בית משפט באיידהו, ארה"ב, קיבל עתירה שהגישו תושבים נגד בסיס חיל האוויר האמריקאי, קבע כי רבות מהן יופסקו ובכך למעשה קרקע חלק ניכר מפעילות הבסיס, שבין היתר מאמן טייסים לקראת משימות במזרח התיכון.
בבסיס הסמוך לבירת איידהו מוצבת כנף 124 שמפעילה עשרות מטוסי A-10 שעיקר המשימות שלהם הן לספק סיוע קרוב לכוחות היבשה. זו גם הסיבה לכך שמרבית האימונים שלהם נערכים בסביבה אורבנית.
בפניה לבית המשפט נטען כי מטוסי הקרב טסים בגבהים שבין 10,000 ל-18,000 רגל. לעיתים נשלחים לשם גם מטוסי F-15E שמוסיפים לרעש האדיר. זה מה שהביא קבוצה של תושבים ופעילים לאיכות הסביבה להגיש לפני כשנה את התביעה נגד חיל האוויר האמריקאי.
התושבים טענו בתביעה שהגישו שפעילות הבסיס נעשתה בניגוד לנהלים ופגעה באיכות הסביבה, בבעלי החיים על הקרקע ובבריאותם ואיכות חייהם שלהם.
חיל האוויר האמריקאי טען מצדו שהאימונים האלו נדרשים לאור זה שעיקר משימתו היא בערים וכפרים כמו למשל בסוריה, עיראק או אפגניסטן. לכן גם ישנה עליה בכמות הגיחות האלה כאשר הבסיס הזה גם משמש כאחד ממוקדי האימונים לטייסים שיוצאים לאותן מדינות.
השופטת קבעה כי למרות החשיבות, חיל האוויר האמריקאי נכשל ולא עמד בחוקי הסביבה והמדיניות הלאומית, כי היה עליהם לבדוק את הנהלים ולהסדיר את הפעילות שלהם בהתאם ובטרם נקטו בפעולות, שפגעו בחיי התושבים ואיכות הסביבה.
למעשה השופטת הסכימה עם התובעים כי חיל האוויר האמריקאי לא התאמץ ו"לא עשה עבודה טובה" בנושא לפני אישור הטיסות. היא גם שללה את הטענה כי הרעש שמייצרים ארבעה מטוסי קרב בגבהים האלו, שווה לזה של שואב אבק.
השופטת קבעה שעל חיל האוויר האמריקאי להפסיק את הטיסות המדוברות ולפני שיחזרו לטוס עליהם לבצע מחקר לבדיקת ההשפעות הסביבתיות של רעש המטוסים על בני אדם ובעלי החיים.
מדובר בפסיקה לא פשוטה מבחינת חיל האוויר האמריקאי, שעל פי הנתונים שסיפק הבסיס מקיים בכל יום 160 אימונים שכוללים בתוכם למעלה מ-400 גיחות, כאשר כל טיסה נמשכת שלוש שעות בממוצע. זה רק ביום, כשבנוסף הממוצע עומד על עוד 40 גיחות כמעט בכל לילה.
