חברות הכי טובות - פריס הילטון וניקול ריצ'י (צילום: Reuters)
חברות אפלטוניות הכי טובות? פריס הילטון וניקול ריצ'י|צילום: Reuters

אפתח בווידוי: יש לי המון חברות סטרייטיות. למעשה, יש לי יותר חברות סטרייטיות מחברות לסביות, מחברים סטרייטים, מחברים הומואים ומכל הקטגוריות יחד. לאחיותיי להעדפה המינית זה עשוי להישמע מוזר, שכן סטיגמה ידועה היא שהחד מיניות לא מסתדרות עם שאר בנות המין היפה. נשים סטרייטיות הן עם מטופש למדי, הנוטה לשיחות סלון חסרות טעם, השקעת זמן, כאב וכסף מיותרים במראה שלהן, צפייה בסדרות טלוויזיה שהריאליזם מהן והלאה, וגרוע מכל – הן אוהבות לשכב עם גברים. גוואלד.

אבל האמת היא שגם ללסבית הכי בוצ'ה בעולם, שלא לדבר על פמיות מתחסדות שכמותי שרק השבוע החניקו צווחת אושר כשגילו שעדיין יש להן חורים באוזניים, יש את סטרייטית המחמד שלה. זו הבחורה שממליצה לה על הג'ינס שהכי מבליט את התחת, מתעקשת לסדר לה את הגבות, וכשאף אחד לא יודע, מאוחר בלילה, רואה איתה "סקס והעיר הגדולה" ומזילה ריר בצוותא על מושאי חיבה שונים לחלוטין.

מאוחר בלילה מתחילה בדרך כלל גם הבעיה. אתן שפוכות ביחד על המיטה, מנשנשות פופקורן, הידיים נוגעות, הראש נח על חזה שעולה ויורד בקצב נשימות קצוב, והחיוכים כבר באים מעצמם. פתאום סטרייטית המחמד, עם ציפורניה הצבועות המטופשות ושערה המטופח במוצרי שיער דביקים והחולצות הצמודות המחמיאות שלה – כבר לא נראית כמו קלולס, אלא כמו הבחורה הכי יפה שראיתן אי פעם. למעשה, אתן מוצאות את עצמכן מסתכלות יותר, ויותר, ויותר. ורוצות לעשות הרבה, הרבה יותר.

לא, זו לא תחילתו של סרט פורנו גרוע. אם כבר, מדובר במלודרמה שוברת לבבות. בעוד שההתאהבות בידידות לסביות היא כמעט מתבקשת (למעשה, כמה מהזוגות הכי יפים שאני מכירה צמחו מתוך ידידות יציבה וארוכת שנים של שתי לסביות), ההתאהבות בסטרייטיות טומנת בחובה כאב לב, לעיתים לשני הצדדים.

אוהבת גברים עד שיוכח אחרת

בתור התחלה נורא קל להשלות את עצמך כשמדובר בסטרייטית. הרי סטרייטים הם רק כאלה עד שיוכח אחרת, לא? היא עוד לא ידעה אישה, לא? היא בתולת נשים. כל מה שצריך זו נשיקה כדי להמיר אותה לדת שלנו, ולהעיר אותה מחיי הסטרייטיות השוממים כמו היפהפייה הנרדמת. במעמקי המוח לוחש קול קטן להיכנע, לרדת מולה על שתיים ולהתוודות על אהבתך ובאותה הנימה מוסיף שמחר בערב כבר תוכלי להשוויץ בה במינרווה (כן, בטח. כמו שאת מכירה את שתיכן, אם תמצאו אושר זו בחיקה של זו העצלנות המשותפת שלכן תגרום לכך שלעולם לא תצאו עוד מהבית).

אין תמונה
תמשיכו לראות ביחד "סקס והעיר", ובסוף את זאת שתהפכי לסטרייטית


בפועל, כשאת מתאהבת בחברה הסטרייטית שלך, ב-99 אחוז מהמקרים זה נגמר רע: את תחניקי את היצר לדבר, לספר ולעשות דברים גרועים יותר – ובסוף תוציאי עליה את התסכולים, או שתחשפי בפניה את האמת המרה, וכך יקיץ הקץ על החברות שלכן. אין דבר כזה לשכוח ולהמשיך הלאה עם סטרייטיות. למעשה, הסיבה היחידה שכל כך קל ללסביות לעשות את זה היא שהן ממילא מסובכות באינספור מערכות יחסים תוך קהילתיות, ולמעשה סביר מאוד להניח שיצאו כבר אחת עם כל האקסיות של השנייה.

סטרייטית שתגלה שלסבית המחמד שלה חומדת אותה תהיה נבוכה ואומללה כל כך, עד שהיא אפילו לא תצטרך להגיד לא. את תדעי לבד. ואז יקיץ הקץ על ימי התום. אין יותר לסדר גבות כשכל נגיעה יכולה להתפרש כמשהו אחר. חסל סדר התכרבלות משותפת במיטה, וכל נגיעה של הידיים בקערת הפופקורן תוביל למבטים מבוהלים ולמשיכת ידיים מהירה. בסופו של דבר חוסר הנוחות יכריע את הידידות, הקשר ידעך, ואת תישארי קירחת מכאן ומכאן. "סקס והעיר" לעולם לא תראה לך אותו דבר.

גם האופציה השנייה לא משהו

אבל יש משהו יותר גרוע, הרבה יותר גרוע שיכול לקרות: אם הסטרייטית תיכנע לעינייך הבורקות ולחיוכך הכלבלבי המאוהב, ותצהיר שכן, באמת, גם היא הרגישה את זה. אז תמצאי את עצמך עם ביסקסואלית-עד-שהוכח-אחרת במקרה הטוב, ו"מתלבטת" במקרה הרע. בשבילה זה יהיה מסע גילוי עצמי מרתק. בשבילך זה יהיה סיוט. כל חיוך לעבר בחורה אחרת, כל הצצה לעבר גבר מזדמן – מהר מאוד תמצאי את עצמך על ספת הפסיכולוג, מתמודדת עם עצבים מרוטים וחרדות לא הגיוניות, בטוחה שכל העולם מנסה לגנוב לך את החברה.

בקיצור, עזבי אותך. איך שרה מתלבטת ידועה? זה רק קראש. תני לזה לעבור. בינתיים, אם תביטי בקימורים אחרים במקום באלו של קארי וסמנתה, אף אחד לא יאשים אותך.