענת כי הצליחה להפיל למעלה מ-150 מטוסי קרב רוסיים, רבים מהם בקרבות אוויר. הערכה היא שהמספר נמוך הרבה יותר. לפחות נכון להיום לא קיים כמעט תיעוד להפלות בקרבות אוויר, אולם אין ספק שהם מצליחים לשלול מהרוסים עליונות אווירית בשמי אוקראינה וזה משפיע על כלל המערכה, כולל על הקרקע כמובן.
אנדרי שמטיס סוחוי 27 לא חושף מה שיטות הלחימה שלהם. אולם מספר שהוא וחבריו הטייסים הצליחו לשלול את העליונות של הרוסים באמצעות: "תכנון קפדני וטקטיקות ערמומיות". אנדרי מוסיף שהשיטות עובדות בתיאום הדוק עם כוחות אוקראינים אחרים ותוך לקיחת סיכונים קיצוניים. חלק מזה כולל שימוש במטוסי הקרב האוקראיניים, למשוך את הרוסים שירדפו אחריהם למארבי נ"מ שמפילים אותם.
"טייסים רוסים מטיסים מטוסים מודרניים יותר והם מסוגלים לירות טילים לטווחים אורכים הרבה יותר", אמר אנדרי. "למשל, כדי שנוכל לסכל שיגור טילים שנורים למרחק של 80 ק"מ, אנחנו צריכים להתקרב אליהם למרחק של 40 ק"מ. אם כבר ירו עלינו טיל, איכשהו צריך שיירטו אותו בדרך".
גם הוא מספר כי חלק מהמהלכים שהם נוקטים בשדה הקרב, הם תוצאה של אימונים עם ארצות הברית ובעלות ברית אחרות בנאט"ו. "לפני כמה שנים השתתפנו בתרגיל 'שמיים צלולים' כאן באוקראינה, טסנו לצד מטוסי F-15 ו-F-16", נזכר אנדרי. "בזמנו פיתחנו טקטיקות מסוימות כדי להרתיע מטוסי קרב ואני יכול לומר שחלק מהטקטיקות האלה באמת עובדות".
אנדרי מוסיף לגבי הטייסים הרוסים שפגש באוויר: "לא הייתי אומר שרמת ההכשרה של הטייסים שלהם גבוהה מאוד". לטענתו: "טייסים רוסים רבים מסרבים כעת להישלח לאוקראינה כי הם מפחדים".
האוקראינים, שהפגינו יכולת לחימה עלובה ב-2014, פעלו בשמונה השנים האחרונות לתקן את המצב והתכוננו למלחמה, הרבה לפני שהצבא הרוסי חצה את הגבול, כפי שהסביר דובר חיל האוויר האוקראיני.
לוטננט-קולונל יורי איגנט הוסיף כי ההכנות החלו כאשר מוסקבה כבשה וסיפחה את קרים באביב 2014. "בשמונה השנים הללו פתחנו יכולות לחימה חדשות ולמדנו איך לנצח את האויב עם הנשק שיש לנו, והם מבינים את זה".
דובר חיל האוויר האוקראיני מוסיף כי הכישלון והתסכול הרוסי: "זו הסיבה שהם עוברים לטרור מהאוויר. הם מטילים פצצות של 500 עד 1,000 קילוגרם, פוגעים באזורי מגורים עם ילדים, נשים, בתי חולים. זה נראה כמו טרור צבאי ופשע נגד האנושות". רוסיה מכחישה באופן בתוקף שגרמה לנפגעים אזרחים באוקראינה. אולם התיעוד מלמד על הרס שיטתי של ערים וכפרים שם.
"מוכנים להיהרג אבל לא רוצים"
לא ברור כמה זמן חיל האוויר האוקראיני כמו גם מערך הבקרה וההגנה האווירית יצליחו להחזיק מעמד. טרם המלחמה רוסיה ריכזה למעלה מ-500 מטוסי קרב ובשבוע האחרון יש עדויות שחוץ מאלה, לזירה נשלחים גם מפציצים ארוכי טווח. מולם עומד חיל האוויר האוקראיני, שלפני המלחמה היו לו רק מאה מטוסי קרב והערכה היא שכיום יש להם בין 50 ל-60.
ג'וס, טייס המיג 29, גידל זקן ארוך ומאוד לא תקני. הוא סיפר בחיוך ש"זה למקרה בו אנטוש את המטוס ולהשתלב עם האנשים על הקרקע". הוא סיפר שהם שומרים על מורל גבוה ולא פחות חשוב מזה, משתדלים לא להפסיד בקרבות, מכיוון שמטוסי הקרב שלהם הם משאב יקר ומוגבל. "אנחנו מוכנים להיהרג. מוכנים, אבל לא רוצים. אנחנו רוצים להיות יעילים".
גם הוא מספר על קרבות אוויר, אולם בחר לשתף דווקא על מקרה בו הם הפסידו. מדובר בקרב אוויר של שני מטוסי קרב אוקראינים מול 12 רוסים. "החבר'ה שלנו ניסו ליירט אותם, לדחוף אותם מהגבול. אבל בזה אחר זה הרוסים ניסו לירות בחבר'ה שלנו. לרוע המזל, הטיל שלהם מצא את המטרה", אמר ג'וס שסיפר כי אחד מחבריו נהרג בקרב.
הוא הסביר בהמשך לזה, למעשה גם סיבת הריאיון, כי לרוסים יש טילי אוויר-אוויר מוכווני מכ"ם שלאוקראינים אין, מה שנותן להם יתרון משמעותי בקרבות אוויר. "אנחנו צריכים טילים מתקדמים יותר. אנחנו צריכים F-16 למשימות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע, חימוש מתקדם", אמר ג'וס והוסיף: "טייסים אוקראינים ילמדו להפעיל את הפלטפורמות האלה בפחות זמן מאשר בימי שגרה".
מהראיונות הרבים ניתן ללמוד לא מעט על שיטות הלחימה והדרך שבה חיל האוויר של אוקראינה משיג ניצחונות מרשימים ומפתיעים מול הרוסים. מדינות נאט"ו כבר העבירו לאוקראינה ציוד רב, כולל סוללות S-300 חדשות במקום אלה שנפגעו. יש דיווחים גם על כמה מטוסי קרב שהגיעו לשם, קיים לחץ על פולין, סלובקיה ומדינות נוספות להעביר להם מטוסי מיג 29 ואחרים.
הבעיה היא שחיל האוויר של אוקראינה איבד גם לא מעט טייסים, כאלה אי אפשר לשלוח מהיום למחר. הכשרה של טייס נמשכת שנים, ואם אבד מוביל בכיר או מפקד טייסת, אז מדובר באיבוד ניסיון רב שנים עוד יותר.
לאחרונה התפרסמה באוקראינה כתבה בה התראיינו הוריו של מייג'ור סטפן טרבלקה, טייס קרב אוקראיני שנהרג ב-13 למרץ ונקבר שבוע וחצי לאחר מכן. הוריו השבורים התראיינו ממקלט תחת הפגזות הרוסים, סיפרו על הבן המוצלח שלהם שאבד. הערכה היא שלפחות 25 מטוסים הופלו על ידי הרוסים, כ-15 טייסים נהרגו. יתכן שיותר.
"היה קשה מאוד לדבר עם אשתו של חברי לקורס הטיס, שהשאיר אחריו שני ילדים צעירים מאוד", אמר ג'וס על חברו שנפל. "אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לטיסה נוספת". כעת החל השלב השני של המלחמה עם תקיפת הרוסים במזרח, וחיל האוויר האוקראיני ממשיך להיות מרכיב קריטי בהגנה.