>> הצטרפתם כבר לקבוצה שלנו בפייסבוק?
"כשהילד שלי יצא מהארון, הדבר הראשון עליו חשבתי הוא איזה מין חיים יהיו לו", אומרת ניצה סקאל. "איזה חיים קשים נכונים לו, איך יוקיעו אותו וכמה הוא יהיה בודד. בשנים האחרונות כשהוא כבר מוכן להקים משפחה, אבל לא נותנים לו כי אין שירותי פונדקאות בארץ לגייז".
סקאל מוסיפה בכאב: "בעצם כך שלא פותחים את שירותי הפונדקאות בפני גייז, לא מאפשרים לי להיות סבתא מבני ומבן זוגו", אומרת סקאל. "יש לי ילד מקסים ומוכשר, בעל מקצוע שנמצא בזוגיות מדהימה עם גבר כבר עשר שנים ועכשיו הם רוצים להיות הורים ומונעים זאת מהם".
חוק הפונדקאות כיום מפלה הומואים ולא מאפשר להם להשתמש בשירותים אלה בארץ. נכון להיום, הומואים המעוניינים להפוך להורים מבלי לערב אישה בתמונה ב"הורות משותפת", נאלצים להרחיק עד להודו, ארה"ב או קנדה בהליך ארוך, מסורבל ובירוקרטי, בעלויות גבוהות וללא תמיכת בני משפחתם וחבריהם.
"הרגשנו שבננו שונה, אבל פשוט הדחקנו"
מאז שהיה צעיר, הרגישו סקאל ובן זוגה כי בנם הבכור (כיום בן 36) "שונה". "הרגשנו, ולא דברנו על כך, אפילו לא בינינו. כשאני חושבת במבט לאחור, פשוט הדחקנו. לא דיברנו על התחושה וזה כאילו לא היה קיים".
סקאל ובן זוגה פחדו מ'נבואה שמגשימה את עצמה'. "עד גיל 18 לערך של בני סבלנו כל אחד בנפרד. היה קשה וכואב. כשכבר דיברנו על כך בינינו, קיווינו שהתחושות שלנו לא נכונות. הרי היו לו כמה מערכות יחסים עם בנות בגיל תיכון והכל היה 'כאילו' בסדר. כנראה שבעומק ליבנו ידענו שלא הכל בסדר".
בסביבות גיל 20, החליטו שהם כבר לא יכולים לשאת את אי הוודאות. "דפקתי על דלת חדרו, נכנסתי וברצף בלי לחשוב הרבה, שאלתי אותו: 'היי חמוד, רוצה לשאול אותך: אתה הומו?'. אני ממש זוכרת שהוא חייך חיוך מאוזן לאוזן עם המון הקלה, ואני לעומתו הרגשתי שקיבלתי 'יציקת בטון' על ראשי. הבנתי שהחשד הפך לוודאי. אין עוד תקווה שהוא לא הומו. למזלי, התעשתי מיד".
סקאל אמרה לבנה כי האב מחכה במתח בחדר השני לשמוע על השיחה שלהם. "ידעתי שעם בעלי זה לא יהיה פשוט בלשון המעטה. דיברתי עם בני על כך וסיכמנו שלא ניתן לאבא לשקוע ולהתנתק מאתנו בהקשר זה ובכלל, ושביחד נעבור את התהליך שלו, שלנו כהורים וכמשפחה בהדרגה - גם אם זה יהיה קשה".
15 שנה אחר-כך, ונושא הנכדים עומד על הפרק. כמו תמיד, מלווה סקאל את בנה באהבה ובתמיכה ולא מסוגלת לעמוד מנגד נוכח האפליה שבנה חווה כמו גם הומואים רבים אחרים אותם היא מלווה כמתנדבת בעמותת תה"לה – הורים לילדים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים.
אל תהל"ה הגיעה באופן טבעי לפני כמעט עשור. כאשר רצתה להתנדב באיזה מוסד או ארגון והחליטה להתייעץ עם בנה. "המקום הראשון שעלה הוא בארגון הקשור לקהילה הגאה", היא אומרת, "לא ידעתי בכלל שיש בעיות לקהילה".
מאז היא פעילה בעמותה, שם היא מנחה שתי קבוצות של הורים, עונה בקו הקשב של העמותה ונפגשת עם הורים לשיחות אישיות, והכל בהתנדבות. בין היתר, היא כותבת טור ביחד עם איריס שש-כוכבי בערוץ הגאווה, בו היא עונה על שאלות הגולשים בענייני יציאה מהארון והתמודדות של ההורים עם ילדם השונה מבחינה מינית ומגדרית.
"הומואים טובים להיות חיילים, אבל לא להיות הורים?"
בחודשים האחרונים במקביל למאבקם של הומואים למען שירותי פונדקאות בארץ, החלו בנה ובן זוגו להתעניין בהליך. סקאל נדהמה נוכח האפליה אותו חווה בנה. "לא האמנתי איך ייתכן שהומואים בשנת 2012 שטובים מספיק כדי לשרת בצבא כהומואים, לשלם מס כהומואים ולתרום את חלקם לחברה כהומואים, לא מספיק טובים כדי להיות הורים".
סקאל מציינת את החשיבות שיש למתן האפשרות להומואים להיות הורים, על הדור הנוכחי של הומואים שיוצאים מהארון. "הידיעה של בעלי נטייה מינית שונה ושל הוריהם ובני משפחותיהם, כי לילדיהם יהיו ילדים ויהיה דור המשך, היא משמעותית וחזקה מאין כמוה. מניסיוני האישי ואחרי שנים של שיחות עם הורים לילדים גאים, חלק גדול מהחשש טמון בדור ההמשך".
בין הבעיות הקיימות כיום, מעלה סקאל את התלות של הומואים מבוגרים ומוצלחים בממסד ובמשפחה, פתאום בגיל יחסית מבוגר. "כשזוג מתחתן הוא מחליט לבד להיות הורה. אף אחד לא בודק אם הוא מתאים או לא והוא לא צריך לקבל אישור מאף אחד. גייז הופכים להיות תלויים בממסד ובהוריהם מבחינה כלכלית ורגשית". זאת משום ששירותי הפונדקאות בחו"ל עשויים להאמיר עד 100,000 דולר ויותר.
"יש המון סוגי משפחות. כמו שיש להם חובות, צריך לקבל את הזוגיות החד מינית ולהעניק להם את הזכות המהותית והבסיסית. כמו שלא מגבילים אישה חד הורית כי היא לא הצליחה למצוא בן זוג ולא מונעים ממנה את הזכות להורות, כך גם אסור למנוע זאת מהומואים או מכל אדם אחר. לנשים התמזל המזל שיש להן רחם, לבן שלי אין".
בין המתנגדים לשירותי הפונדקאות, נטען בין היתר, כי קיים ניצול של גוף האישה. סקאל טוענת כי אין זו סיבה לא לאפשר פונדקאות להומואים. "אני מניחה כי נשים שבוחרות לשמש כאימהות פונדקאיות לא כופות זאת על עצמן. ברוב המקרים מדובר בנשים שבחרו מרצונן לשמש כאמהות פונדקאיות. זה משרת את האינטרסים שלהן גם כן. כמו שיש נשים עם בעיות פוריות שנעזרות בשירותי פונדקאות, כך גם יש לאפשר הליך זה לזוג הומואים שאינם יכולים להביא ילד לעולם ללא עזרה".
"הגיע הזמן להבין כי המונח 'זוג' השתנה", היא אומרת. "כמו שיש גבר ואישה, יש גם גבר וגבר ואישה ואישה והכל בסדר. צריך לאפשר לזוגיות כזו לפרוח ולהגשים את עצמה, גם באמצעות הבאת ילדים לעולם".
סקאל מבקשת לראשונה אולי להביא את הקול של האמא. "מניסיוני בשנים האחרונות, אני שומעת סיפורים רבים בהם הורים מרגישים כי הם אלה שנענשו כי הילד שלהם יצא מהארון, אבל אותם הורים שוכחים שהילד הוא במרכז. עצוב לי בשבילו שמונעים ממנו את הזכות להיות הורה רק בגלל הנטייה המינית שלו".
>> תביעה תקדימית: "אל על פיטרה הומו שהביא ילד בפונדקאות"
"הורים הומואים יהיו הורים נפלאים"
ילדים להורים חד מיניים נולדו למשפחות בשלות, לאחר שהוריהם השקיעו מחשבה רבה לקראת הבאתם לעולם. גם סקאל מדגישה עיניין זה. "לעומת זוגות סטרייטים שיכולים להביא ילד לעולם לאחר החלטה משותפת שלהם בלבד כשלא תמיד מצויה האפשרות בידם מכל הבחינות, זוג גייז או לסבי צריך כביכול להצטדק ולהוכיח שהוא אכן ראוי וטוב מספיק בשביל להיות הורה", אומרת סקאל. "כשהחליטו בני הזוג להרחיב את התא המשפחתי - האופציות שעומדות בפניהם להולדת הילד מצומצמות והדרך להולדת הילד מורכבת ולזוגות מסויימים אף בלתי אפשרית. אני בטוחה שבמידה ובני ובן זוגו יחליטו להביא ילד לעולם הם יהיו פשוט הורים נפלאים , אוהבים ותומכים - לא פחות מהורים סטרייטים אחרים".
רב האנשים לא מבינים כי הומואים ולסביות מתפתחים ומפתחים עולם רגשי כאחד האדם. בעניין זה מוסיפה סקאל: "הומואים באופן כללי נתפסים כמשהו שלילי, כמילת גנאי, כתופעה מגונה שמתרכזת רק סביב סקס, אבל זה לא נכון. לזוג של הומואים או לסביות יש דרך חיים משל עצמם. הם פשוט נולדו לאהוב את בני מינים, אבל זה לא רק סקס ומסיבות – יש להם חיים מלאים ואסור למנוע מהם את הזכות להיות הורים".
סקאל איננה חוששת מתגובות החברה וליחס שלילי לו יזכה הילד. "יש התקדמות ויותר ויותר מדברים על זה. אני מקווה כי ילדים לזוגות חד מיניים יגדלו למציאות שתתאים לתאים המשפחתיים השונים שהולכים ומתרבים. בתי (גננת במקצועה) סיפרה כי ביום המשפחה ולאורך כל השנה מדברים על סוגי משפחות שונות, וילדים בסופו של דבר גדלים למציאות שמוכתבת להם".
לפי סקאל, על המדינה להתיישר עם המציאות. "אם המדינה הפכה את ההומוסקסואליות ללגיטימית בשנת 88', עליה לתת מענה לצרכים של הקהילה הגאה. כיום יש הומואים שמנהלים חיים שלמים ועל המדינה ללכת עם הקידמה ולאפשר גם להם לממש את הזכות להורות. זה חלק מהאבולוציה של הקהילה הגאה. אסור למנוע זאת מהומואים ואסור למנוע זאת מהוריהם. גם אני רוצה להיות סבתא".
>> לכתבות במדור הורים לילדים גאים