את השמחה של הקהילה הגאה בישראל היה קשה לפספס השבוע, אחרי שבית המשפט העליון קבע כי חוק הפונדקאות בישראל מפלה ומדיר זוגות הומואים וגברים יחידנים, והכריז כי הוראותיו יבוטלו תוך חצי שנה. זה היה רגע השיא אחרי מאבק בן 11 שנה, והוא סימן עבור רבים את תחילת הדרך לשוויון זכויות מלא לקהילת הלהט"ב בישראל. 

החגיגות על ביטול האפליה ארוכת השנים מוצדקות, אבל אלו שנאבקו במדינה בעשור האחרון לא מתכוונים לצאת לחופשה ובימים אלה הם מתכוננים למאבק הבא - תביעת פיצויים ייצוגית תקדימית גדולה בסך 21 מיליון שקלים.

התביעה הוגשה בדיוק לפני שנה על ידי עורכי הדין יונתן קהת ממשרד עורכי הדין אגמון ושות' ועורך הדין חגי קלעי, בשמם של 30 זוגות הומואים וגברים יחידנים, שהביאו ילדים לעולם בהליכי פונדקאות יקרים בחו"ל. כעת, הם דורשים מהמדינה לפצות אותם בסך ההפרש בין עלות ההליך שלהם לעלות הממוצעת של הליך דומה בישראל, בנוסף לפיצוי על עצם האפליה.

איתי פנקס יואב ארד, ניצן הורוביץ (צילום: Yonatan SindelFlash90)
איתי ויואב פנקס-ארד עם שר הבריאות ניצן הורוביץ|צילום: Yonatan SindelFlash90

בתחילה, עמד סכום התביעה על 16 מיליון שקלים, אבל עד הדיון הראשון שהתקיים בחודש מרץ האחרון, הצטרפו אליה עוד עשרה זוגות וסכום התביעה עודכן. בדיון בבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) הבהיר למדינה השופט צבי ויצמן כי אין לו כוונה לסלק את התביעה על הסף כפי שביקשה, אך הודיע כי יש להמתין עד למתן פסק הדין הסופי של בג"ץ בנוגע לחוק הפונדקאות, כדי להבין את הלך הרוח של בית המשפט העליון בנושא. 

חודש לפני אותו דיון, בג"ץ כבר קבע עקרונית כי חוק הפונדקאות מפלה, לא חוקתי ופוגע בזכות לחיי משפחה. השופטים שדנו אז בתיק נחלקו בדעתם אם לתקן את החוק כבר באותו רגע, או לתת לכנסת הזדמנות לגבש חוק חלופי, אבל בסופו של דבר הם הקציבו למדינה פרק זמן של שנה כדי לתקן את החוק. 

הזמן עבר, המדינה דחתה ומרחה את הנושא פעם אחר פעם, עד ששר הבריאות ניצן הורוביץ הודיע כי אין היתכנות פוליטית בעת הזאת לתקן את החוק. כך נסללה דרכו של בית המשפט העליון לביטול ההוראות המפלות בחוק, מה שיאפשר מעתה ואילך לזוגות הומואים וגברים יחידנים לבצע הליך פונדקאות בישראל. 

הפגנת הקהילה הגאה - פונדקאות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
הפגנת הקהילה הגאה על חוק הפונדקאות|צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

"עד שהפכתי לאבא לא הרגשתי אזרח סוג ב'"

אל תביעת הפיצויים התקדימית הצטרפו גם איתי ויואב פנקס-ארד, שהגישו את העתירה ההיסטורית לתיקון חוק הפונדקאות יחד עם עמותת "אבות גאים" וסוכנות "תמוז". יחד איתם, דורשים מהמדינה פיצויים גם מנחה הטלוויזיה נדב בורנשטיין ובן זוגו כפיר ארביב, שהביעו אושר גדול מפסיקת בג"ץ ותקווה גדולה לתיקון העוול ארוך השנים. 

"אחרי החלטת בג"ץ היית התפרצות אדירה של שמחה", סיפר בורנשטיין בשיחה עם mako. "אחרי 25 שנות אפליה בתחום הפונדקאות, בית המשפט אמר שגם להומואים יש זכות להיות הורים בישראל. חשבתי על כל הזוגות שאין להם לפחות חצי מיליון שקל להליך בחו"ל ועכשיו תהיה להם אפשרות לעשות את זה כאן בארץ וללוות את ההריון מקרוב. יש עוד עבודה בדרך לשוויון - הזכות להתחתן, הזכות לאמץ, אבל זה צעד מרגש". 

אתה אופטימי לפני תחילת ההליך המשפטי בתביעת הפיצויים?  
"יש לי תקוות גבוהות כי מי שהעניק זכויות לקהילה הגאה בישראל תמיד היו בתי המשפט. לא משנה כמה פוליטיקאים הבטיחו בסוף הם לא עשו שום דבר. אני מאמין שיקבלו גם את התביעה שלנו, יעשו צדק ויכירו בכך שהיינו מופלים במשך שנים ארוכות". 

בורנשטיין וארביב מספרים כי הקושי הגדול ביותר בהליך שלהם, שנעשה בקנדה, היה המרחק. "זה אומר לא לשים יד על הבטן, לא לשמוע את הדופק באולטרסאונד הראשון ולא להרגיש את הבעיטה הראשונה", מסביר בורנשטיין. "זה אומר שגילינו שאנחנו מצפים לתאומות בהודעות סמס באמצע הלילה שפספסנו בזמן אמת. זה אומר שלא ליווינו את קריסטן הפונדקאית בכל הצעדים והבדיקות, ואם קורה משהו מלחיץ או מדאיג לא יכולנו להרגיע וגם לא להירגע". 

הייתה נקודה בה הרגשתם מופלים באופן מובהק?
"עד שהפכתי לאבא אף פעם לא הרגשתי אזרח סוג ב', אבל מהרגע שחזרנו עם הבנות לישראל הייתה תחושה שהמדינה עושה הכל כדי להערים קשיים. במשך חודשים לא היה לעומר ואופק מעמד בישראל, הביטוח הרפואי היה על פוליסה של עובד זר, משרד הפנים לא הנפיק תעודות זהות והמסמך המזהה היחיד היה הדרכון הקנדי, פשוט כי הן נולדו שם. אבל בישראל, המדינה שבה הן הולכות לחיות? כלום. באמת לדפוק את הראש בקיר מתסכול. אני אזרח בשביל לשרת בצבא ולשלם מיסים, אבל לא בשביל לגדל פה ילדים". 

איתי פנקס-ארד, חבר מועצת העיר תל אביב יפו, מחזיק תיק הקהילה הגאה והמרכז הגאה ואקטיביסט להט"ב נלהב ורב פעלים, נזכר במאבק הארוך והעיקש מול המדינה, חוגג את הניצחון בבית המשפט העליון ומקווה לתוצאה דומה גם בתביעת הפיצויים. 

"במשך 11 שנה היו הרבה אכזבות, אבל התחושה הקשה ביותר לאורך הדרך הייתה ההתנהלות של המדינה", הוא נזכר. "ברור שיש כאן שני צדדים, אבל ההתנהגות של המדינה הייתה ביזיונית. היא מרחה, דחתה ושיקרה. המדינה לא ענתה בצורה עניינית לעתירה שלנו פעם אחת במשך 11 שנה. זה היה מאוד קשה לראות את זה, הרגשנו שהמדינה נלחמת בנו". 

עכשיו, אחרי הניצחון, התחושות השתנו? 
"יש את השמחה וההתרגשות האישית שלנו כי זה סוף סוף קרה, אבל מה שהעצים את זה היו אלפי התגובות שקיבלנו, חלקן הקלטות של אנשים בוכים ומתרגשים על כך שסוף סוף נפתחה להם האפשרות לעשות פונדקאות בישראל. אולי לא לכולם יהיו ילדים בהליך בארץ, אבל אנשים הרגישו שווים במקום בו הם הרגישו מופלים. פתאום גם אנחנו הבנו את האפקט". 

משפחת ארד-פנקס (צילום: באדיבות המצולמים)
משפחת ארד-פנקס|צילום: באדיבות המצולמים

"הכתובת הייתה על הקיר יותר מעשור"

ביום שני הקרוב יקבע השופט ויצמן איך תתנהל תביעת הפיצויים, והתחושות בקרב העותרים אופטימיות מתמיד. "התביעה נועדה לסייע לכל מי שהופלה, עשה הליך פונדקאות בחו"ל וספג נזק כלכלי כבד ואפליה", מספר עו"ד קהת בשיחה עם mako. "אנחנו מעריכים שבית המשפט ידון קודם בשאלה העקרונית האם יש זכות לפיצויים ורק בשלב השני ידון בגובה שלהם, אבל ההליך לא צפוי להיגרר שנים הפעם. כשנזכה בתביעה, זה יהיה תיקון עוול של שנים להורים ששילמו מאות אלפי שקלים יותר מזוגות הטרוסקסואלים". 

אבל לא רק זוגות הומואים וגברים יחידנים פנו לפונדקאות בחו"ל. בישראל הביקוש גובר על ההיצע וגם זוגות הטרוסקסואלים רבים מצאו עצמם בהליך יקר מחוץ לארץ. במידה והתביעה תתקבל - הם לא יוכלו לדרוש פיצויים? 
"זוגות הטרוסקסואלים לא הופלו וזכויות היסוד שלהם לא נפגעו. בגלל כמות ההליכים המוגבלת שמאשרים בישראל הם בחרו לקצר את הדרך ולעשות הליך בחו"ל. זה לא אידיאלי, אבל זו לא סיטואציה של אפליה כי הם יכלו לעשות בישראל ולהמתין לתורם. מגברים נמנעה האפשרות הזו באופן מוחלט והם פנו להליכים יקרים בחו"ל בלית ברירה". 

עו
עו"ד יונתן קהת|צילום: יורם רשף

אם התביעה התקדימית תתקבל, כל גבר שעשה בעבר הליך פונדקאות יוכל לתבוע פיצויים. מדובר במאות אלפי שקלים לכל הליך כזה. המדינה תוכל לעמוד בזה? 
"בישראל יש כמה מאות שיכולים לתבוע, אבל למערכת המשפט יש מנגנונים המגבילים זכות תביעה, כמו התיישנות. פסיקת בג"ץ על אפליה לא נפלה על המדינה כרעם ביום בהיר והכתובת הייתה על הקיר יותר מעשור. בית המשפט התריע אבל המדינה עשתה כל מה שהיא יכולה כדי לגרור את העתירה יותר מ-11 שנה. אם המדינה תפנים את הצורך בפיצוי לאדם שהופלה היא תוכל לקבוע פיצוי בחקיקה שהוא לאו דווקא פיצוי מלא, אלא פיצוי משמעותי המבטא את הפגיעה. אני חלילה לא משווה, אבל כשקורה אסון המדינה יודעת לגייס משאבים כדי לפצות אנשים בהם פגעה או שהיא אחראית לפגיעה בהם. הגיע הזמן שהיא תכניס את היד לכיס ותפצה".